"ש. ...אני עכשיו הצגתי בפניך נתון שמיקי גבריאלוב, לפחות על זה אין מחלוקת, 220,000 ₪ עננה ויתרה לו, פלוס 40,000 ₪ מו"לות. יש לנו כאן תשלום של 260,000 ₪. אתה יכול להגיד שזה גבוה, זה נמוך, אני לא יודע, אבל יש תשלום.
ת: אז אני חשבתי יכול להיות שטעיתי ב-40,000 ₪, כי בעצם אני הבנתי שב-1998 הייתה תמורה שאפשר להעביר אותה בצורה שונה, זו לא הייתה תמורה של הזכויות. זו היה סוג של מקדמה. אני לא הבנתי בדיוק ואני גם לא ראיתי סכום שרשום פה, שוב, אם אתה באמת מנתח את זה משפטית, זו לא תמורה עבור רכישת הזכויות. זה ויתור על חוב קודם" (ראו עדות קיינז, בעמ' 88).
--- סוף עמוד 25 ---
התעלמותו של קיינז ממכתב הוויתור, ומעובדת קיומו של מו"מ ארוך וממצה בין הצדדים אל מול מסקנותיו הקשות בדבר חוסר הוגנות של ההסכם – מעלה קושי ממשי לקבל את חוות הדעת על מסקנותיה וליחס לה אמינות כלשהי.
כפי שציינתי לעיל, הראיות שהוצגו בפניי מלמדות על קיומו של מו"מ ארוך ומקיף בו נטל גבריאלוב חלק פעיל שהיה גם מיוצג ע"י עורכת דין המומחית בתחום, דבר שאין עליו חולק (ראו עדות גבריאלוב, בעמ' 172). השומט את הקרקע תחת מסקנותיו של קיינז בדבר חד צדדיות ההסכם ועושק גבריאלוב.
כך גם מלמדות הראיות כי ניתנה תמורה, כאשר קיינז לא הניח תשתית ראיתית בחוות דעתו אשר ממנה ניתן לבסס טענתו כי ניתנה לגבריאלוב תמורה לא ראויה. קיינז אומנם התייחס לאופן בו נקבע מניסיונו מחיר של קטלוג, ואולם לא התייחס לנסיבות העניין, בין היתר כשהתעלם ממלוא התמורה אשר ניתנה לגבריאלוב, כפי שעולה ממכתב הוויתור, לא הסביר מדוע התמורה ששולמה אינה עולה בקנה אחד עם המקובל בשוק, ולא ידע ליתן דוגמא לעסקאות בשוק הישראלי (ראו עדות קיינז, בעמ' 143).
53. יש לשוב ולציין, כי התייחסותי המפורטת לעיל, נעשתה מעבר לנדרש מאחר ולא נטענה כל טענה בנדון על ידי גבריאלוב לא בכתב תביעתו וגם לא בעדותו.
האם הפרו הנתבעים את הסכמי 2013?
54. כאמור, התובעים, בכתב התביעה, טענו כי הנתבעים הפרו ההסכמים עמם ודרשו אכיפתם כאשר בבסיס טענתם להפרה עמדו הטענות כי הנתבעים לא פעלו לקדם ענייניו של גבריאלוב, לא במסגרת הסכם המו"לות לא במסגרת הסכם הניהול וגם לא במסגרת הסכם ההקלטות.
הסכם המו"לות משנת 2013?
55. על מנת לבחון את סוגיית ההפרה הנטענת ביחס להסכם המו"לות, יש להידרש תחילה לתוכנו של הסכם המו"לות ולבחון מהם הזכויות שהעביר גבריאלוב לעננה.