217. בית המשפט העליון חזר וקבע כי את הוראות סעיף 2, ואת רכיב העלילות בתוכו, יש לפרש באופן תכליתי, כאשר תכליתו של חוק התחרות היא שמירה על התחרות החופשית במשק, ומכאן שאת רכיב העלילות יש לפרש באופן רחב [השופט רובינשטיין בעניין שופרסל, סעיפים מה –מו].
218. בית המשפט העליון חידד והבהיר כי כדי לעמוד במבחן העלילות אין חובה גורפת לבצע ניתוח שוק מהותי, והצורך בהגדרת השוק ייבחן בכל מקרה לגופו [עניין שופרסל, סעיף מז]. כך, במקרים מסוימים יהיה זה ברור כשמש שלפנינו הגבל עסקי - ובפרפרזה של השופט רובינשטיין על אמרתו הנודעת של השופט פוטר סטיוארט מבית המשפט העליון של ארה"ב – "כשאני רואה הגבל, אני יודע זאת" [ע"פ 2560/08 מדינת ישראל נ' וול (2009), כפי שצוטט בעניין שופרסל], ואילו במקרים אחרים הגדרת השוק תהיה הכרחית.
219. במקרים המתאימים, ככל שיהיה בכך צורך, יהיה על בית המשפט לבחון במסגרת ניתוח השוק, את מידת ריכוזיותו של הענף, נתחי השוק של הצדדים הרלוונטיים, קושי בכניסה אל הענף, ועוד [עניין שופרסל, סעיף מז].
החזקות – הוראות סעיף 2(ב)
220. חזקות להתקיימותו של הסדר כובל קבועות בהוראות סעיף 2(ב) אשר מונה מספר עניינים אשר כבילה בעניינם מקימה חזקה לפיה ההסדר ייחשב כהסדר כובל:
"(ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) יראו כהסדר כובל הסדר שבו הכבילה נוגעת לאחד העניינים הבאים:
(1) המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם;
(2) הריווח שיופק;
(3) חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו;
(4) כמות הנכסים או השירותים שבעסק, איכותם או סוגם.
221. בעניין שופרסל, קבע בית המשפט העליון כי הסדרים אנכיים, קרי – הסדרים בין גורמים שנמצאים בחוליות שונות בשרשרת האספקה - ככלל אינם נכללים בחזקות החלוטות של סעיף 2(ב) לחוק. כך סוכמו הדברים בסיומת פסק הדין בעניין שופרסל:
"עוד הוחלט, כאמור בפסק דינו של המשנה לנשיאה ובהסכמת השופטים הנדל ושהם, כי ככלל, הסדרים אנכיים ייבחנו בהתאם לסעיף 2(א) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, ולא בהתאם לסעיף 2(ב) לחוק ההגבלים העסקיים. אשר לשאלה האם יש להותיר פתח צר לבחינת הסדרים אנכיים חריגים לפי סעיף 2(ב), נותרה השאלה בצריך עיון; המשנה לנשיאה סבור, כי יש מקום בהותרת פתח צר מעין זה במקרים חריגים במיוחד, מן הטעמים שהובאו בחוות דעתו; השופט הנדל בעמדה כי אין לעשות כן מהטעמים שהובאו בחוות דעתו; ואילו השופט שהם סבור, שהסוגיה אינה טעונה הכרעה בענייננו ולכן השאירה בצריך עיון." [ההדגשות שלי-נ.ע.]