45. ודוקו – ועדת הבחירות מחויבת שלא לאשר התמודדות של מי שאינו כשיר להתמודד לפי חוק היסוד, ואינה רשאית למנוע את התמודדותן של רשימות שהוגשו "כהלכה". בנוסף, הוועדה מחויבת "לפעול ביושר, בהגינות, בסבירות, במידתיות ומתוך שקילת השיקולים הרלבנטיים ושיקולים אלה בלבד" (עניין ש"ס, בעמ' 206). בהקשר זה עליה להתחשב, כאמור, בראש ובראשונה בחוות דעתו המשפטית של יו"ר הוועדה. ולבסוף, החלטת הוועדה בדבר כשירותו או אי-כשירותו של מועמד מסוים כפופה לביקורת שיפוטית – בהליך ערעור לפי סעיף 64 לחוק הבחירות, אם מדובר בסירוב לאשר את התמודדותו, או בעתירה לבג"ץ אם מדובר באישור התמודדות.
46. ומן הכלל אל הפרט. בעניינו של המערער קבע יו"ר ועדת הבחירות כי "הבקשה בפ"מ 4/25 מתקבלת, במובן זה שאין לראות בשיקלי כמי שהתפטר בסמוך לפרישתו. לכן הוא אינו כשיר להיכלל ברשימת הליכוד לכנסת ה-25. לנוכח האמור, מנועה ועדת הבחירות המרכזית לאשר את מועמדותו של שיקלי ברשימת הליכוד – וההצעה שתונח בפניה היא לאשר את הרשימה, לפי סעיף 63 לחוק הבחירות לכנסת, ללא מועמדותו". החלטה זו כשלעצמה אין בה כדי לשלול את סמכות הוועדה לקבל החלטה סופית בעניין המערער בהתאם לסמכותה לפי סעיף 63 לחוק הבחירות, תוך ייחוס משקל משמעותי ביותר לקביעותיו של יו"ר הוועדה בהקשר זה. ואולם, במעמד אישור הרשימות הבהיר היועץ המשפטי לוועדת הבחירות לחברי הוועדה כי ההצעה לאשר את רשימת הליכוד ללא שייכלל בה שמו של המערער, היא ההצעה היחידה שמצויה על סדר יומה של הוועדה ולא ניתן לאשר כל הצעה אחרת (ראו דבריו של היועץ המשפטי לוועדת הבחירות בעמ' 10 לפרוטוקול דיון ועדת הבחירות מיום 29.9.2022). בנסיבות אלה, קשה לומר כי ניתנה לוועדה כגורם המוסמך הזדמנות של ממש לקבל החלטה עצמאית בשאלת הכללתו של המערער ברשימת הליכוד.
ראוי להדגיש – ליקוי זה שנפל באופן שבו נוהל הדיון בוועדת הבחירות התבסס על פרקטיקה ארוכת שנים שלא נתקפה עד היום ובמובן זה פסע יו"ר הוועדה בתלם החרוש שהתוו קודמיו. זאת ועוד – מן הטעמים שאפרט להלן אני סבורה כי יש מקום להתערב לגופם של דברים בהחלטה נושא הערעור, ועל כן, איני נדרשת להכריע בשאלה האם בנסיבות המקרה דנן די היה בליקוי זה כדי להכריע את הערעור. מכל מקום, סברתי כי משכונס הרכב מורחב של בית משפט זה, מן הראוי כי ניתן דעתנו לשאלה העקרונית שעלתה בסוגיית הסמכות על מנת למנוע אי-בהירות לגביה לעתיד לבוא.