123. לטענת התובעים, אי ההתאמות שצוינו בבדיקת הנאותות הן "רשימת מכולת, שנוסחה באופן מכוון וחסר תום לב, תוך אזכור של כל הדוגמאות שהובאו בהסכם לצורך הגדרת המונח "אי התאמה משמעותית" וזאת כדי לשרת את רצונה של שטראוס לסגת מהעסקה בניגוד להוראות ההסכם ובכל מחיר". נטען כי הנתבעת ניסתה בחוסר תום לב להתנער מהסכמות הצדדים המעוגנות בהסכם ומהעסקה שכבר הבשילה ודווחה.
124. לעיל נדחתה הטענה כי דובר בעסקה שהבשילה. כמו כן, התנהלות הנתבעת תומכת בגרסתה כי הייתה מעוניינת בקיומו של ההסכם וניסתה לפעול כדי לאפשר זאת. כך גם לגבי הצעתה, שנדחתה, להפחית ממחיר העסקה באופן שיגלם להבנתה את ממצאי בדיקת הנאותות. הצעה זו הועלתה מטעם הנתבעת עוד קודם לכך שקיבלה ייעוץ משפטי לפיו הדבר אינו מתאפשר לפי מנגנון ההסכם.
125. אין חולק כי הנתבעת עשתה פעילות מאומצת לצורך המהלך. התובעים מאשרים כי הנתבעת השקיעה משאבים רבים בתהליך.
"ש: אבל אתה מסכים איתי... ששטראוס השקיעה המון המון משאבים בתהליך הזה.
ת: המון, המון.
ש: גם בבדיקות שלפני ההסכם.
ת: המון.
ש: גם התהליך המשפטי.
ת: להערכתי מעל 2 מיליון שקלים, כן."
טל, עמ' 288 ש' 7-1.
התובעים אישרו כי שטראוס הייתה מושקעת מאוד בעסקה ("מאוד") והלכה בצורה רצינית עד הסוף ("מאוד") (טל, עמ' 288 ש' 28-24). טל העיד כי בעת מסירת הודעת הנסיגה ארנס עצמו נראה מאוכזב (עמ' 253 ש' 24-23).
126. התובעים טוענים כי למרות זאת, ממצאי בדיקת הנאותות אינם הבסיס האמיתי לנסיגת הנתבעת מהעסקה ונעשה שימוש מלאכותי במנגנון החוזי. מבחינת טל, לא יתכן שהנסיגה בוצעה על רקע ממצאי בדיקת הנאותות שכן, "...הממצאים של סומך היו בעולם החשבונאי והמיסויי, זו לא הייתה סיבת הנסיגה... סלח לי, החשבונאות והמיסוי זה לא מעניין אותם, הלקוחות מעניין אותם"; לדידו, סומך חייקין התייחסו לעניין הלקוחות תוך חריגה מסמכותם, הממצא בבדיקת הנאותות היה טעות, שטראוס ידעו זאת, "אז אם על זה נסמכה הנסיגה, אז זה אבסורד" (עמ' 290 ש' 29-25).
127. ומהו לשיטת התובעים הבסיס האמיתי לנסיגה? בשלבי הדיון השונים הועלו מטעמם השערות כאלה ואחרות. למשל: "היה החלטה של אנשים שהם מקורבים לבעלי השליטה ופשוט רצו לברוח מהעסקה" (טל, עמ' 258 ש' 5-4). הטעמים המשוערים נותרו בגדר סברות בעלמא ללא תשתית עובדתית. ר' גם: "אז תשאל אותי מה סיבת הנסיגה האמיתית. תשאל את גברת עופרה שטראוס, אני לא יודע" (טל, עמ' 291 ש' 3-2).