30. לגבי הוכחת מסמכים שנערכו מחוץ לישראל, לפי סעיף 30 לפקודת הראיות שאליו הפנה ב"כ נחום, מותר "להוכיחם באישורם של הצדדים שהוציאום או בהצהרה בכתב של אחד מעדי האימות" שנחזה כי נמסרו בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי כמפורט בסעיף. מכאן שאפשר להגיש מסמכים שנערכו מחוץ לישראל באמצעות אישור של מי שהיה צד להם, ולא נדרשת לשם כך הצהרה בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי. בענייננו, התובעת העידה כי היא זו שמשכה את מחשבונותיה את השיקים שצורפו לתצהירה וכתבה את הפרטים המופיעים בהם (פרוטוקול מיום 14.10.2021 בעמ' 95 ש' 29-6). כמו כן העידה התובעת שהיא זו שכתבה בכתב ידה את נוסח הקבלות על סכומים שהעבירה לברק במזומן, והוא חתם עליהן (עמ' 69 ש' 25-1 ועמ' 85 ש' 17-12). גם אם יש לפרש את סעיף 30 הנ"ל כך שנדרש אישור של כל הצדדים הישירים למסמך, די בעדותה של התובעת כדי לשמש ראיה לכל העובדות הידועות לה אישית בנוגע לאופן עריכת המסמכים והשימוש בהם. כך למשל, עדותה של התובעת שמדובר בשיקים שנמשכו מחשבונה; עדותה שהיא זו שכתבה את הפרטים המופיעים על השיקים ואת ההערות שנרשמו עליהם; ועדותה כי היא זו שכתבה את פרטי הקבלות בגין הכספים שהעבירה לברק.
31. בנוגע לתרגום המסמכים שהגישה התובעת, ב"כ נחום הפנה בסיכומיו לרע"א 9048/07 הרשות הפלסטינית נ' גולדמן (נבו 2.5.2010) שאינו רלוונטי כלל לענייננו, ועסק באפשרות לבצע תחליף המצאה של כתב תביעה לרשות הפלסטינית מכוח תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בסעיף 19 לפסק הדין נקבע שאין מניעה להמציא את כתב התביעה לבא כוח ישראלי לפי תקנה 477 הנ"ל, ואם נעשתה המצאה בדרך זו, לא קיימת חובה לתרגם את המסמכים לערבית. אין בפסק הדין כל התייחסות לתרגום של מסמכים באנגלית שצורפו לכתבי טענות או לתצהירים. מנגד, ב"כ התובעת טענה בסיכומיה שאין חובה שבדין לתרגם מסמכים בנקאיים, והפנתה לת"א (מחוזי מרכז) 8640-01-14 פלונית נ' ד"ר אהרון מנחם (נבו 5.1.2018), שם קבע בית המשפט תוך הפניה לחקיקה ולפסיקה של בית המשפט העליון (כגון רע"א 9646/03 מלאד נ' קיפמן (נבו 30.3.2004)) כי הצורך בתרגום של מסמך לעברית ואופן אישורו משתנה לפי העניין, ובהיעדר הוראות מסוימות, בית המשפט מוסמך להכריע בכך לפי שיקול דעתו. במקרה דנן, מרבית המסמכים הבנקאיים שצירפה התובעת (כגון שיקים ודפי חשבון בנק) אינם כוללים מלל רב ומורכב, ולכן נראה שנחום ובא כוחו אשר יודעים לקרוא ולהבין את השפה האנגלית, ולו ברמה בסיסית, יכולים להבין את האמור במסמכים אלה גם ללא מתורגמן. מכל מקום, נחום לא העלה טענות בעניין היעדר תרגום בסמוך לאחר הגשת כתב התביעה או תצהיר התובעת, ומנגד צירף לתצהירו מסמכים רבים באנגלית ללא תרגום. בנסיבות אלה, וגם על יסוד דוקטרינת המניעות, אין להידרש לטענות שהועלו בסיכומיו של נחום בעניין היעדר תרגום.