150. נוסף על כך, חוק התחרות הוא דין קוגנטי ומלכתחילה אין כל תוקף לתניית הויתור, ואף את טענותיה בדבר השתק מניעות ושיהוי, אשר ממילא נזנחו בסיכומים, יש לדחות מאותם הטעמים. פז רק הרוויחה מחלוף הזמן, ולא נפגעה ממנו.
עיקר טענות הצדדים בתביעה שכנגד
עיקר טענות פז – התובעת שכנגד
151. במסגרת המערכת ההסכמית פז נטלה על עצמה את כל העלויות והסיכונים הכרוכים בהקמת התחנה, ובשים לב לאמור הסתמכה פז על זכויותיה הקנייניות והאובליגטוריות בהתאם למערכת ההסכמית והשקיעה בתחנה במשך השנים סכומי עתק של עשרות מיליוני שקלים. גדעון מצידו לא השקיע דבר, ולאחר שגרף לכיסו מיליוני שקלים מדי שנה, הוא מבקש לבטל את המערכת ההסכמית כולה בטענה שהיא נגועה באי חוקיות, כאשר מטרתו האמיתית היא להשתלט על המקרקעין, ולגרוף לעצמו רווחים שהוא אינו זכאי להם, על חשבון פז.
152. בכל פסקי הדין בהם נבחנו מערכות הסכמיות דומות נקבע באופן ברור וחד משמעי כי זכויות הקניין שנרכשו על ידי חברות הדלק במקרקעי התחנות הן זכויות קניין אמיתיות, מלאות ותקפות, הנשענות על טעמים לגיטימיים כבדי משקל (סעיף 17 בכתב התביעה שכנגד). גדעון מנסה להתבסס על חלק קטן מהפסיקה המתייחסת להסדר השיקום באופן מגמתי ופסול [סעיפים 181 – 186 בסיכומי פז]. כך למשל, בעניין בת"א (מחוזי מרכז) 583-05-09 בסט נ' סונול ישראל בע"מ (30.3.2014) (להלן: "עניין בסט") נקבע כי לא הוכח שהמערכת ההסכמית הוכתבה לסונול על ידי המדינה, וזאת בשונה מהראיות הברורות והחד משמעיות המוכיחות זאת בענייננו [סעיף 182 בסיכומי פז]. כך גם, בעניין כסלו, בסט ושר לא נקבע כי חכירת המשנה כשלעצמה לוקה באי חוקיות, וממילא אין בהם להכיר בהעברת קניינו של אדם אחד לאחר ללא תמורה [סעיף 183 בסיכומי פז].
153. לפי כל הגישות השמאיות הרלוונטיות, שווי זכויותיה של פז עומד לכל הפחות, על 70% משוויה של התחנה כולה [סעיפים 164 - 170 בסיכומי פז]; אין לקבל את מודל ה – BOT שמציע גדעון, ואף השמאי ברזילי הודה כי המודל אינו רלוונטי לקביעת שווי זכויות בתחנות תדלוק ומתעלם לחלוטין מהמערכת ההסכמית [סעיפים 171 - 177 בסיכומי פז]. טענותיו של גדעון ביחס לחוות דעת כהן מטעם פז, שגויות מיסודן [סעיפים 178 - 180 בסיכומי פז].
154. ככל שלא יתאפשר לפז לשווק את מוצריה בתחנה, הדבר עלול לרוקן מתוכן את קניינה של פז ולא יאפשר לה ליהנות ממנו או לקבל תמורה בגינו. ככל שייקבע בניגוד לדעתה של פז כי יש לשנות את המערכת ההסכמית בדרך של ביטול תניית הבלעדיות או בכל דרך אחרת שלא תאפשר לפז לשווק את מוצריה בתחנה באופן בלעדי, הרי שעל בית המשפט לקבוע כי פז זכאית לכל הפחות לדמי שימוש ראויים בגין כל שימוש שייעשה במקרקעי התחנה ובמבניה.