199. במחלוקת זו שבין הצדדים, מקובלת עלי טענת גדעון כי יש לבחון את ההסדר כהסדר נמשך. זו אף הייתה עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כפי שהובעה בשנת 2008 [עמדת היועמ"ש 2008, סעיף 97], עמדה אשר הובעה על ידי המדינה עוד בע"פ 7399/95 נחושתן תעשיות נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(2) 105 (19.4.1998) (להלן: "עניין נחושתן"), ואשר התקבלה על ידי בית המשפט העליון.
200. נבחן אפוא את המערכת ההסכמית, על פי הוראותיו של החוק במתכונתו (ובשמו) היום - חוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988 (להלן: "החוק" או "חוק התחרות").
ט.3. 1. 1 הערת פתיחה - תכלית חוק התחרות
201. כפי שנפסק תכליתו של חוק התחרות היא הגברת התחרות החופשית מתוך תפיסה שזו תביא לתמחור מיטבי, לשיפור השירות, לחדשנות ולהקצאה יעילה של משאבים למען הגדלת הרווחה החברתית. ברוח תכלית זו יש לפרש את חוק התחרות. עמד על הדברים בית המשפט העליון בעניין שופרסל:
"כז. במרכזו של חוק ההגבלים העסקיים ניצב האינטרס רם-המעלה של תחרות חופשית. החוק מושתת על התפיסה לפיה תחרות חופשית היא שתביא לתמחור מיטבי של המוצרים, בהתאם לכוחות השוק, לשיפור איכות המוצר, להגדלת הכמות המוצעת ממנו ולשיפור השירות שניתן לקהל הלקוחות (רע"א 371/89 ליבוביץ נ' אליהו, פ"ד מד(2) 309, 327 (1990)). בכך תגדל האפשרות לחדשנות ולהקצאה יעילה של משאבים, והכל למען הגדלת הרווחה החברתית; כפי שציינתי בעניין קודם:
"תחרות חופשית היא ערובה ומנוע, כמו גם אות, לכלכלה בריאה בה מובטח לצרכנים המוצר הטוב ביותר במחירו האמיתי - כפי שקבעוהו כוחות השוק - באופן המשקף לאשורו את הביקוש למוצר. תחרות בין יצרנים מחייבת עמידתם התמידית על משמר ייעולו של המוצר ופיתוחו למען לא יפגרו אחרי מתחריהם, והיא המובילה ליישומן ופיתוחן של טכנולוגיות חדשות ולניהול משאבים חסכני ויעיל, החיוניים לפעילותו ולצמיחתו של המשק" [...]
כח. בהתאם, נקבע בפסיקתו של בית משפט זה, כי יש לפרש חוק זה בצורה תכליתית, באופן שיגשים את המטרות האמורות, יגביר את התחרות החופשית במשק ולא יגביל שלא לצורך את הפעילות המסחרית הרצויה: "בבואנו לפרש את חוק ההגבלים נשוה נגד עינינו כל העת את תכליתו של החוק, נשמור על קשר עין עם תכלית זו ובעקבותיה נלך. תכלית זו היא עמוד האש ועמוד הענן להוליכנו הדרך, וחייבים אנו נאמנות לה כל העת" (...)." [עניין שופרסל, פסקאות כז – כח לפסק דינו של כבוד השופט רובינשטיין; ההדגשות שלי – נ.ע.]