307. פז מפנה בעניין זה לקביעות הממונה, וטוענת כי קביעתו המעדכנת של הממונה מוציאה את התחנה מגדרה של הקביעה בדבר קיום הסדר כובל [תצהיר עדות ראשית מס' 6 מטעם פז – מר חיים אופיר, סעיפים 18 - 19; סעיף 127 בסיכומי פז]. עוד מפנה פז לפסקי דין קודמים בהם נקבע כי פטור זה חל , כגון פדל, ממן ושרלין; ולבג"צ כספי, שבמסגרתו אושר תוקפה של הקביעה המעדכנת. עוד הפנתה פז לפסק הדין בעניין רע"א 10910/02 פז חברת נפט בע"מ נ' פרץ פ"ד נח(1) 385 (2003), שם לשיטתה קבע בית המשפט העליון, בשלב הסעד הזמני, כי יש להניח שהפטור מתקיים.
308. מכל מקום, לשיטתה של פז זכותו הקניינית של גדעון במקרקעין היא זכות ערטילאית וריקה מתוכן קנייני ממשי, בעוד חכירת המשנה הוקנתה לפז ישירות על ידי רמ"י [סעיף 128 בסיכומי פז]. כך גם ברי לשיטתה כי עסקינן בדיוק ב"סוג" הנכסים או השירותים בהם עוסק הפטור הקבוע בסעיף 3(3) [סעיף 131 בסיכומי פז].
309. גדעון טוען מנגד כי לא ניתן לומר שפז היא מעניקת הזכות כאשר גדעון הוא זה שמעניק את הזכות. עוד טוען גדעון, כי הכבילה בסעיף 3(3) מכוונת לסוג המוצרים או השירותים שיישווקו במקרקעין, אך אין בכך להתיר כבילה המונעת תחרות בין מותגים שונים של אותו סוג מוצרים. כלומר, בעל זכות יכול להגביל לסוג מוצרים/שירותים, כגון תחנת דלק או מכולת, אך אינו יכול, מכוח הסעיף, להגביל למוצרי חברה מסויימת. נוסף על אלה, טוען גדעון כי זכות של "בר רשות" איננה זכות במקרקעין ואף מטעם זה אין החריג יכול לחול (סעיף 109 בסיכומי גדעון).
310. הדעות בפסיקה באשר לתחולת תנאי הפטור של סעיף זה לא היו אחידות. עד לפסק הדין בעניין עמוס, במספר לא מבוטל של פסקי דין קיבלו בתי המשפט את טענות פז, וקבעו כי הפטור הקבוע בסעיף 3(3) חל. כך היה למשל, בעניין פדל, עניין שרלין, ועניין ממן, כפי שטענה פז.
311. אולם נראה כי בשנים שלאחר מכן, החל מפסק הדין בעניין עמוס, שניתן בשלהי שנת 2002, החלו בתי המשפט לדחות את הטענה. בעניין עמוס, בחנה כבוד השופטת פרוקצ'יה את הוראת הפטור בשים לב למערכת ההסכמית, והבהירה כי מטרתו במתן הכרה ומשקל מכריע לזכות הקניין של בעל מקרקעין, וכן החרגת הסכמי מקרקעין במקרים נקודתיים, אשר אין בהם להשפיע על התחרות, שלא כמו ההסדר המורכב במקרה דנן. פז עצמה נסמכת אף על פסק דין זה כתומך בעמדתה (ראו סעיף 32 בסיכומי פז), אולם סבורני כי זה אינו משרתה. אביא את הדברים בשלמותם להלן: