הרכיב הראשון – "הסדר"
209. אשר לרכיב הראשון, סעיף 1 בחוק, מגדיר "הסדר" כך:
"הסדר" – בין במפורש ובין מכללה, בין בכתב ובין בעל פה או בהתנהגות, בין אם הוא מחייב על פי דין ובין אם לאו;
210. בית המשפט העליון חזר והבהיר כי דיני התחרות (דיני ההגבלים העסקיים) ודיני החוזים נשענים על ראציונאלים שונים, ועל כן "הסדר" במסגרת דיני התחרות לא ייבחן באותה פריזמה בה נבחן חוזה מכוח דיני החוזים, ויש לבחון את הדברים בהתאם [עניין בורוביץ, סעיף 79; עניין שופרסל, סעיפים לד -לו].
211. כך, אין דרישה כי הסדר לפי החוק יעמוד בקריטריונים של גמירות דעת ומסוימות, הנדרשים לפי חוק החוזים, בשים לב לכך שהסדרים כובלים לרוב לא יבוצעו על ידי הצדדים באופן זה [עניין שופרסל, סעיף לד; ראו גם עניין בורוביץ סעיף 79]. אף פגמים בכריתה לא ייבחנו באותה פריזמה [עניין שופרסל, סעיף לה]
212. עוד הבהיר בית המשפט העליון כי הסדר כלשונו בסעיף 2(א) יכול להיות אופקי, קרי בין שני מנהלי עסקים או יותר המתחרים זה בזה, או אנכי – בין שני מנהלי עסקים או יותר הנמצאים בצדדים שונים של שרשרת המסחר [עניין שופסל, בסעיף לז].
הרכיב השני – "בני אדם המנהלים עסקים"
213. המונח "בני אדם" פורש ככולל גם תאגידים [עניין בורוביץ, סעיף 81]. אשר לביטוי "המנהלים עסקים" נקבע כי הפרשנות הרחבה של הביטוי היא הפרשנות הראויה, ולפיה מטרת הדרישה איננה להבחין בין תחומים שונים של עיסוק אלא להבחין בין גופים עסקיים לבין גופים שאינם כאלה, כגון גופים צרכניים או המדינה בתפקידה השלטוני [עניין בורוביץ, בסעיף 81].
הרכיב השלישי – "כבילה"
214. רכיב הכבילה פורש בפסיקה ובספרות כהגבלת חופש הפעולה הנתון למי מהצדדים להסדר. הגדרת הכבילה היא הבעייתית ביותר בהגדרת הסדר כובל, ואין לה תשובה חד משמעית בפסיקה, שכן כל הסדר מסחרי, מגביל במידת מה את הצדדים להסכם מעצם קיומו. בשים לב לאמור, נפסק כי בחינת הכבילה תיעשה בכל מקרה על פי נסיבותיו הקונקרטיות [עניין שופסל, לח – לט].
215. חרף העמימות שבהגדרה, הכול מסכימים כי יסוד הכבילה אינו המקום המתאים לצמצום הוראות החוק [עניין שופרסל, סעיף מ]. את הדגש יש לשים אפוא בשאלת הפגיעה בתחרות, הנדרשת במסגרת הרכיב הרביעי. ומכאן לבחינתו.
הרכיב הרביעי – "מבחן העלילות" - עלילות (אפשרות) למנוע או להפחית את התחרות
216. רכיב זה הוא לב ליבו של סעיף 2(א), ואולי אף של החוק כולו. חוק התחרות מטרתו כאמור, להגן על התחרות החופשית ולקדמה, ולהגדיל את הרווחה המצרפית במשק, מכאן חשיבות הבחינה אם ההסדר עלול למנוע או להפחית את התחרות, וככל שיימצא ככזה, הגדרתו כהסדר כובל אסור.