התובעים לא העבירו מסמכים או תשובות למרות שידעו שיש סוגיות "פתוחות" ואף שהיו ערים לכך כי ביום 19.1.2012 יסתיים "מועד הבחינה", שהוא המועד אשר בסופו על הרוכשת להודיע אם הבדיקה הסתיימה לשביעות רצונה או למסור הודעת נסיגה.
94. בנסיבות העניין נדחית טענת התובעים כי לא ניתנה להם הזדמנות להסביר ולהראות שגגות בממצאי בדיקת הנאותות.
הערה: טענות התובעים לגבי מסמך מ/117 (וטענות נוספות)
95. התובעים טענו כי מסמך עיקרי ממצאי בדיקת נאותות שצורף לתצהירי הנתבעת (מ/117 – 2 עמודים אחרונים) שונה ממסמך עיקרי הממצאים שהועבר אליהם בזמן אמת (מ/117 – המסמך המסומן כ-ת/42). לטענתם, במסמך שצורף ע"י הנתבעת נוספו קטעים שלא הופיעו במסמך המקורי בקשר לאפשרות הנסיגה מהעסקה, בעוד שהמסמך המקורי התייחס רק להתאמת התמורה, וכי "מדובר במסמך שהוכן במיוחד כדי להכשיר, בדיעבד, את הנרטיב הכוזב של שטראוס כאילו אפשרות הנסיגה עמדה על הפרק והייתה ידועה לתובעים" (סע' 29 לסיכומי התובעים). עוד טענו התובעים בעניין זה, כי הנתבעת "אף זייפה (כך ממש!) מסמכים שהוגשו לבית המשפט" (סע' 108 שם. ההדגשה במקור, ת.א).
96. הנתבעת דחתה את טענות התובעים. הנתבעת מאשרת כי המסמך שהועבר בזמן אמת הוא זה שצורף לתצהירי התובעים. לשיטת הנתבעת צירוף מסמך שונה לתצהיריה – דבר עליו הועמדה תוך כדי שמיעת העדויות – ארע בשגגה. נטען כי בהשוואה בין המסמכים ניתן להיווכח שהמסמך שצורף ע"י הנתבעת הוא גרסה מתקדמת יותר של אותו מסמך עצמו , כי טעות כזו יכולה לקרות בתיק עם היקף מסמכים אדיר שכזה, וכי גם אצל התובעים אירע מקרה דומה עת מסמך "הכרה בהכנסה" צורף לתצהירו של רו"ח אלגריסי תוך השמטת עמוד אחד מתוך שלושה, עמוד "שממנו ניתן לראות את הסתירה למדיניות ההכרה בהכנסה, בה נקט אסיאג בחוות-דעתו, בדיעבד" (סע' 31 לסיכומים).
97. לאחר השוואה בין המסמכים ועיון בעדויות, בראיות נוספות ובטיעונים שהובאו, לא שוכנעתי בטיעון החמור שהועלה מטעם התובעים לפיו בוצע באופן מכוון זיוף של מסמך "במיוחד כדי להכשיר, בדיעבד, ...[ה]נרטיב [ה]כוזב". לא אוכל להעדיף טיעון מחמיר זה על פני עמדת הנתבעת, כי נפלה שגגה בצירוף גרסת מסמך שונה (ארנס, עמ' 857 ש' 14-9).
ההקשר בו צורף המסמך מטעם הנתבעת לתצהיריה והניסוחים במסמכים, אינם תומכים בטענת התובעים כי הנתבעת התייחסה למסמך כאל רכיב מסמך חשוב ומהותי ודחוף שביסס כביכול את טענותיה בעניין ידיעת התובעים על כוונה לנסיגה. התובעים לא הפנו אל מקום בו הנתבעת העלתה טענה באופן זה בכתב ההגנה או בתצהירים מטעמה. הסבר של שגגה ניתן גם על ידי התובעים כאשר הסתבר שנשמט מנספח תצהיר רו"ח אלגריסי עמוד שהכתוב בו אינו מתיישב לכאורה עם חוות דעת שהוגשה מטעמם (מ/98; עמ' 47 ש' 26-8, עמ' 48 ש' 9-1; ר' תצהיר רו"ח לביא, סע' 25). בשני המקרים לא סברתי כי מדובר בניסיונות להטעות את בית המשפט או כי יש ללמוד דבר מה מדרך התמודדות העד הרלוונטי עם הקושי שארע (ארנס ורו"ח אלגריסי).