ה. בנסיבות העניין, עמדה לפיה התפטרות בשלב זה עומדת בדרישה להחלת סייג ההתפטרות ניצבת בסתירה לתכליתו של ההסדר שבסעיף 6א לחוק היסוד. הלכה למעשה, התפטרותו של מר שיקלי נעשתה כ-80 יום לאחר החלטת ועדת הכנסת, ובוודאי שלא בסמוך לה; הפנייה לערעור נעשתה 49 יום לאחר החלטת ועדת הכנסת, כאשר סייג ההתפטרות כבר לא עמד על הפרק; הגשת ההתפטרות נעשתה לאחר שהוכרז על בחירות, דהיינו כשפעולת מר שיקלי בניגוד לעמדת כבר סיעתו מיצתה את עצמה. בנסיבות אלה, אין כל ערך בהתפטרות לקידום המטרות שעמדו ביסוד ההסדר שבחוק-יסוד: הכנסת.
28. במכלול הנסיבות הללו – דהיינו כאשר המצגים בערעור הם מצגים הנוגדים את תכלית החוק, שניתנו על ידי גורמים בלתי מוסמכים, שהבהירו בזמן אמת כי עמדתם אינה מחייבת את הגורם המוסמך לדון בסייג ההתפטרות (ועדת הבחירות) – סבורני כי לא ניתן לדחות הפעלה של הוראת חוק מפורשת, לא כל שכן הוראת חוק יסוד, בהתבסס על טענת ההסתמכות.
מכשול ההתערבות
29. לבסוף, ושלא אחרון בחשיבותו, עולה השאלה האם הערעור שלפנינו צולח את אמות המידה להתערבות בהחלטת יו״ר ועדת הבחירות. חברתי הנשיאה מציינת כי היקף הביקורת השיפוטית על החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות צריך להתבצע בהתאם להיקף ההתערבות שמפעילה ערכאת הערעור על הערכאה המבררת בהקשר המינהלי, קרי כי התערבותנו שמורה אך למקרים שבהם מתעורר חשש כי נפל פגם בחוקיות ההחלטה או כי מדובר בהחלטה הנגועה בחוסר סבירות מהותי (ראו פסקה 18 לחוות דעתה של הנשיאה). דא עקא, גם אם אקבל כי ניתן היה לייחס משקל שונה במידה כזו או אחרת לטענת חוסר הבהירות ולטענת ההסתמכות (וכיצד אוכל שלא לקבל אפשרות זו בהינתן עמדת חברותיי וחבריי, שופטי הרוב), עדיין על מנת שנתערב בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות, נדרש שנגיע למסקנה כי החלטתו בעניינו של מר שיקלי מצדיקה התערבות על פי הסטנדרט האמור. ככל שאין אנו מבססים את ההכרעה במקרה דנן על טענת חוסר הסמכות, עילת ההתערבות המרכזית שנותרה היא חוסר סבירות. ואולם, לא בכל מקרה בו בית משפט זה סבור שהיה מקבל החלטה שונה מיו"ר ועדת הבחירות הדבר מצדיק התערבות בהחלטתו. וזאת יש לזכור: בית משפט זה ביושבו כערכאת ערעור איננו מחליף את שיקול דעתו של הגוף עליו מערערים, ועל כן גם אם ניתן היה לקבל החלטה אחרת, אין הדבר מצדיק התערבות ככל שהחלטה עליה מערערים היא החלטה חוקית אשר מצויה במתחם הסבירות השמור למקבל ההחלטה. כך בוודאי ביחס ליו"ר ועדת הבחירות – שהינו בהוראת המחוקק שופט עליון, ולא בכדי (וראו סעיף 17(א) לחוק הבחירות).