294. מכל מקום, וזאת עיקר – אין כל עדות לכך שההסכם הקמעונאי הכולל את תניית הבלעדיות ותניית הכתבת המחירים קיבל את ברכתה של המדינה. הדברים אף מתיישבים עם חקירתו של מר קלפר מטעם פז, אשר הודה בחקירתו כי ההסכם הקמעונאי בו נעשה שימוש במקרה זה, ואף במקרים של נכים אחרים, הוא אותו הסכם קמעונאי בה עשתה פז שימוש עוד לפני וועדת צ'חנובר, וההסכם לא נוסח על ידי המדינה [חקירת מר קלפר, פרוטוקול 7.10.2019, בעמוד 627, שורות 22 -27; בעמוד 629, שורות 11 – 13; בעמוד 644, שורות 13 -16].
295. הדברים האמורים אף מתיישבים עם מסקנות היועמ"ש, כי המתכונת ההסכמית של פז היא שהפכה לסטנדרט המקובל בעקבות ועדת צ'חנובר, וכי נוסח הסכם חכירת המשנה נוסח לפי בקשות של חברות הדלק [עמדת היועמ"ש 2008, סעיפים 48 - 49].
296. אציין עוד כי ממילא נראה על פניו שהסכם המסגרת שנחתם עם גדעון אינו הסכם המסגרת אשר לגביו התנהל דין ודברים עם המדינה [חקירת מר קלפר, פרוטוקול 7.10.2019, בעמודים 641 – 644], ובכך נשמטת הקרקע תחת הטענה.
297. נוסף לאמור, סבורני כי אף העדרם של אישור מטעם בית הדין לתחרות מכוח הוראות סעיף 9 בחוק, או פטור להסדר מכוח הוראות סעיף 14 בחוק תומכים במסקנה כי המערכת ההסכמית אינה נכנסת לגדר מעשה מדינה שהרי אין מחלוקת כי אישור או פטור כאמור לא ניתנו בענייננו.
298. בשים לב לכל האמור, לא השתכנעתי מטענותיה של פז בעניין זה, וראיתי לדחות את טענתה לפטור מכוח הוראות סעיף 3(1).
הוראות סעיף 3(2) - הסדר שכל כבילותיו נוגעות לזכויות קניין רוחני
299. פז טוענת כי עסקינן בהסדר אשר כל כבילותיו נוגעות לזכות השימוש בסימן המסחרי של פז. כלומר, לשיטת פז משום שהיא בעלת סימנים מסחריים רשומים אשר זכות השימוש בהם הוענקה למפעילי תחנות התדלוק, תניית הבלעדיות המחייבת את גדעון למכור בתחנה אך ורק מוצרי נפט של פז, נועדה להבטיח כי סימני המסחר של פז לא יופרו ולא תיגרם פגיעה בפז ובצרכנים, על ידי מכירת מוצרי נפט של חברות אחרות (סעיפים 250 - 256 בכתב ההגנה).
300. במסגרת סיכומיה הוסיפה פז וטענה כי לא ניתן לכפות עליה להסיר סימנים מסחריים אלו ממקרקעין בהם יש לה זכויות, כדי לאפשר למתחרותיה לעשות בהם שימוש. כך ולטענתה, מזכויותיה הקנייניות של פז בתחנה נגזרת זכותה לעשות שימוש בתחנת התדלוק כתחנה ברשת הארצית של תחנותיה, הנושאת את סמליה המסחריים [סעיף 136 בסיכומי פז].