255. בהמשך, הובהר מחקירתו של מר גרנית מטעם פז כי המערכת ההסכמית אינה קובעת את התנאים המסחריים לגופם, ומכאן שככל שתידחה התביעה, תוכל פז לכפות על גדעון תנאים אחרים לחלוטין מאלו אשר ביסס המומחה את חוות דעתו עליהם:
" כב' השופט: ...אם נניח התביעה נדחית, אז חוזרים בעצם, זאת השאלה עכשיו. חוזרים בעצם למערכת ההסכמים(ת) המקורית, לאותו הסכם קמעונאי שהיה מדי וון (day one)?
ת: בוודאי, ואז הוא יוכל לבחור.
כב' השופט: למה צריך לחתום על עוד הסכם?
ת: לא, עוד פעם, ההסכם הקמעונאי הוא לא בטל הוא נשאר, אבל התנאים המסחריים. דרך אגב גם היום אם ניסן רוצה הוא יכול להחליט, ואני אומר לך שאתה תסכים, מה שהוא יבחר, ההצעה על השולחן, הוא יכול לבחור לעבוד לפי המחירון הקמעונאי, בוודאי, הוא יחתום על הסכם בתנאים האלה." [חקירת מר ישי גרנית, פרוטוקול 26.6.2019, בעמוד 572, שורות 22 – 30].
256. רוצה לומר, במתכונת הנוכחית, פז היא השולטת ביכולת של גדעון להתחרות, באמצעות שליטתה במחיר הדלקים, ומכאן שברי כי המתכונת הקיימת לכל הפחות עלולה לפגוע בתחרות.
257. עוד יובהר כי הנתונים עליהם התבססה חוות הדעת נמסרו מידי פז, ואין כל אפשרות לבקר את הנתונים באופן ממשי [חקירת מר רועי רוזנברג, פרוטוקול 6.11.2019, בעמודים 608 – 609, וכן בעמודים 698- 700, 708- 709]. כמו כן, מחוות הדעת לא ברור אם שוקללו מחירי הפזומט, אם לאו, ואף המומחה מטעם פז לא ידע להשיב על כך בחקירתו [פרוטוקול 6.11.2019, בעמוד 668]. אמנם לשיטת המומחה מדובר בנתונים שאינם משפיעים שכן מחיריהם נקבעים ברמת חברת הדלק [בעמוד 668, שורות 29 – 32; בעמוד 669, שורות 13 -15; בעמוד 670, שורות 6 – 11, 27 -30; בעמוד 673, שורות 9 – 12; בעמוד 684, שורות 12 -14], אולם בעצם אי הידיעה אם שוקללו אם לאו, ישנו קושי.
258. נוסף על כך, כפי שעלה מחקירתו הנגדית של מר חיים אופיר מטעם פז, אף ניתן להעלות תהיות מסוימות בנוגע לדיוק בנתונים שנמסרו [חקירת מר חיים אופיר, פרוטוקול 6.8.2020, בעמודים 834 - 836].
259. מכל מקום, וכפי שהצגתי לעיל, סבורני כי ההגבלה במקרה דנן עשויה לפגוע ביכולת המיקוח של הקמעונאי, ולחלחל ישירות לציבור הצרכנים; ודאי שהיא עלולה להוות חסם כניסה עבור שחקנים חדשים ואף עלולה לפגוע ביכולת של מפעיל התחנה להתחרות בתחנות אחרות. לא כל שכן שהדברים נכונים בשילוב עם תקופת החכירה הממושכת (49 שנים ואופציה ל- 49 שנים נוספות). יוזכר כי אף היועץ המשפטי הדגיש כי לעמדת רשות ההגבלים העסקיים, ככלל, הסכמי שכירות בהן חברת הדלק מקימה על המקרקעין המושכר תחנת תדלוק, לתקופה העולה על 6 שנים, מהווים הסדר כובל לפי סעיף 2(א) בחוק, וכי תידרשנה הצדקות מיוחדות לחריגה מתקופה זו.