"החריג בסעיף 3(3) לחוק מכיר בזכותו של בעל הקניין להתנות מתן זכויות לאחר בקניינו בכך שיקיים תנאים מסוימים הנוגעים לסוג הנכסים או השירותים בהם יעסוק באותם מקרקעין. זאת, אף אם יש בהסדר כזה משום כבילה שאחרת הייתה אסורה. בכך ניתן ביטוי להעדפת החוק את זכות הקניין, על מאפייניה השונים, על פני אינטרס הציבור בהגנה על חופש התחרות.
...
המערכת החוזית בענייננו יצרה הסדר משפטי מורכב ובלתי שיגרתי אשר שותפים לו גורמים שונים. הסדר זה יצר מערכת זכויות וחובות חוזיות שתכליתן, מצד אחד, להקנות למפעיל התחנה זכויות הפעלה במסגרת הסדר שיקום, ומצד אחר, להבטיח את זכויותיה הכלכליות והעסקיות של חברת הדלק שאפשרה את מימוש ההסדר על דרך מימונה את הקמת התחנה ואחזקתה. עם זאת, אין בתשתית זו כדי להפוך את תמונת הזכויות המשפטיות הנובעות מהמערכת החוזית על פיה. נקודת המוצא במערכת זו היא כי מקרקעי התחנה הם בבעלות המדינה; עמוס הוא חוכר ראשי של קרקע המינהל, והקניית החכירה הראשית לו אפשרה את הקצאת קרקע המדינה ללא מכרז במסגרת הסדר שיקום, דבר שלא ניתן היה לעשות אילו הוקצתה הקרקע לחברת הדלק בחכירה ראשית. משכך, ברי כי עמוס רוכש את זכותו למקרקעין מכוחו של המינהל ולא מכוחה של פז. המינהל הוא הגורם שמכוחו מוקנות זכויות המקרקעין לעמוס, ומכוחו של המינהל, ובאמצעות חוזה עם עמוס, רוכשת גם פז זכויות בקרקע. פז אכן זכתה בהגנות חוזיות שונות להבטחת זכויותיה הכספיות עקב השקעותיה בתחנה, וביניהן גם זכויות שונות לגבי המקרקעין של התחנה, אולם תשלובת זו של חובות וזכויות הדדיות עדיין אינה הופכת את היוצרות באופן שניתן להשקיף על פז כבעלת הקניין הראשי ועל עמוס כמי שרכש את זכויותיו במקרקעין מכוחה, ולהסיק מכך באורח מלאכותי כי היא רשאית ליצור עמו הסדר כובל אשר יזכה לפטור על-פי החוק כדרך שרשאי בעל זכות קניין ראשית לעשות כלפי מי שרוכש מכוחו זכות משנית בקרקע. ...
...
מעבר לכך, אין מדובר כאן בהסדר נקודתי אחד המעגן חובת בלעדיות ברכישת מוצרי דלק של החברה המחזיקה בתחנת הדלק בלבד. הסכמי בלעדיות כאלה אפיינו את שוק הדלק כולו עד לתחילת תהליך ההשתחררות, אך גם כיום עדיין כבולות תחנות רבות להסדרי בלעדיות דומים. על-כן, מדובר בתופעה כלל ארצית שיש לה השלכה נרחבת על שוק הדלק כולו ואין מדובר בעוד הסכם מקרקעין אשר ניתן לראות את השפעתו על התחרות כעניין זניח.
יתר-על-כן, הסדר הבלעדיות החוזי בענייננו אינו מדבר בכבילות הנוגעות לסוג הנכסים בהם יעסוק רוכש הזכות כנדרש על-פי תנאי הפטור. הכבילה מדברת בחובת עמוס לרכוש מוצרי נפט של פז בלבד, להבדיל מאלה של חברות מתחרות. על-כן, המדובר בכבילה הנוגעת לשיוכם של הנכסים לגורם פלוני או אלמוני ולא לסוג הנכסים בהם יעסוק המפעיל. מכאן, שגם מטעם זה אין החריג הדן בכבילות בקשר למקרקעין חל על ענייננו."
[עניין עמוס, פסקה 36; ההדגשות שלי - נ.ע.]