"אין גם חולק כי חברת הדלק מילאה תפקיד משמעותי וחשוב בהוצאתה לפועל של תכנית השיקום ועל כך היא היתה זכאית לגמול ראוי. דא עקא, המערכת ההסכמית שנכרתה בין כסלו לבין דלק ואשר מטרתה הייתה הענקת תמורה ראויה ולגיטימית לחברת דלק עבור נכונותה להשקיע מהונה בהקמת התחנה, מתבררת כיום כבלתי חוקית. אופן הענקת התמורה לחברת דלק, להבדיל מעצם הענקת התמורה, אינו חוקי, ולכך ישנן השלכות בלתי נמנעות; הסדר בלתי חוקי אשר פוגע או עלול לפגוע בתחרות החופשית, דינו להיבטל. מסקנה זאת איננה קשורה עם זכויותיהם ו/או חובותיהם של הצדדים הקונקרטיים להסכם, אלא תכליתה לשרת את המטרה הציבורית הרחבה שעומדת בבסיס חוק ההגבלים העסקיים והיא - הגנת התחרות החופשית.
52. לאור כל האמור ולפי שהגעתי למסקנה כי תניית הבלעדיות מהווה הסדר כובל אסור, הרי שיש להורות על בטלות ההסכם הפסול." [עניין כסלו, פסקאות 51 – 52; ההדגשות במקור –נ.ע.]
388. בשים לב לכל האמור, איני סבור כי יש מקום להורות על ביטול חלקי, ויש להורות על ביטול המערכת ההסכמית על כל רבדיה וחלקיה.
טענות פז להותרת ה"קניין" בידיה אף אם המערכת ההסכמית תבוטל
389. את עיקר משקל הנגד בעניין משמעות הביטול, כך לפחות התרשמתי מהלך ההליכים, מייחסת פז לטענותיה באשר לזכויותיה הנטענות במקרקעין. יוזכר כי בפרק העוסק בניתוח תניית הפטור הקבועה בסעיף 3(3) לחוק התחרות, כבר התייחסתי בהרחבה לטענות פז בדבר זכויותיה הקנייניות הנטענות ומשמעותן, ומכל מקום, אוסיף על כך להלן.
390. כפי שכבר ציינתי שם, סבורני כי מדובר בזכויות אובליגטוריות אשר כאמור נועדו להוות בטוחה לפז כנגד קיום התחייבויותיו של גדעון, בהתאם לחוזה אשר נמצא כעת פסול. לא מצאתי בחומר הראיות כי הייתה כוונה להעביר זכויות במקרקעין לפז, וממילא אלו אינן מצדיקות את הותרת המערכת ההסכמית על כנה. פז עצמה מודה כי אין לה ולא הייתה לה זכות עצמאית להפעלת התחנה [חקירת חיים אופיר, פרוטוקול 27.2.2020; בעמוד 762, שורות 18 -20]:
"עו"ד רוזן: מר אופיר, אני מבין את תשובתך, שאתה אומר, אם משרד הביטחון יסכים, אבל אם משרד הביטחון לא יסכים, אז אין לפז זכות עצמאית, מכוח עצמה, להיכנס ולהפעיל את התחנה, נכון?
מר אופיר: נכון. " [פרוטוקול 27.2.2020; בעמוד 762, שורות 18 -20].
391. בשים לב לאמור, איני סבור כי בזכויות האובליגטוריות אשר ניתנו לפז במסגרת המערכת ההסכמית יש די כדי להותיר את ההסכם על כנו באופן חלקי. כך גם אין רבותא בטענתה של פז כי לזכותה נרשמה חכירת משנה. שהרי אם זו נרשמה בהתבסס על התקשרות בלתי חוקית, מה בין ביטול רישום זה לבין ביטול רישום של כל זכות אחרת אשר נקבע לגביה כי לא בדין יסודה?!