מכל מקום, אין לקבוע כי נסיבות מקרה זה עולות כדי "נסיבות מיוחדות" כדרישת סעיף 25(2) לחוק, וזאת אף לעמדה פרשנית רחבה יותר (וראו למשל: דנ"א 3392/17 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם בנבו] (30.7.2017) (להלן: דנ"א
--- סוף עמוד 21 ---
3392/17)). בכל המקרים שהובאו לפני בית משפט זה עד כה, לא נעשה שימוש בהוראת סעיף 25(2) לחוק האימוץ, כדי להכשיר בדיעבד "אימוץ יחיד" במקרה של הבאת תינוק לעולם מחוץ להוראות הדין הישראלי הרלוונטיות, תוך שהושתלו ברחמה של פונדקאית תרומת ביצית ותרומת זרע ללא כל זיקה גנטית או ביולוגית ליוזמת המהלך. לא בכדי, גם המבקשת בעצמה איננה מבקשת מעמד של הורה "מאמץ" לפי חוק האימוץ אלא מבקשת כאמור יצור כלאיים של "צו אימוץ פסיקתי". אדרבה, בעתירתה לבית המשפט לענייני משפחה המבקשת כלל לא ביקשה מתן צו אימוץ כי אם הכרה בהורות, והיא אף דבקה בעמדתה זו בשתי הערכאות קמא, וגם בהליכים שלפנינו, בהדגישה כי "אין עסקינן בתובענה לפי חוק האימוץ אלא בהורות" (כך למשל, בפסקה 59 לתשובת המבקשת לבקשת רשות ערעור בבע"מ 8606/21).
32. אמנם, בית משפט זה הכיר בעבר באפשרות שקיומם של יחסי הורה-ילד במשך שנים יבטאו "נסיבות מיוחדות" לפי הוראת סעיף 25 לחוק האימוץ, ויאפשרו מעין הכרה באימוץ "בדיעבד", במיוחד ככל שמשך היחסים היה ארוך. אולם גם כאשר דבר זה נעשה, מדובר היה במצבים שבהם נסיבות החיים גרמו לכך שהילד יגדל בחסותו של אדם אחר, ולא כאשר "תוכנן" ילד להיוולד למציאות לא-מוסדרת זו. כך הכיר בית המשפט ב"נסיבות מיוחדות" כאשר היה קיים קשר זוגי מתמשך בין מבקש האימוץ לבין הורהו הביולוגי של מבוקש האימוץ (ראו למשל דיון בהקשר זה בעניין ירוס-חקק, עמ' 101-100; וכן לעניין החריג הקבוע בהוראת סעיף 25(1) לחוק: ע"א 7155/96 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נא(1) 160, 183 (1997); ע"א 1165/01); או בנסיבות חריגות אחרות שבהן שהה הילד אצל הורים ששימשו לו כמשפחה אומנת והתגרשו במהלך הליכי האימוץ (בע"מ 575/17 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם בנבו] (28.3.2017); בקשה לדיון נוסף – נדחתה (דנ"א 3392/17)). נסיבות אלו רחוקות כמזרח ממערב מנסיבות ענייננו. "אימוץ" בדיעבד בנסיבות כגון דא, הינו מוקשה ביותר בעיניי וחוטא לתכלית החוק.
33. בענייננו, לצד הצורך במציאת פתרונות אד-הוק יצירתיים למצבי חיים מורכבים, אין בהוראות חוק האימוץ כדי לתת מענה לסיטואציה מעין זו וקיים קושי משמעותי ב"כיפוף" הוראות חוק האימוץ במצב של "עשיית דין עצמי" בדמות הבאת תינוק לעולם בדרך שבה נקטה המבקשת. ויודגש, על פני הדברים מדובר בסוג המצבים שחוק האימוץ אף אוסר על התרחשותם, בהוראת חוק מפורשת. זאת על פי ההוראה העונשית בסעיף 33(א) לחוק, האוסרת על מסירה, קבלה או החזקת ילד למטרת אימוץ