בחינת הוראות הפטור הקבועות בסעיף 3 בחוק התחרות
275. בהגנתה טענה פז, כי במקרה דנן ממילא לא תחשב המערכת ההסכמית כהסדר כובל, בשל התקיימות תנאי הפטור מכוח הוראות סעיף 3(1) בדבר הסדר שכבילותיו נקבעו על פי דין; מכוח הוראות סעיף 3(2) בדבר הסדר שכבילותיו נוגעות לזכויות קניין רוחני; ומכוח הוראות סעיף 3(3) בדבר הסדר בין מי שמקנה זכות במקרקעין לבין מי שרוכש את הזכות. כאשר די בהתקיימות אחת מההוראות הנזכרות [סעיפים 233 – 256 בכתב ההגנה; סעיפים 124 – 135 בסיכומי פז].
276. טרם נפנה לבחינת סעיפי הפטור, נזכיר כי ככלל יש לנקוט פירוש מצמצם באשר לתחולת החריגים בסעיף 3, שכן האיסור על הסדר כובל הוא הכלל, וההסדרים הפטורים בסעיף 3 הם החריג [ראו בעניין זה גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה, 2008 בסעיפים 147 – 152].
הוראות סעיף 3(1) - הסדר שכל כבילותיו נקבעו על פי דין
277. לטענת פז, במקרה דנן, עסקינן בהסדר החוסה תחת דוקטרינת "מעשה מדינה" אשר מעוגנת בגדרי סעיף 3(1) הקובע פטור לכל הסדר שנעשה "על פי דין". כך, לשיטת פז, הסדר השיקום מהווה מדיניות שלטונית מובהקת, אשר לצורך הוצאתה לפועל רתמה המדינה את חברות הדלק, ובכללן פז. המדינה היא שגיבשה את הסדר השיקום, לרבות את מתכונתו ואת הוראות ההסכמים המסדירים את יישומו (241 – 245 בכתב ההגנה; סעיפים 132 – 134 בסיכומי פז).
278. עוד טענה פז בכתב הגנתה, לתחולתו של "צו שלטוני", אשר התקין המפקח על מטבע חוץ דאז, ד"ר דינשטיין, אשר התנאים הכלולים בהסכם הקמעונאי נקבעו על פי הנטען בהתאם להוראותיו (246 -249 בכתב ההגנה). צו דינשטיין שונה, ומאוחר יותר בוטל, אך זאת לאחר שנחתמה המערכת ההסכמית, ומכאן לשיטתה של פז, שהזכויות מכוח המערכת ההסכמית, נרכשו כדין (סעיף 249 בכתב ההגנה).
279. גדעון דוחה טענותיה של פז בעניין זה מכל וכל (סעיפים 103 – 107 בסיכומי גדעון). ראשית טוען הוא כי דוקטרינת "מעשה מדינה" כלל אינה חלה במשפט הישראלי, ואפילו הייתה חלה, אין תנאיה מתקיימים, שכן אין חוק מדינה מפורש, ולא התקיים כל פיקוח.
280. כך גם, אין כל דין עליו יכולה פז להשתית את כבילת הבלעדיות ארוכת הטווח או את הכתבת המחירים. ממילא, המדינה הביעה עמדתה באמצעות היועץ המשפטי כי טענה זו דינה להידחות. ואף הטענה בעניין צו דינשטיין נזנחה והופרכה.
281. סבורני כי במחלוקת זו שבין הצדדים, יש להעדיף את עמדת גדעון.
282. אשר ל"צו דינשטיין", פז לא הבהירה די הצורך כיצד צו זה עומד בתנאי הסעיף, ואף הקשר הנטען בכללותו אינו נהיר לי די הצורך, וממילא נראה כי הטענה נזנחה.