· הלחנה והפקה מוסיקלית לאומנים אחרים – שרייבר ציין כי פרוייקט הלחנה או הפקה מוסיקלית לאלבום של אומן מוערכת בכ-30,000 $ בשוק המקומי. וכי "במידה והמנהל האישי היה מביא לכך שעבודה מסוג זה הייתה נחתמת, הכנסות חברת מיקי גבריאלוב בע"מ מכל פרוייקט כזה הייתה כ 120,000 ₪. נציין כי פרויקט מעין זה אורך כחצי שנה כך שניתן היה לאורך תקופת החוזה לבצע כשני פרויקטים כאלו. משמע הכנסה נוספת של כ 240,000 ₪".
· מוסיקה לפרסומות - בעניין זה קבע שרייבר כי "התמורה בגין הפקת מוסיקה לתשדיר פרסומת הינה כ-50,000 ₪ לכל תשדיר. במידה ומנהלה האישי של החברה היה מגייס שתי עבודות כאלו בשנה החל משנת 2013 הכנסות החברה מתחום זה היו כי 500,000 ₪...".
· גידול בכמות ההופעות – בעניין זה קבע שרייבר: "כחלק מעבודת מנהל האישי מצופה ממנו לשווק ולקבוע הופעות לאומן להערכת החברה מצופה היה כי המנהל האישי יגדיל את מספר ההופעות בכ-10 הופעות בשנה. תוספת זו אמורה הייתה להעשיר את קופת החברה בהכנסה שנתית של כ-150,000 ₪... והחל מתחילת החוזה, קרי שלוש שנים, כ 750,000 ₪".
95. ככל שבמסגרת חוות דעת זו ביקשו התובעים להציג ירידה בהכנסות התובעים מתמלוגים (הנובעת מהפרה לכאורה של הסכם המו"לות) הרי שסבורה אני, כפי שציינתי לעיל, כי אין די בירידה בהכנסות כשלעצמה, ככל שזו אכן קיימת ומוכחת, כדי לבסס אחריות ובענייננו, כדי להעיד על הפרת התחייבות מצד עננה. לירידה בהשמעת יצירות של אמן גם גורמים אחרים שאינם מצויים בשליטת המו"ל ואינם מעידים על אי השתדלות המו"ל.
--- סוף עמוד 51 ---
96. גם לגופה של חוות הדעת, ומבלי שנדרשת אנכי לכך נוכח דחיית טענות ההפרה אציין כי חוות דעתו של שרייבר וכן עדותו עוררו קשיים לא מבוטלים. הן נוכח העובדה כי שרייבר הינו מבקר החשבונות של גבריאלוב, עובדה שלא גולתה. והן נוכח העובדה, בה הודה שרייבר, כי אין לו כל ניסיון בעריכת חוות דעת בתחום זכויות היוצרים.
כך נמצא כי עריכת אומדן אובדן ההכנסות בראשי הנזק השונים אינו מנומק ומסתמך על הנחות לא מבוססות המסתמכות על שיחות עם גבריאלוב (ראו עדות שרייבר, בעמ' 74-75). כך גם עולה כי קיים קושי מסוים עם הנתונים המופיעים בטבלאות עליהם הסתמך שרייבר, למשל לא ברור האם מדובר בטבלאות שנערכו על ידי שרייבר או בנתונים שקיבל באופן זה, וכך גם נמצאה אי התאמה בין הנתונים בטבלאות לבין הנתונים עליהם הצהיר גבריאלוב.