הערה: השאלה האם במקרים בהם אין גורם המוסמך להתיר את המגבלה משיקולים פרטניים עומדת הסמכות לבית המשפט הגבוה לצדק לסייג את ההסדר הקבוע בחוק מכוח סמכותו הכללית שבסעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה – אינה מצריכה התייחסות בענייננו.
15. כאמור, יושבים אנו בערעור על החלטה של יו"ר ועדת הבחירות, אשר קבע כי יש לפסול את התמודדותו של מר שיקלי ברשימת הליכוד, וסירב להכשיר אותה. לפיכך, התערבות בהחלטתו מחייבת לקבוע כי עומדת לו (או לוועדת הבחירות) סמכות להכשיר את התמודדותו של מר שיקלי בניגוד להוראת סעיף 6א לחוק היסוד. בהעדר סמכות שכזו, ממילא לא היה על יו"ר ועדת הבחירות (או על וועדת הבחירות) לקבל החלטה שונה מזו שקיבל, ועל כן אין כל בסיס להתערב בהחלטתו.
16. האם ליו"ר ועדת הבחירות (או לוועדת הבחירות) מסורה סמכות שבשיקול דעת להכשיר מועמד בניגוד להוראת סעיף 6א לחוק היסוד? שאלה זו מעוררת בעיני קשיים לא מבוטלים, כאשר המערערים לא דנו בה, וממילא לא הצביעו על מקור סמכות אפשרי. סעיף 6א לחוק היסוד לכאורה מנוסח בלשון קטגורית, ובשונה מהוראות אחרות לעניין כשירות (כדוגמת סעיפים 6(א) ו-6(ג) לחוק היסוד) אינו כולל התייחסות המלמדת על שיקול דעת הנתון ליו"ר וועדת הבחירות או לוועדת הבחירות (בכך הוא דומה למגבלת הגיל הקבועה בסעיף 6(א) לחוק היסוד, ולמגבלות התפקיד והצינון הקבועות בסעיפים 7 לחוק היסוד). גם בסעיף 63 לחוק הבחירות, מכוחו מאשרת ועדת הבחירות רשימת מועמדים "שהוגשה כהלכה", לא ניתן למצוא בסיס לסמכות שכזו. כך גם מבחינת תכלית ההסדר. כאמור לעיל, סעיף 6א לחוק היסוד נועד להסדיר את מערכת היחסים שבין הסיעה לציבור בוחריה ובין הסיעה לחבריה. משכך, קשה להלום כי כלי שהכנסת נתנה בידי סיעה בזמן אמת כלפי חברי כנסת שאינם סרים למרותה (הכרזת פרישה) ירוקן בדיעבד מכל תוכן בהחלטה שלסיעה אין כל שליטה עליה – לא כל שכן בהחלטה המסורה בסופו של דבר לגורם פוליטי, כוועדת הבחירות, ולא לגורם מקצועי, כיו"ר ועדת הבחירות (וזו הרי התוצאה מהדיון בסוגיית סמכויות יו"ר ועדת הבחירות).
17. אדגים את הקושי: נניח כי פלוני משמש בתפקיד בכיר באחד מגופי הביטחון. פלוני מעוניין להתמודד לכנסת, למרות שטרם פרש מתפקידו, והוא מנוע בשל כך מלהתמודד לפי סעיף 7 לחוק היסוד. פלוני פונה לוועדת הבחירות, ומציג טעמים פרטניים המצדיקים לשיטתו לאפשר לו להתמודד. האם בסמכות ועדת הבחירות להפעיל שיקול דעת, ולהכשיר את התמודדותו למרות שחוק היסוד אוסר על כך? אם אפשרות כזו קיימת, הרי שנוצר בכך פתח לעקיפת הוראות הכשירות הקבועות בחוק היסוד באמצעות מתן החלטה על ידי ועדת הבחירות (והשוו סעיפים 6(א) ו- 6(ג) לחוק היסוד המקנים שיקול דעת בעניין כשירות במפורש ליו"ר ועדת הבחירות, ולא לוועדת הבחירות). ספק גדול אם פתח כזה רצוי, שכן הוא עלול להביא למניפולציות על רקע פוליטי בהוראות לעניין כשירות מועמדים (וההתנהלות ביחס לסמכות לפסול מפלגות, הקבועה בסעיף 7א לחוק היסוד, ונתונה במפורש לוועדת הבחירות, תוכיח). ודוק, החלטת ועדת הבחירות להכשיר מועמד פסול תהיה נתונה כמובן לפיקוח בית משפט זה במסגרת סמכותו כבית המשפט הגבוה לצדק. ואולם, אינני סבור שיש בכך כדי להצדיק מלכתחילה הכנסת רכיב של שיקול דעת להחלטות ועדת הבחירות ביחס לענייני הכשירות, שמלכתחילה היו אמורים להיבחן על פי קריטריונים ברורים שהוגדרו בחוק, וללא חשש לעירוב שיקולים פוליטיים.