114. מטרתה של הוראת סעיף 75 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965, בין היתר למנוע את הפגיעה בשוויון בין המתמודדים בבחירות על דרך שימוש של מועמד בעובד הציבור. לצד מטרה זו, קיימת גם התכלית של שמירה על תדמיתו הניטראלית של עובד הציבור (ראו: תר"מ 93/18 צור נ' ניסן). בנוסף, מתקיים החשש כי עובד הציבור יפעל שלא מרצונו החופשי, נוכח היחסים הקיימים בינו לבין נבחר הציבור (ראו: תר"מ 31/20 גרוס נ' בן חמו).
115. התובעת ציינה בתביעתה כי הגיעה למפגש במטה לבקשת ראש העיר, וזאת כדי "לחבק את הבוגרים", והכל בתום לב. בעדותה לפניי הסבירה כי הייתה תמימה, לא הבינה בנושאים פוליטיים, ולא ידעה שאסור לה להיכנס לשם (עמ' 22, שורות 30-35).
116. שלישית, התובעת נחקרה לפניי ונשאלה האם התביעה דנא קשורה לראש העיר, והשיבה תחילה כי "זו שאלה נורא כללית. התביעה הזו קשורה לראש העיר באיזשהי דרך כי אני עובדת עירייה והוא המנהל שלי" ולאחר הבהרת בית-המשפט ענתה וחידדה כי הסיבה להגשת התביעה הינה התעללותו של הנתבע בה ובמשפחה (עמ' 21, שורות 21-25). יצוין כי תשובה זו ניתנה, הן לאחר הבהרת בית-המשפט והן לאחר התנגדות ב"כ התובעת לשאלה ולאחר שבית-המשפט מצא כי השאלה רלוונטית נוכח המחלוקות בין הצדדים, המתייחסות למטרת הגשת התביעה לרבות מעורבות גורמים פוליטיים.
117. ניתן היה לתהות שמא התובעת כגרסתה אכן כה מנותקת מהפוליטיקה, וכי אכן ביקורה במטה ראש העיר היה תמים לחלוטין. מאידך, טענתו של הנתבע, כי בעלה של התובעת הינו פעיל פוליטי מטעם מפלגת "הבית היהודי" המתחרה עם הסיעה בה הנתבע משמש כמועמד מס' 2, לא הופרכה, אף שזו הועלתה בפירוש במסגרת הגנתו והתצהיר מטעמו. חזקה על התובעת כי יכולה הייתה להביא כל ראיה רלוונטית, ובכלל זה כאמור את בעלה כעד, כדי לסכל טענת הנתבע אודות אותה מעורבות פוליטית נטענת. תחילה נשאלה התובעת האם בעלה רץ כמתמודד מטעם הסיעה בעיר, והשיבה: "למיטב ידיעתי, לא. אני יודעת שהוא הגיע לפגישה אחת בלבד לבקשת חבר שהיה שם. הגיע לפגישה אחת של מטעם סיעת הבית היהודי אבל לא התמודד ולא רץ ושום דבר. אני יודעת שראיתי פעם אחת את השם שלו ברשימה... "(עמ' 23, שורות 2-7). כאשר הוצגה לפני התובעת הרשימה ונשאלה "מפנה אותך לפרסום הרשימה של הבית היהודי בקריית מוצקין, נכון שבעלך מופיע במס' 12 ברשימה של הבית היהודי קריית מוצקין ויש לו 66 קולות?", השיבה בחיוב (שם, שורות 24-29).