יט. עוד עולה מחקירתו זו של התובע ברשות לניירות ערך כי הוא לא היה מעורב בהחלטה לרכישת אגרות החוב כלל ואף לא בביצוע שלה, אפילו לא בפן הטכני שלה מהסיבה שמלכתחילה סוכם כי מר גורטובוי יטפל בהשקעות והוא (התובע) יטפל ביבוא המזון. התובע ציין בחקירתו זו כי בשעה שהתקבלה ובוצעה ההחלטה לרכישת אגרות החוב (ביום 21.1.2016) הוא היה בימיו הראשונים בתפקיד מנכ"ל. לטענתו לא נעשתה לו חפיפה מספיקה לצורך כניסתו לתפקיד והוא היה עסוק בלימוד שלו (עמ' 19 ש' 14 – 19, עמ' 103 ש' 19 - 21 לתמליל). התובע ציין שהוא לא רואה חשבון ולא מבין בכספים והשקעות. 90 אחוז מזמנו הוא עסק ביבוא ולא היה לו זמן ללמוד את נושא ההשקעות ולעסוק בו (עמ' 19 ש' 21 – 22 ועמ' 20 ש' 4 – 7 לתמליל). התובע גם הסביר שזו היתה הסיבה שהוא לא התעמק, לא טיפל ולא היה בקיא בכל נושא החזרת הכספים מהבנק באזרביז'אן (עמ' 28 – 31 לתמליל). התובע גם ציין שכאשר הנתבעים 3 ו-4 ביחד עם מר גיל הוכבוים ניהלו את הנתבעות 1 ו-2 הם עשו הכל והיו מעורבים בכל, אך הם היו שלושה ועם עזיבתם הם הותירו ואקום אדיר. התובע לבדו החליף את שלושתם ולכן לא היה לו זמן לעסוק בהשקעות או בדברים דחופים (עמ' 32 ש' 20 – 22, עמ' 104 ש' 17 - 21 לתמליל).
כ. עוד עולה מחקירתו ברשות לניירות ערך שהתובע לא ממש הכיר את מר גורטובוי. הוא נשאל עליו ולא ידע הרבה לומר מלבד מה שמר גורטובוי סיפר לו בפגישה של שעה-שעתיים שלהם (עמ' 42 ש' 4 – 7 לתמליל).
כא. בחקירתו ברשות לניירות ערך התובע ציין כי מי שביצע את העברת הכספים לצורך רכישת אגרות החוב היה מר בובר והוא זה אשר דאג לקבלת אסמכתא להעברת הכספים. התובע לא היה מעורב בכך (עמ' 159 ש' 16 – 22 ועמ' 160 לתמליל). התובע חזר וציין כי ההחלטה על רכישת אגרות החוב בסכום של 3 מיליון דולר לא נדונה בדירקטוריון והיא התקבלה על סמך פרוטוקול של ועדת השקעות שמר גורטובוי הביא. התובע לא חבר ולא השתתף בוועדה זו (עמ' 160 ש' 16, 19 ועמ' 161 לתמליל) והוועדה בכלל התנהלה טלפונית (עמ' 182 ש' 7 – 9 לתמליל). חוקר הרָשות אמר לתובע כי השקעה זו חרגה ממדיניות ההשקעות של הנתבעת 1. התובע הסביר כי היה עסוק בלימוד הזמנת סחורות ואולי היה צריך לקרוא את מדיניות ההשקעות אבל הסיכום היה שמר גורטובוי יעסוק בהשקעות (עמ' 160 ש' 20 – 21 ועמ' 171 לתמליל). לבסוף הסכים התובע שיש מצב שהוא אישר את רכישת אגרות החוב על סמך כך שהאמין למידע שמסר לו מר בובר אך לא בדק את עסקת הרכישה לעומק (עמ' 183 ש' 7 – 15 לתמליל).