רצונו של גבריאלוב להגדיל הכנסותיו היו משולבים ברצונו של דוידסון ועננה המתפרנסים מהצלחת האמנים אותם הם מייצגים.
69. בחינת מכלול התשתית הראייתית בנדון, עדויות הצדדים כמו גם הראיות שהציגו בפניי התובעים באשר לטענתם בדבר הפרת הסכם המו"לות, הסכם שאינו מחויב לתוצאה מסוימת כי אם להשתדלות להשיג התוצאה, אינה יכולה לבסס את טענת ההפרה אותה מבקשים התובעים ליחס לעננה. בהקשר זה אציין, כי גם אם היה ממש באילו מהטענות הנ"ל אינני סבורה כי יש בכך כדי להוכיח שעננה לא עשתה די או התרשלה בהתנהלותה כדי לקדם ענייניו של גבריאלוב במטרה להשיא רווחיו, עד כי יקבע כי הפרה את חיובי ההשתדלות במסגרת הסכם המו"לות.
עדותו של אפרים שמיר
70. עדותו של מר אפרים שמיר, אשר הובא לעדות מטעם גבריאלוב, לא היה בה כדי לתמוך בתביעתו של גבריאלוב נוכח העובדה כי שמיר בחקירתו הודה שאינו מעורה בפרטיי הסכסוך בין הצדדים כאן ולא ידע לשפוך אור על נסיבות המקרה שבפניי (ראו עדות מר שמיר מיום 22.12.20). כל שניתן היה ללמוד מעדותו כי גם הוא התעמת בהליך משפטי עם עננה.
עדות הנתבעים
עדות דוידסון ועדות כהן
--- סוף עמוד 37 ---
71. לעומת זאת, עדותו של דוידסון באשר לפעולות בהן נקטו הנתבעים בכדי לקיים את הסכמי 2013 בכלל, ואת הסכם המו"לות בפרט, הן לגבי דרכי הפעולה כמו"ל באופן כללי והן לגבי פעולות ספציפיות שנעשו, הייתה מפורטת ומשכנעת, ויש בה כדי לקעקע את טענות התובעים באשר להפרות הנטענות. ואפרט:
72. דוידסון, היטיב להסביר בעדותו מהו תפקידו של מו"ל. בין השאר לדבריו : "להפיץ את השירים המובילים, או אלה שיש להם היתכנות מסחרית לגופים שיכולים לקנות רישיונות לשימוש, כדוגמת משרדי פרסום, במאים, מפיקים, חברות שיווק כמו חברות טלוויזיה, רדיו וכו..." (ראו עדות דוידסון, בעמ' 419-420).
ובהמשך פירט את הפעולות שביצעו הוא ועננה כדי לקדם את יצירותיו של גבריאלוב לשם השאת רווחים: "... מה שאני צריך לעשות כמו"ל זה לגרום לכך שהיצירות... תהיינה מועמדות לרשות הציבור, דבר שעשינו, העלינו את כל היצירות של מיקי גבריאלוב בכל הפלטפורמות בעולם אנחנו עשינו, לפנינו זה לא קרה... כמו שרונלד אמר, אנחנו צריכים לפנות לכל מי שיכול להשתמש ביצירות ובמיוחד יצירות של מיקי גבריאלוב, את הדבר הזה עשינו הרבה מאוד פעמים עם כל הגופים הגדולים ויש הרבה מאוד תוצאות טובות מזה, כולל הרבה פרסומות" (ראו עדות דוידסון, בעמ' 524).