13. לאחר פרסום הדו"ח עסקו כלל הגורמים בניסיון להגיע להסכמות בנוגע לנוסח הסכמי החכירה וההפעלה [ראו נספחים 3 – 12 לתע"ר מר קלפר מטעם פז]. לטענת פז, בהמשך לאמור, המדינה גיבשה מתכונת הסכמית אשר היא יציר כפיה, וזו יושמה על ידי פז [סעיפים 8 – 22 בסיכומי פז; סעיף 57 בתע"ר קלפר]. גדעון חולק על כך, וטוען כי ההסכמים בפועל לא גובשו על ידי המדינה, אלא על ידי פז [סעיף 13 לסיכומי גדעון].
14. אציין כבר עתה כי נראה ששני הצדדים צודקים במידת מה. כך, מעמדת היועץ המשפטי לממשלה משנת 2008 אשר הוגשה לבית המשפט העליון [נספח יד לכרך הנספחים מטעם גדעון; להלן: "עמדת היועמ"ש 2008"], עולה כי בעקבות המלצות ועדת צ'חנובר התגבש נוסח אחיד של המערכת ההסכמית, אך מדובר בנוסח אשר התבסס על הסכמי התחנות שהיו קשורות עם פז.
15. גם מסקירת הראיות אשר הובאו בפני מטעם פז, וכפי שעוד יובהר להלן, עולה כי אכן נערכו תכתובות ואף ישיבות עבודה בין ממ"י, משרד הביטחון וחברות הדלק באשר לנוסחם של ההסכמים המרכיבים את המערכת ההסכמית. עם זאת, נראה כי לחברות הדלק היתה השפעה רבה על ניסוח ההסכמים, והמסקנה אף מתיישבת עם נוסח ההסכמים שנחתמו בסופו של יום [כך גם לא מצאתי עדות למעורבות המדינה בניסוח ההסכם הקמעונאי, כהגדרתו להלן].
16. מכל מקום, נפנה עתה לסקירת המערכת ההסכמית אשר נחתמה בין הצדדים בענייננו.
ב.2. המערכת ההסכמית הבסיסית בין הצדדים
הסכם המסגרת
17. בתאריך 2.6.1977 נחתם בין גדעון ובין פז הסכם, אשר מכונה על ידי הצדדים "הסכם המסגרת" [נספח ג בכרך הנספחים מטעם גדעון].
18. בין תנאי ההסכם, התחייבות גדעון לקבל תוך חצי שנה את החזקה במקרקעין מממ"י ולחתום עימה על הסכם פיתוח [סעיף א למבוא בהסכם המסגרת], כמו גם התחייבותו להחכיר לפז בחכירת משנה את המגרש, באותם התנאים בהם הוא חוכר את המגרש מממ"י בחכירה ראשית [סעיף ב למבוא בהסכם המסגרת].
19. עוד נקבע בהסכם כי תשלום מס שבח ודמי הסכמה לממ"י, אם יהיו כאלו, יחולו על גדעון [סעיף ג בהסכם המסגרת]. חשוב לציין, כי על פי הסכם המסגרת גדעון, אשר הוגדר "היוזם", הוא זה שהתחייב לנקוט בכל הפעולות הדרושות לקבלת רישיונות, אישורים והיתרים להקמת התחנה ולהפעלתה [עמוד 2 להסכם המסגרת, מספר הסעיף אינו מופיע בצילום שצורף – ע.נ]. מנגד, פז התחייבה להקים על חשבונה את התחנה על המקרקעין ולציידה בכל הציוד הדרוש, למעט ציוד המזנון [עמוד 3 להסכם המסגרת].