6. אשר להסדר הפשרה שהוצע בין המבקשות לספקיות האינטרנט קבע בית המשפט המחוזי כי אין מקום ליתן לו תוקף של פסק דין כפי שהתבקש, וזאת מבלי לגרוע מהתוקף החוזי של ההסכמות בין הצדדים. מתן תוקף In rem להסכם זה הוא מוקשה, קבע בית המשפט, מאחר וקולם של משתמשי הקצה, מנויי הספקיות הנוספות, לא נשמע, כמו גם קולו של היועץ המשפטי לממשלה שנתבקש לחוות דעתו בסוגיה. לאור האמור דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, וביטל את הצו הארעי שניתן לחסימת אתרי פופקורן.
7. במסגרת הבקשה שלפני תוקפות המבקשות בחריפות את החלטת בית המשפט המחוזי, וטוענות כי החלטה זו מתעלמת מהכרעות אחרות שיצאו מלפני בית משפט זה המאוחרות לעניין מור, אשר עסקו בסמכות להענקת סעדים נגד צד שלישי במקרה של הפרת זכויות יוצרים, כגון פסק הדין שניתן בע"א 9183/09 The Football Association Premier League Limited נ' פלוני (13.5.2012). טענות רבות נוספות בפי המבקשות, אשר חלקן בעלות משקל, ואולם לא מצאתי לנכון להידרש אליהן לאור המסקנה אליה הגעתי, כמפורט להלן.
8. ביום 9.9.2015 הודיעו המבקשות והמשיבה כי הגיעו להסדר דיוני לפיו המשיבה מסכימה כי הבקשה שלפני תידון כערעור וכי היא מסכימה להותיר את הסוגיה
--- סוף עמוד 3 ---
להכרעת בית המשפט, מבלי להגיש תגובה מטעמה. עיקריו של ההסכם דומים לזה שהוצג בבית המשפט המחוזי בין המבקשות לבין הספקיות הנוספות, ומפורט בו האופן שבו יחסמו אתרי פופקורן. הצדדים מבקשים ליתן להסדר זה תוקף של פסק דין.
9. מנגד, ועל אף שלא הביעו עמדה לגוף העניין במסגרת הדיון בבקשה בבית המשפט המחוזי, הגישו המשיבות 3-4, 5 ו-7 את תגובותיהן לבקשה שלפני, מהן עולה כי הן מתנגדות לה מטעמים שונים, שגם בהם איני רואה מקום להאריך.
10. לאחר שנתתי דעתי על טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין בידי להעתר לבקשת רשות הערעור.
11. עניינה של הבקשה בהחלטה בהקשר לסעד זמני שניתנה על-ידי הערכאה הדיונית, והלכה ידועה היא כי בית משפט שלערעור לא יטה להתערב בה, אלא במקרים חריגים בלבד (רע"א 5841/11 אקסלרוד נ' בנק מזרחי, פסקה 23 וההפניות שם (20.9.2011); רע"א 8734/13 עבדאללה נ' מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל, פסקה 13 (12.1.12014); רע"א 3285/13 ד.כ חנויות להשכרה בהרצליה הצעירה בע"מ נ' חברת אברהם כהן ושות' חברה קבלנית בע"מ, פסקה 14 וההפניות שם (3.7.2013)).