26. טרוניה משתמעת אחת של התובעים כלפי הנתבעת לגבי השלב הטרום חוזי נגעה להפסקת המשא ומתן שניהלו התובעים עם מי עדן. התובעים טענו כי הנתבעת ידעה על המשא ומתן עם מי עדן ובשל כך פנתה ויזמה את הצעתה לרכישת מניות החברה והביאה ל"סיכול ושיבוש העסקה של התובעים עם מי עדן".
הנתבעת הכחישה כי אנשיה ידעו על המשא ומתן עם מי עדן קודם לכך שטל ציין זאת בפגישה הראשונה. הנתבעת אישרה כי הבהירה עמדתה לגבי אי ניהול מגעים עם חברות נוספות במקביל, ונטען כי התובעים הם שבחרו להמשיך את המשא ומתן מולה.
27. מהראיות שהובאו בהליך עולה כי הנתבעת אמנם שמעה עוד קודם לפנייתה לתובעים כי השליטה באספרסו קלאב הייתה up for sale (מ/7), אולם לא הוצגו ראיות כי הייתה לה אותה עת ידיעה מי הם הרוכשים הפוטנציאליים וכי נוהל משא ומתן עם מי עדן דווקא. נראה כי טל הוא שאמר לנתבעת, בפגישה הראשונה בין הצדדים, כי מנוהל משא ומתן עם מי עדן (ור' גם דוא"ל מאת טל מיום 13.7.2011, מ/16). בכתב התביעה עצמו נטען: "הנתבעת, שהייתה מודעת היטב למגעים עם מי עדן (נושא שהתובעים חשפו בפניה) הסבירה כי..." (סעיף 50 לכתב התביעה, ההדגשה הוספה – ת.א.). לא הובאו ראיות לסתור את הדבר.
תכתובת אליה מפנים התובעים בסיכומיהם (מחודש יוני 2011, מ/6, מ/7, מ/9) אינה תומכת בטענה כי הנתבעת ידעה על מי עדן. כשנחקר טל בעניין זה אמר לבסוף "כפי הנראה הם ידעו" (עמ' 154 ש' 23). טענה כאילו עדי הנתבעת התכחשו בעניין זה ל"עובדות בסיסיות" וכיוצ"ב (סע' 11 לסיכומי התובעים), אינה נתמכת בהפניות שהובאו.
28. כך או כך, ממילא לא נטען כי אנשי הנתבעת הונו את התובעים ושאפו לסכל את העסקה עם מי עדן. התובעים אישרו כי נענו לדרישת הנתבעת להפסיק את ניהול המו"מ עם מי עדן כיוון שדרישה זו "אישרה את כוונותיה הרציניות של שטראוס ביחס לכריתת הסכם טוב ומבטיח יותר מזה שהחל להירקם עם מי עדן" (סע' 12 לסיכומי התובעים). העסקה עם שטראוס נראתה לתובעים טובה וכדאית יותר מאשר העסקה עם מי עדן. טל אף ציין בחקירתו כי העסקה עם מי עדן הייתה בעייתית והוא לא התלהב ממנה (עמ' 147 ש' 13-11). אין בטיעונים לגבי המשא ומתן מול מי עדן כדי לבסס טענת חוסר תום לב בתקופה הטרום חוזית.
בדיקות שנערכו קודם לחתימת ההסכם
29. התובעים טענו כי ארנס הבטיח לטל בתחילת המגעים ביניהם, שהנתבעת מתכוונת לבדוק את העסקה ולתת הצעת רכישה במהירות, בכפוף לכך שתוכל לבצע בדיקת נאותות. נטען כי ביצוע בדיקת נאותות הותנה ע"י טל בחתימה על NDA. נטען כי במשך ארבעה חודשים ביצעה הנתבעת "בדיקת נאותות ראשונה" מקיפה ויסודית שעלתה ממון רב וכללה כל מסמך, דו"ח, תחזית ונתון הרלוונטיים לחברה; וכי הושקעו בבדיקה זו תשומות אדירות שאף פגעו בתפקודה השוטף של החברה ובשווי מניותיה. עוד נטען, כי הוסכם בין הצדדים שהנתבעת "רשאית לבצע בדיקת נאותות משלימה-שנייה" לאחר החתימה על ההסכם (סעיף 67 לכתב התביעה), ו"בסעיף 6 להסכם נקבע, כי הנתבעת תקיים בדיקת נאותות שנייה..." (סעיף 84 לכתב התביעה). לשיטת התובעים, כל המסמכים שנמסרו בבדיקה הראשונה נמסרו גם למשרד רואי החשבון KPMG סומך חייקין ("סומך חייקין" או "סומך") לשם עריכת בדיקת הנאותות השנייה ולכן לא היה צפי לאי התאמות משמעותיות.