109. ראשית, הנתבע הגיש מטעמו את תצהירו של מר צבי ציקי אבישר אשר הצהיר כי כיהן כמנהל אגף התקשוב וההסברה בעירייה בין השנים 2011-2014 וכן מכהן כחבר מועצה החל משנת 2018 כיו"ר תנועת "רוח חדשה במוצקין". העד צידד בגרסת הנתבע, כי בתחילת הדרך ראש הרשות, צורי, תמך בפעילות "סרוגי מוצקין" ואף נתבקש לסייע באיתור התקציבים הנדרשים. אף שמרבית תצהירו אכן איננו רלוונטי לשאלה המשפטית המונחת לפניי, עד זה הצהיר כי תמיכתו של ראש הרשות בעמותה של הנתבע הפכה עבורו לבלתי משתלמת מבחינה פוליטית בשל חילופי הגברא ושינוי יחסי הכוחות במועצת העיר. משום כך, לפי העד, הנחה ראש העיר את התובעת שלא לבוא במגע עם העמותה של הנתבע; העד אף הצהיר כי נכח בפגישה במהלכה כך הנחה את התובעת, כחלק ממדיניות של ראש העיר לנקוט ב"הפרד ומשול" בקהילת הציבור הדתי בעיר.
110. אכן, מרביתו של התצהיר מפרט למעלה מן הצורך את התככים הפנימיים במגרש הפוליטי בעירייה, כטענת התובעת. מאידך יש בתצהירו של מר אבישר, לצד עדותה של התובעת לפניי, כדי לצדד במסקנה, כי התובעת אכן פעלה נגד הנתבע.
111. כידוע, "כאשר צד, מרצונו ומתוך מודעות לתוצאות מעשהו, מוותר על חקירה נגדית, הדעת נותנת שיש לראותו כמי שאינו משיג על גירסת העד במקום שזו סותרת את גירסתו שלו ... דברים אלה מתישבים עם השכל הישר ונסיון החיים".(ראו: ע"א 9010/08 מרכז רפואי רבין נ' דוד לוביאניקר, פסקה מ"ה (פורסם בנבו, 12.07.2011) וכן: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (כרכים א-ב, מהד' 13, 2020), בעמ' 499)).
112. התובעת, מטעמיה, וויתרה על חקירתו של מר אבישר. חרף טענותיה בהקשר זה, בקשתה שלא לזקוף עניין זה לחובתה, ודרישתה שלא לייחס לה הסכמה לדברי העד, לוויתורה זה משמעות ראייתית. התובעת טענה כי החקירה נמנעה לבקשתה שלה, בהיותה עובדת עירייה וחששה לקריירה העתידית שלה (ראו טיעוניה בהקשר זה בעמ' 8, שורות 23-30). סבורני כי בהיעדרו של הסבר אחר המניח את הדעת, המסקנה המשפטית הנכונה במקרה דנא הינה שהימנעותה של התובעת מחקירת העד מלמדת כי אילו נחקר כדבעי, היה הדבר בעוכריה.
113. שנית, גרסתו של הנתבע כי התובעת עסקה, לפחות לכאורה, בפעילות פוליטית אסורה, נתמכת בצו המניעה שניתן כנגדה על ידי יושב ראש ועדת הבחירות האזורית בחיפה במסגרת תר"מ 47/21 בשל פגישתה עם בני נוער במטה ראש הרשות, מר חיים צורי, כפי שהובא לעיל כחלק מתצהיר הנתבע. מבלי לקבוע מסמרות בהקשר זה, די בצו המניעה כדי ליצור חשש ולו לכאורה ולמראית עין לפעילות אסורה שכזו בנוגע למקרה הספציפי אליו הפנה הנתבע.