ג. דהיינו, חרף העובדה כי הוגשו כתבי אישום נגד בעלי השליטה הרלוונטיים וחרף העובדה כי במסגרת חקירתו ברשות לניירות ערך לא פסל את האפשרות כי רומה על ידי מר גורטובוי, בחר התובע בעדותו בפנינו בגרסה, לפיה הכל התנהל בהליך מסודר וכדין.
ד. לאחר מכן העיד התובע כך:
"ת. בוצעה השקעה באג"ח על פי מדיניות התגמול (צ.ל. כאן ובהמשך: מדיניות ההשקעות – א.ה) של החברה. לא הלכנו להשקיע במלון, הושקעה השקעה באג"ח על פי מדיניות התגמול של החברה הנוהלים התקינים של החברה. ולא חכמה להגיד היום שיודעים הרבה דברים שלא היו ידועים אז.
ש: ואת זה אתה אומר מתוך היכרותך את מדיניות התגמול של החברה בזמן אמת או בדיעבד?
ת: שאלתי.
ש: שאלת.
ת: שאלתי.
ש: את מי שאלת?
ת: את מנהל ההשקעות ואת סמנכ"ל הכספים שכבר היו כבר יותר וותיקים בחברה ושאלה (כך במקור. א.ה) אותם. זה המנדט שלי היחידי. אני לא מצביע בוועדת השקעות, אני לא חבר וועדת השקעות, לא השתתפתי בוועדת השקעות. חברי וועדת השקעות הם דירקטורים, אני יכול להיות מוזמן או לא מוזמן להביע את דעתי או לא להביע את דעתי, אני לא המחליט.
ש: אוקיי.
ת: כשהבנתי שיש החלטה על השקעה שאלתי שאלה פשוטה, כן? אני לא אמור לאשרר את זה או לא לאשרר את זה. אני אמור לבצע את זה. האם זה עומד במדיניות ההשקעות של החברה? לחברה יש מדיניות השקעות, מה בסיכון, מה לא בסיכון, מה חסר סיכון לגמרי. אמרו לי שכן זה עומד במדיניות השקעה. הוספתי שאלה ושאלתי האם אחרי שנשקיע, אחרי שנקנה את המניה, את האג"ח הזה, נייר ערך, נייר ערך לא סחיר, לא להשקיע ולבנות שיפוצים במלון, בוא לא נתבלבל, כן? נייר ערך, זה כמו שעזריאלי יכולה להנפיק עכשיו לבנות קומה שנייה במלון היא מנפיקה אג"ח, מישהו הנפיק שמה אג"ח. האם אחרי שנקנה נשקיע את ההשקעה, כי בכל זאת השקעה של 2 ורבע מיליון דולר, אנחנו עדיין נהיה בתוך ה-25 אחוז של הסיכון, של המותר לנו? אמרו לי כן, גם אחרי זה. אין לי say יותר מזה. חברי דירקטוריון, מורשה חתימה של החברה באותם ימים, החליטו וחתמו.
ש: אז בעצם אני רואה שהיית מאוד מודע להעברת הכספים הפסולה וגם למעשה אישרת אותה.
ת: אני לא, את מתבלבלת, את מתבלבלת ואת מטעה.
ש: אז בוא, בוא נחלק את זה לשתיים. היית מודע,
ת: לא, אבל את שאלת שאלה אבל את מטעה פה את האנשים".(עמ' 50 ש' 23 – 32 ועמ' 51 ש' 1 – 23 לפרוטוקול).
ה. מעדותו זו של התובע עולה גרסה, לפיה ההחלטה על עסקת אגרות החוב היתה במסגרת מדיניות ההשקעות של הנתבעות 1 ו-2; ההחלטה התקבלה בוועדת ההשקעות ואושרה בדירקטוריון של הנתבעת 1. גרסתו זו של התובע עומדת בסתירה לגרסה שנתן בחקירתו ברשות לניירות ערך. שם נשאל כיצד נתקבלה ההחלטה לרכישת אגרות החוב והוא השיב כי מר גורטובוי קיבל ההחלטה והציג בפניו פרוטוקול של וועדת ההשקעות. התובע טען אז שלא הכיר את ההשקעה ולא היה מעורב בקבלת ההחלטה או בביצועה, גם לא טען כי ההחלטה אושרה על ידי דירקטוריון של מי מהנתבעות 1 ו/או 2. הוא לא הכחיש את טענת חוקר הרשות, לפיה החלטה זו חרגה ממדיניות ההשקעות של הנתבעות 1 ו-2 והסכים שמר גורטובוי ניצל את ימיו הראשונים של התובע כמנכ"ל, את היותו עסוק בלימוד תפקידו ואת חוסר ניסיונו כדי לבצע עליו מניפולציה (עמ' 165 ש' 16 לתמליל). בנוסף, התובע לא הציג את הפרוטוקול של וועדת ההשקעות וגם לא את פרוטוקול הדירקטוריון בו אושרה ההחלטה לרכישת אגרות החוב. התובע גם לא ביקש גילוי ועיון בפרוטוקולים אלה מהנתבעים.