2. שלוש שאלות עלו בערעור, וכפי שציין יו"ר ועדת הבחירות, שאלות אלה ניתנות להגדרה באמצעות מילים ששורשן אחד: סמכות, 'בסמוך' ו-הסתמכות. השאלה הראשונה היא עקרונית: למי נתונה הסמכות לקבוע כי חבר כנסת אינו כשיר להתמודד לבחירות לכנסת, משאינו עומד בתנאיו של סעיף 6א(א) לחוק-יסוד: הכנסת (להלן: חוק היסוד) – האם לכנסת עצמה, באמצעות ועדת הבחירות במליאתה, או שמא ליו"ר הוועדה כשהוא לבדו? שאלה שנייה – האם יש לראות את המערער, חבר הכנסת לשעבר עמיחי שיקלי, כמי ש"התפטר מכהונתו בסמוך לפרישתו", כלשון סעיף 6א(א) לחוק היסוד, נוכח פרק הזמן שחלף ממועד החלטת ועדת הכנסת להכריז עליו כפורש (25.4.2022), ועד למועד שבו הגיש את כתב התפטרותו ליו"ר הכנסת (12.7.2022), ובהינתן הליכי הערעור שניהל בתוך פרק זמן זה? ושאלה שלישית – מהי מידת הסתמכותו של שיקלי על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אשר ניתן בתום דיון בערעור שהוגש על-ידו, נגד החלטת ועדת הכנסת להכריז עליו כפורש; ומהו המשקל שיש ליתן להסתמכות זו, במסגרת הכרעה בשאלת כשירותו להתמודד ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה-25?
3. הערתי העיקרית נוגעת לשאלה הראשונה, היא שאלת הסמכות. אכן, כפי שמציינת חברתי הנשיאה, קיים מתח מסוים בין לשון החוק, המורה כי הגורם בעל הסמכות להכריע בשאלת כשירותם של מועמדים הוא "הועדה המרכזית" (סעיף 63 לחוק הבחירות), דהיינו – ועדת הבחירות המרכזית בהרכבה המלא, לבין הפרקטיקה שנהגה בעבר, שלפיה יו"ר ועדת הבחירות מכריע לבדו בענייני כשירות, לרבות בשאלת כשירות לפי סעיף 6א(א) לחוק היסוד (ראו, למשל, פ"מ 1/23 בן מאיר נ' יברקן [פורסם בנבו] (19.1.2020)). תמים-דעים אני עם חברתי הנשיאה, כי חרף המתח האמור, הפרקטיקה שנוצרה, כשלעצמה, אינה יכולה לגבור על פשוטו של מקרא, על הוראות החוק החָרוּת, ככתבן וכלשונן. זאת, גם אם יש בנמצא נימוקים טובים התומכים בפרקטיקה האמורה (כפי שהטעימה חברתי בפסקאות 41-39 לחוות דעתה). לבד מן העובדה שלפרשנות שלפיה הסמכות נתונה ליו"ר הוועדה – אין אחיזה בלשון החוק, הרי שמסקנה זו מתבקשת גם מלשון סעיף 146(ב) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 (להלן: חוק הבחירות), שבגדרו גילה המחוקק את דעתו, באופן מפורש, כי ועדת הבחירות אינה רשאית לאצול ליו"ר הוועדה את "הסמכות שלא לאשר רשימת מועמדים" (כאשר כוונת הדברים היא גם למועמד יחיד; וראו לעניין זה את אשר נקבע בסעיף 64 לחוק הבחירות). ברי, כי להוראה זו, המונעת מוועדת הבחירות לאצול את סמכותה שלא לאשר מועמדים, אין כל פּשר, ככל שתתקבל הפרשנות הנ"ל, שלפיה יו"ר הוועדה הוא בעל סמכות, ולוּ מקבילה, לאשר או למנוע התמודדות של מועמד, מחמת אי-כשירות.