5. חברתי הנשיאה מציינת בחוות דעתה, כי בנסיבות המקרה דנן, היא אינה נדרשת להכריע בשאלה אם די בסוגיית הסמכות "כדי להכריע את הערעור", משנמצא כי יש מקום להתערב בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות מטעמים אחרים. לגבי דידי, משעה שהכריעה חברתי הנשיאה, כאמור לעיל, כי הסמכות נתונה לחברי הוועדה ולא ליושב הראש, ומשנמנע מחברי הוועדה להעלות הצעה אחרת לסדר היום של הוועדה, כזו שתאפשר את התמודדותו של שיקלי (כאמור בפסקה 46 לחוות הדעת של חברתי) – די היה בכך כדי להצדיק את קבלת הערעור (אינני נדרש כאן ועכשיו לסעד הספציפי שהיה ניתן בדוחק השעה שבה נדון לפנינו הערעור, נוכח סד-הזמנים שקבע המחוקק לקראת הבחירות). אמנם, יו"ר הוועדה ונציגיו פעלו בהתאם לפרקטיקה שנוצרה, וזו אכן מלמדת כי אין לזקוף לחובתם את "הליקוי" שנגרם, כלשונה של חברתי, שכן שאלת הסמכות לא זכתה עד כֹּה לדיון מעמיק בפסיקה. ואולם, אין ב'העדר אשמה' כדי ליתן הכשר להחלטה שהתקבלה בלא סמכות.
6. לבסוף, הערעור שלפנינו מעורר את שאלת היחס שבין זכות הערעור הנתונה לחבר כנסת שהוכרז כפורש, לפי סעיף 61(ג) לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, הניתנת למימוש, כפי שקובעת חברתי, בתוך פרק זמן של 60 ימים (בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018), לבין האפשרות העומדת לו להתפטר מחברותו בכנסת, "בסמוך" לפרישה, כהוראת סעיף 6א(א) לחוק היסוד, ובכך לחסן עצמו מהסנקציה המונעת התמודדות של ח"כ פורש ברשימת מועמדים שהיתה מיוצגת בכנסת היוצאת. השאלה המתעוררת בהקשר זה היא, האם ח"כ שהוכרז כפורש, וניצל את 60 ימי הערעור הנתונים לו כחוק, יוכל לטעון כי התפטר "בסמוך" למועד הפרישה? מחד גיסא, מתן אפשרות שכזו, עשוי להביא לעיכוב משמעותי עד להתפטרות חבר הכנסת הפורש מתפקידו, כשבמהלך פרק זמן זה יכול הנ"ל לפעול נגד סיעתו, בניגוד לתכלית החקיקה; כך לכאורה, לפי הנטען, אירע בענייננו. מאידך גיסא, ספק אם יש מקום 'לפקוד עוון' על מי שניצל את פרק הזמן שהעניק לו המחוקק במלואו, לשם הגשת ערעור. בעניין דנן, עמדתי היא כי שאלה זו אינה טעונה הכרעה. זאת, נוכח טענת ההסתמכות על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, שלדעתי, די היה בה כדי לאשר את התמודדותו של שיקלי בנסיבות העניין, אף מבלי לקבוע אם אכן התפטר "בסמוך" לפרישה, אם לאו. ניתן אפוא להותיר שאלה זו לעת מצוא, בתקווה, כפי שציינה חברתי הנשיאה, כי המחוקק ישנס מותניו, יתן דעתו ל'חורים' שבהסדר החוקי הקיים, ויקבע הוראות ברורות בעניין זה. מלאכת החקיקה נחוצה; ממש.