283. אשר לטענות פז בדבר מעורבות המדינה בניסוח המערכת ההסכמית - המדינה עצמה שללה טענתה זו של פז, כפי שהובעה בעמדת היועץ המשפטי לממשלה לאורך השנים, ואף בתי המשפט שבו ושללו טענה זו של פז. אביא להלן את דברי כבוד השופט שינמן בעניין כסלו, אשר כאילו נכתבו לענייננו, ואם יורשה לי אאמצם במלואם [יצויין ויובהר כי בערעור על פסק הדין בעניין כסלו הצדדים הגיעו להסכם פשרה המבטל את תוצאותיו האופרטיביות (להבדיל מקביעותיו)]:
"ס' 3(1): הסדר שכל כבילותיו נקבעו על פי דין. דלק טענה כי ההסכמים בינה לבין כסלו חוסים תחת הפטור האמור, שכן הם נקבעו עפ"י דין ולכל הפחות הם בכלל דוקטרינת "מעשה מדינה" המוכרת במשפט האמריקאי. טענה זו מבוססת בעיקר על המלצות דו"ח צ'חנובר ועל הטענה כי המנהל היה מעורב בניסוח ההסכמים.
דין הטענה להידחות. החוק קובע מפורשות כי רק הסדר שכל כבילותיו נקבעו עפ"י דין חוסה תחת הפטור. פרשנות המונח "עפ"י דין" ידועה ומקובלת והיא הוגדרה במשפטנו בס' 3 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981; שילוב הגדרות המונחים: "דין", "חיקוק", "חוק" ו"תקנה" הקבועים באותו סעיף מעלה כי בנוגע לענייננו דין הוא חוק או תקנה בת פועל תחיקתי.
דו"ח צ'חנובר כמו גם מעורבות ניסוחית כזו או אחרת של מינהל מקרקעי ישראל אינם עולים כמובן כדי חוק או תקנה ומשכך אין תחולה בענייננו לפטור זה. דוקטרינת "מעשה מדינה" הנוהגת במשפט האמריקאי כבודה במקומה מונח, אך היא לא אומצה כלשונה לתוככי המשפט הישראלי אשר תחם את הפטור בגין מעורבות המדינה בקביעת הסדרים כובלים למקרים בהם ההסדר נקבע עפ"י דין. ראו עוד: פס"ד בסט, פס' 123-125; פס"ד עמוס, פס' 32-33; פס"ד שר, פס' 28; עמדת היועמ"ש 2008, פס' 155-177." [עניין כסלו, בסעיף 29; ההדגשות שלי-נ.ע; ראו גם המפורט באסמכתאות הנזכרות שם]
284. פז הוסיפה בסיכומיה וטענה כי הראיות המעידות על כך שהמדינה היא זו שניסחה את המערכת ההסכמית הן ראיות שברובן הגדול לא היו בפני בתי המשפט שדנו במקרים האחרים הנוגעים להסדר השיקום, ולפיכך אין להקיש לענייננו ממקרים אחרים שבהם נדחתה הטענה לתחולת סעיף 3(1) [סעיף 134 בסיכומי פז].
285. אלא שאיני סבור כי הראיות שהובאו בפני מסייעות לפז. כפי שעוד יפורט להלן, דווקא מסקירת הראיות אשר הובאו בפני מטעם פז, עלה בברור כי לחברות הדלק היה כוח רב בניסוח ההסכמים, והמסקנה אף מתיישבת עם נוסח ההסכמים שנחתמו בסופו של יום. כך גם לא מצאתי כל עדות לכך שלמדינה היה חלק בניסוח ההסכם הקמעונאי. ממילא וכפי שהבהיר כבוד השופט שינמן מעורבות ניסוחית כזו או אחרת אינה עולה כדי חוק או תקנה כנדרש בסעיף, ודוקטרינת מעשה מדינה לא אומצה במשפט הישראלי.