60. בעניינו של המערער – החלטת ועדת הכנסת שקבעה כי הוא פרש מסיעת ימינה התקבלה ביום 25.4.2022, וערעורו של המערער הוגש ביום 13.6.2022, דהיינו – 49 ימים לאחר המועד שבו השתכללה פרישתו. את התפטרותו מהכנסת הגיש המערער ביום 12.7.2022 – יומיים לאחר שניתן פסק הדין בערעור ו-78 ימים לאחר ההכרזה על פרישתו. כזכור, בעניין העבודה צוין כי פרק זמן של 45 ימים ממועד הפרישה אינו "תקופה קצרה", אולם בית המשפט נתן משקל לכך שבאותו עניין מדובר היה בפרישה שהתרחשה בתקופת בחירות אשר במהלכה לא התקיימה פעילות משמעותית בכנסת וחברי הכנסת "הפורשים" לא הצביעו נגד עמדת סיעתם. אין זה המצב בענייננו. אומנם, בשונה מקביעת יו"ר ועדת הבחירות בהחלטה נושא הערעור (פסקאות 48 ו-54 להחלטה), לגישתי אין מקום להידרש להתנהלותו של חבר הכנסת הפורש קודם להחלטת ועדת הכנסת בעת בחינת השאלה האם הוא התפטר בסמוך לפרישתו, ובהקשר זה יש לזכור כי במשך תקופה ארוכה סיעתו נמנעה – משיקוליה שלה – מהגשת בקשה להכרזה על המערער כפורש, אף שלטענתה הוא נקט בצעדי פרישה מובהקים כבר מיום הקמת הממשלה. עם זאת, לעניין עיתוי ההתפטרות לא ניתן להתעלם מכך שהמערער הוסיף להצביע באופן עקבי בכנסת בניגוד לעמדת סיעתו, לרבות בהצעות אי-אמון בממשלה ובהצעות חוק אחרות, גם לאחר שהוכרז כפורש ואף לאחר הגשת הערעור על החלטת ועדת הכנסת. כך, בשונה מחברי הכנסת שעמדו במוקד עניין העבודה, המערער ביקש לנצל את התקופה שלאחר פרישתו לצורך שימוש בכליו הפרלמנטריים נגד סיעתו.
61. בנסיבות העניין, המחייבות כאמור פעולה מהירה, פרק הזמן הממושך שנדרש למערער לצורך הגשת הערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים (שבעה שבועות) הוא מתמיה, ודבריו של המערער לאחר התפטרותו מהכנסת כי "כל אימת שהממשלה הזו עומדת על הרגליים, אני לא אתפטר מהכנסת, אבל עכשיו כשהממשלה נפלה וההישג הזה הושג אני בלב שקט מתפטר [...] מהכנסת" (שצוטטו בפסקה 10 לתגובה מטעם סיעת מרצ מתוך סרטון שהועלה בחשבון הטוויטר של המערער) – מעידים כי ייתכן שהעיכוב בהגשת הערעור נבע מהרצון להאריך את פרק הזמן שבו יוכל באמצעות הצבעותיו בכנסת להשפיע על ההתרחשויות הפוליטיות. בהקשר זה ראוי לשוב ולהזכיר כי בעת שנדונה הוראת סעיף 6א לחוק היסוד הובהר לגביה בדיונים בכנסת כי "פרישה מסיעה והתפטרות מן הכנסת צריכות להיות פעולה אחת. בלי תימרונים" (ראו דבריו של ח"כ לין שצוטטו בפסקה 48 לעיל), ודברים אלה יפים גם לגבי הגשת הערעור. כפי שציין בצדק יו"ר ועדת הבחירות בהחלטתו בעניין המערער, "קשה להלום כי בד בבד עם נקיטת הליך משפטי לביטול פרישה, הליך שננקט בשיהוי של ממש, יתאפשר לחבר הכנסת לנצל את פרק הזמן כדי להמשיך לפעול נגד סיעתו" (פסקה 54 להחלטה).