עב 6615/22 עמיחי שיקלי נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, יצחק עמית - חלק 46

4. בהקשר זה, קובעת חברתי הנשיאה 'נוסחה' לגישור על המתח האמור; בין הפרקטיקה והנימוקים התומכים בה, לבין הסמכות הפורמלית על-פי החוק. לשיטתה, מקום שבו מתעוררת שאלת כשירות של מועמד, יש להעלותה לפני יו"ר הוועדה, אשר יקיים לגביה "הליך מעין-שיפוטי בהתבסס על טענות בכתב, ישקול בדבר וינמק את החלטתו". לאחר מכן, תוצג ההחלטה לפני ועדת הבחירות, "כחוות דעת משפטית". לעניין זה, מוסיפה חברתי הנשיאה וקובעת, כי "היות שהבחינה האם הרשימה 'הוגשה כהלכה' היא שאלה משפטית במהותה, על הוועדה להעניק בהקשר זה משקל משמעותי ביותר לחוות הדעת המשפטית מטעם יו"ר הוועדה, כגורם המומחה בהקשר זה, ונקודת המוצא היא שהרשימות יאושרו בהתאם לחוות דעתו, אלא אם יש טעם מבוסס שלא לעשות כן". מדבריה-אלה של חברתי, עשוי להשתמע, כי מעמדה של חוות הדעת של יו"ר הוועדה הריהו כְּפֶסַע ממעמדה של חוות דעת מחייבת כלפי ועדת הבחירות. גם אני סבור, כי מקום שבו עסקינן בשאלות משפטיות באופיין – וכך הן, בדרך כלל, מרבית השאלות הנוגעות לענייני כשירות (גיל, אזרחות, תקופת צינון של מועמדים שחדלו מלכהן בתפקידים ציבוריים וכו') – יש להעניק לחוות דעתו של יו"ר הוועדה, משקל שיהלום את מומחיותו ואת תפקידו כשופט של בית המשפט העליון. ועדיין, סוף כל סוף, המחוקק העניק את הסמכות להכריע, לוועדת הבחירות דווקא, ולא ליו"ר הוועדה לבדו. זאת, בניגוד לעניינים אחרים שבהם הוענקה ליו"ר הוועדה סמכות מפורשת (למשל, בנוגע לקביעה אם עבירה שביצע מועמד, יש בה משום קלון; ראו: סעיף 6 לחוק היסוד, וסעיף 56ב לחוק הבחירות). סמכות זו, לאשר רשימת מועמדים "שהוגשה כהלכה", מטילה על ועדת הבחירות את החובה להפעיל שיקול דעת עצמאי, בטרם קבלת החלטה. משכך, ספק בעינַי אם יש מקום לקבוע "נקודת מוצא" להפעלת שיקול הדעת של הוועדה, גם כאשר נושא ההחלטה הוא ענייני כשירות. לכך אוסיף, מבלי לטעת מסמרות, כי יתכן שראוי לאמץ גישה דיפרנציאלית בהקשר זה, גם כאשר עסקינן בשאלות של כשירות: ככל שהשאלה העומדת על הפרק היא שאלה משפטית-מקצועית באופן מובהק, ואינה מערבת שיקולים אידיאולוגיים-פוליטיים, הרי שראוי כי ועדת הבחירות תעניק לחוות הדעת של יו"ר הוועדה משקל רב יותר. לעומת זאת, ככל שבשאלה הנתונה להכרעה שזורים גם שיקולים שאינם משפטיים טהורים, בפרט כאשר אלה הופכים דומיננטיים, יתכן כי ניתן להפחית מהמשקל שיִנתן לחוות הדעת של יו"ר הוועדה. עוד אוסיף, כי הכרעה בשאלה אם מועמד "התפטר מכהונתו בסמוך לפרישתו" לפי סעיף 6א(א) לחוק היסוד, עשויה, במקרים מסוימים, לערב שיקולים שונים, מכאן ומכאן (מבלי להביע עמדה בעניין זה, לגבי המקרה שלפנינו).