67. בענייננו קביעתו הגורפת של עו"ד קיינז, כי עננה הפרה את ההסכמים משלא עשתה דבר לקידום יצירותיו של גבריאלוב, ולא פעלה כפי שהיה מצופה ממנה שתעשה (ראו עדות קיינז, בעמ' 128, 130), נטענה באופן כללי מבלי שהובאה בפני תשתית ראיתית על בסיס אלו עובדות מסיק הוא מסקנתו זו בדבר יחוס רשלנות לעננה או חוסר מעש מצידה בקידום ענייניו של גבריאלוב.
קיינז לא ידע להתייחס בעדותו לפירוט הפעולות שעננה טוענת שעשתה כפי שמופיע למשל בסעיף 107 לתצהיר דוידסון (המפרט שורה של פעולות בהן נקטה עננה לקידום יצירותיו של גבריאלוב) ולא ידע לתת הסבר מניח את הדעת לדעתו.
קיינז הסביר כי יתכן ולא נחשף לפעולות בתחום היח"צנות שביצעה עננה עבור גבריאלוב (ראו עדות קיינז, בעמ' 132) וטען כי התייחס בחוות דעתו באופן כללי לפעולות שהם למעשה עסקאות סנכרון תוך שציין שהדברים לא נעשו ביוזמת עננה אלא בעקבות פנייה של צד שלישי לעננה (עמ' 137). בעניין זה הודה עו"ד קיינז בנדון כי את קביעותיו בדבר תיאור מערכת היחסים בין הצדדים והסקת מסקנותיו בנדון, עשה על בסיס דבריו של גבריאלוב בלבד. כפי שהעיד קיינז: "לקחתי את העובדות שהוא סיפר לי כעובדות" (ראו עדות קיינז, בעמ' 119).
עדות כללית זו הנשענת כל כולה על גרסת גבריאלוב איננה יכולה לקבל משקל בהכרעתי במחלוקת הנוגעת לשאלת ההפרה. לפיכך, ראיתי לנכון להתעלם מקביעותיו בחוות דעתו ביחס למסכת העובדתית הנוגעת לטענות ההפרה.
--- סוף עמוד 33 ---
עדותו של גבריאלוב
68. מכאן, יש לבחון את עדותו של גבריאלוב, שמא ימצא בה מענה ראייתי המבסס את טענותיו. במסגרת תביעתו ובתצהירו טען גבריאלוב טענות כלליות לאי הפרת ההסכמים מצד עננה, כמפורט לעיל ואולם, לצד האמור טען לשורה של הפרות ספציפיות של הסכם המו"לות אותן יש לבחון אחת לאחת כמפורט להלן. ואולם, כבר עתה אציין כי לא היה בטענותיו אלו כדי לבסס את טענת ההפרה הנטענת. ואפרט:
· גבריאלוב טען, כי הנתבעים הפרו את הסכם המו"לות בכך שלא יצרו קשר עם עו"ד סם רוזן, המתמחה בזכויות יוצרים בארה"ב אשר ביקש לייצג את הקטלוג של גבריאלוב כדי למכור את שיריו לאמנים אמריקאים.
מנגד הצהיר דוידסון בתצהירו, כי ניהל שיחת טלפון עם מר רוזן ממנה התברר כי הוא אינו עוסק במו"לות, כאשר במסגרת הפגישה ניסה מר רוזן לגייס את דוידסון כלקוח (סעיף 131 לתצהיר דוידסון).
בעניין זה, אין בידי לקבל את טענת התובעים לפיה היה על דוידסון להעלות את הדברים על הכתב ומאחר ולא עשה כן יש לדחות גרסתו בנדון. כפי שציינתי לעיל, נטל ההוכחה בהקשר זה הינו על התובעים, אשר לא זימנו לעדות את מר רוזן, ויש לזקוף זאת אך לחובתם ובוודאי שאין לדרוש כי כל פעולה מצד דוידסון או עננה תהא מתועדת על הכתב;