· אי ביצוע פעולות לקידום אלבום דואטים של גבריאלוב עם זמרים אחרים, כפי שהבטיח לו דוידסון לקדם.
דוידסון הצהיר, כי גבריאלוב הציג בפניו קלטות ישנות של דואטים באיכות לא מספיק טובה והוא לא סבר כי יש בכך פוטנציאל כלכלי.
בחקירתו הנגדית טען גבריאלוב כי "... יניב פנה אלי ואמר לי תשמע, אתה ראית את המופע של טוני בנט? הוא הקליט אלבום עם כל מיני זמרות... אתה צריך לעשות אלבום כזה. אמתי לו סבבה, אין לי בעיה, בוא נעשה אלבום כזה. ופוס נעלם באוויר, אחרי שחתמתי כמובן" (ראו עדות גבריאלוב, בעמ' 240).
בסיכומי הטענות טענו הנתבעים כי לא הובטח לגבריאלוב כי אלבום שכזה יופק והפנו בהקשר זה להוראות הסכם ההקלטות המותירות את שיקול הדעת לעננה האם להפיק אלבום כלשהו.
--- סוף עמוד 47 ---
נמצא אפוא, כי המדובר למעשה ברעיון לאלבום מסוים אשר לא יצא אל הפועל, גם אם רעיון זה עלה על שולחן הדיונים הרי שאין כל פסול בהורדתו, ככל שעננה סברה כי לא יהא בו כדי להשיא תמורה. בוודאי שאין בכך כדי ללמד על הפרת הסכם הניהול לכל היותר על חילוקי דעות מקצועיים סביב רעיון הנוגע להסכם ההקלטות.
יתר על כן, התובעים ויתרו על חקירתו של דוידסון בנדון ויש להניח כי ויתרו על טענתם בנדון.
· אי סיוע בהקלטת יצירות שהלחין גבריאלוב למילים של חנוך לוין ז"ל למופע שיצר עם חנוך לוין ז"ל בשם "הג'יגולו מקונגו".
בעניין זה טען דוידסון כי מדובר היה בפרוייקט לא כלכלי. כפי שציינתי לעיל, בהקשר לאלבום דואטים, המדובר בתחום שהותר לשיקול דעת עננה במסגרת הסכם ההקלטות. בהתאם, לא מצאתי כי אי הסכמתה של עננה לקדם רעיון זה של גבריאלוב מהווה הפרה של הסכם הניהול.
· אי קידום תוכנית טלוויזיה אודות סיפור חייו של גבריאלוב שיסופר מפיו.
דוידסון הצהיר כי הרעיון היה שלו והוא העלה אותו בפני מספר חברות הפקה שלא הביעו ענייו.
דוידסון לא נחקר בנדון ובהעדר חיזוק לטענתם זו אין לומר כי הורם נטל ההוכחה לקיומה של הפרה.
· אי קידום תכנית טלוויזיה לילדים עם שירים של גבריאלוב חרף פניותיו של גבריאלוב בעניין.
הנתבעים טענו, כי מדובר בטענה שלא פורטה ונטענה בעלמא מבלי לפרט מתי נעשתה הפנייה וכיצד, כאשר דוידסון הצהיר כי לא זכורה לו פנייה של גבריאלוב בעניין זה.
דוידסון לא נחקר בעניין זה ויש להניח כי ויתרו התובעים על התמודדות חזיתית בנושא. בהעדר חיזוק לטענתם זו אין לומר כי הורם נטל ההוכחה לקיומה של הפרה.