--- סוף עמוד 22 ---
בישראל שלא לפי הוראות החוק. אכן, כאמור המחוקק אִפשר סטייה מסוימת מהתנאים שנקבעו לעניין החריג מהכלל על פיו אימוץ ככלל ייעשה על ידי "איש ואישה יחדיו", אולם אין משמעות הדבר כי בגדר החריג ניתן לכלול מצבים שחוק האימוץ אסר עליהם מפורשות. פרשנות מעין זו יש בה כדי לרוקן מתוכן את הוראת החוק הברורה האוסרת על החזקת ילד למטרת אימוץ "באופן עצמאי", בהיעדר כל זיקה אליו. יש בה כדי למוטט את ההגנות השונות שביקש המחוקק להקנות על מנת למנוע סחר בילדים וניצול ילדים שעשוי להיגרם כתוצאה מכך.
34. בעניין זה גם אזכיר כי בבסיס תכליתו של הסדר האימוץ, עומדת השאיפה למצוא מענה הולם לילדים שאינם יכולים לגדול במשפחתם הטבעית מטעם זה או אחר, וזקוקים לבית בקרב משפחה מאמצת (ראו למשל: בג"ץ 4293/01 משפחה חדשה נ' שר העבודה והרווחה, פסקה 10 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה [פורסם בנבו] (24.3.2009)). אכן, מוסד האימוץ מספק גם את צרכיהם של אלו שלא שפר עליהם מזלם ולא הצליחו להביא ילדים לעולם והרוצים לממש את כמיהתם לילד, אולם תמיד זו תהא מטרה משנית של מוסד האימוץ, ובעקיפין בלבד (פנחס שיפמן דיני המשפחה בישראל כרך ב 148 (1989)). אין להפוך את היוצרות.
35. בשים לב לכל האמור, לא ירדתי לסוף דעת המשיבה החפצה להחיל את הוראות חוק האימוץ, ובכלל זה בין היתר את חובת הגשת התסקיר הקבועה בו ואת הדרישה המחודשת לניתוק הזיקה לאם הפונדקאית, במקרה זה. טענת המשיבה כי כך הוא המצב גם ב"אימוץ קרובים", איננה ממן העניין. אימוץ על ידי קרוב משפחה הוא מציאות המוסדרת מפורשות ובאופן בהיר וחד-משמעי בגדרי חוק האימוץ. וממילא חלות על סיטואציה מעין זו הוראות החוק הברורות ללא סייג. ענייננו אנו בסיטואציה החורגת מגדרי חוק האימוץ, הזרה לו והמחטיאה את מטרתו. מצד אחד המשיבה מתנגדת בתוקף למתן צו אימוץ "פסיקתי". אך מצד שני הלכה למעשה, שעה שהיא מחילה את הוראות החוק על המקרה הנוכחי שהן זרות לו, היא מכירה באימוץ פסיקתי על ראשו, קרבו וכרעיו. האנדרוגינוס שמבקשת המשיבה לייצר אינו אפשרי. בידיה יכולת לפעול על פי סמכויותיה לקדם חקיקה מסודרת שתיתן מענה לאותם מקרים שלפי סברתה הם ראויים למצוא את פתרונם בתוך ד' אמות החוק (וראו לשם דוגמה: דנג"ץ 5967/10 המוסד לביטוח לאומי נ' כהן, פ"ד סו(2) 240, 260-259, 265 ו-330 (2013)). אך כל אימת שהדבר לא ייעשה, בין ביזמת המשיבה ובין ביזמתם של אחרים, יש לשמר את החוק בתוך הגבולות שנקבעו לו ולא לפרוץ את הגדרות לכל דיכפין.