28. בחקירתו הנגדית טען נחום לראשונה לגבי מסמכים נוספים שהם מזויפים או מפוברקים, אך טענותיו בעניין מסמכים אלה (שרובן לא הוזכרו כלל בסיכומיו) הן בגדר עדות כבושה והרחבת חזית אסורה, ולכן אין להידרש אליהן. מעבר לנדרש אוסיף שגם לגופו של עניין, התרשמתי כי עדותו של נחום שלפיה מסמכים רבים שהציגה התובעת מזויפים, לא הייתה מהימנה. כך למשל, רק כשנשאל נחום בחקירתו הנגדית על מכתבים שנחזה כי נשלחו ממספר הפקס שלו וצורפו בנספחים 37-35 לתצהיר התובעת, התייחס אליהם נחום לראשונה וטען כי הם "מפוברקים ומזויפים" (עמ' 156 ש' 34 עד עמ' 159 ש' 36). בהמשך, כשהוצגו לנחום תמונות שבהן נחזה כי הוא מופיע לצידה של אשתו שהייתה נוכחת באולם בית המשפט, ולצד אישה נוספת שנטען כי היא שותפתו סוטו, השיב שאין לו מושג מיהן הנשים המופיעות בתמונה. כשהוצגו לנחום ראיות נוספות לביסוס הקשר שלו עם סוטו והעברות הכספים ל-HSZF, העיד: "הכול מפוברק. אין לי מושג על מה את מדברת בכלל" (עמ' 189 ש' 29-28). כשנשאל נחום מדוע כתב לתובעת שהוא חייב לשים 600,000 $ ושימכור את הבית באבן יהודה, השיב תחילה "אז אני עניתי לך כבר שזה מכתב שלא קשור בכלל", מבלי להכחיש שכתב את המכתב, ולאחר מכן העיד "לא לא יודע. זה בכלל מפוברק" (עמ' 202 ש' 30 עד עמ' 203 ש' 4). כשנשאל לגבי ראיות שונות שהוגשו לתמיכה בגרסת התובעת (דפי חשבון, פקסים שנשלחו ממספר הפקס שלו ושיקים), העיד: "אין לי מושג על כל הקשקושים האלה שמדברים עליהם כרגע" (סוף עמ' 191 ותחילת עמ' 192). לאחר מכן העיד כי התובעת שלחה לו רק מכתבים בכתב יד מחובר ולא ברור, אך כשהוצג לו מכתב מודפס של התובעת ונאמר לו שמסתבר שהיא גם מדפיסה פקסים ולא רק בכתב יד. השיב: "לא דובים ולא יער" (עמ' 227 ש' 17-11). רובם המכריע של המסמכים הנ"ל צורפו לכתב התביעה שהגישה התובעת עוד ביום 16.7.2018, ולאחר מכן הוזכרו גם בתצהיר עדותה הראשית, אך נחום לא התייחס אליהם פרטנית בכתב ההגנה ובתצהיר, ורק בחקירתו הנגדית ביום 28.10.2021 העיד לראשונה כי הם מפוברקים ומזויפים. בנסיבות אלה, ומשלא ניתן כל טעם לכבישת עדותו של נחום, אין לייחס לה משקל של ממש.
29. טענה אחרת שהועלתה בסעיפים 52-42 לסיכומיו של נחום היא כי כל המסמכים שהגישה התובעת אינם קבילים לפי דיני הראיות. בהקשר זה נטען בסיכומיו של נחום כי לא ידוע מי ערך את המסמכים ובאיזו דרך, התובעת לא תרגמה אותם כנדרש בהלכת בית המשפט העליון ולא הוכח שמתקיימים לגבי המסמכים התנאים הקבועים בסעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן "פקודת הראיות") לגבי הוכחת תעודת חוץ. כמו כן נטען כי גם לו הייתה התובעת מגישה אישורים קונסולריים של המסמכים, לא היה בכך כדי לסייע לה משום שלא הוכח שהמסמכים עומדים בתנאים הקבועים בסעיף 36 לפקודת הראיות ומהווים רשומות מוסדיות שיכולות לשמש ראיה לאמיתות תוכנן.