23. המפרק ציין במפורש כי הוא איננו דן ואיננו מכריע בטענותיהם של התובעת ונחום זה כלפי זה, וקביעותיו אינן יוצרות השתק המונע בירור של המחלוקות ביניהם בהליכים אחרים. ראו דבריו בסעיף 17 לתגובתו לערעור בתביעות החוב (נספח א2 לכתב התביעה):
"... לכן חשוב לזכור ולהבהיר כבר בשלב זה, כי טענות מסוימות שהועלו על ידי מי מהצדדים במישור היחסים האישיים בין שני בעלי המניות לא יוכרעו במסגרת תביעה זו. כמובן שלא יהיה בכך כדי לחסום או להשתיק את הטוען מבירורן במסגרת הדיונית המתאימה (ובעניין זה יוזכר הליך אזרחי שפתחה הגב' קזצ'קוב נגד מר טובי בבית המשפט המחוזי בלוד)."
24. המפרק התייחס בתגובתו בין היתר לסכומים שהעבירה התובעת, לטענתה לפי דרישותיו של נחום, לחשבונות בנק שונים שאינם על שם אצט, וציין כי בירור הזיקה בין חשבונות אלה לנחום חורג באופן מובהק מבירור חבות החברה כלפי בעלי המניות, ולכן "המפרק אינו מכריע בטענה זו ואינו קובע כל ממצא לגביה" (סעיף 27 לתגובה). לגבי הכספים שהעבירה התובעת לברק קבע המפרק כי משלא נמצאה זיקה בינם לבין החברה, תביעת החוב לגביהם נדחית, אך זאת "מבלי שיהיה בכך כדי לקבוע כל ממצא ביחס לטענותיה העובדתיות של הגב' קזצ'קוב במישור היחסים מול מר טובי" (סעיף 43 לתגובה). גם לגבי שיקים מסוימים שלטענת התובעת הופקדו בחשבונות של נחום ברחבי העולם, הממצא היחיד שקבע המפרק לגביהם הוא כי לא נמצא קשר בינם לבין החברה (סעיף 49 לתגובה).
25. על כן, אני דוחה את טענתו של נחום בסיכומיו כי יש לדחות את התביעה הכספית נגדו עקב כפל תביעות ומעשה בית דין.
טענותיו של נחום בעניין ראיות שהציגה התובעת
26. בסעיף 53 לסיכומיו של נחום נטען כי הוכח שמסמכים שהציגה התובעת אינם אמיתיים ומזויפים, מבלי לפרט באילו מסמכים מדובר, למעט מסמך אחד שהוזכר בסעיף 55 לסיכומים, שלגביו טען נחום לראשונה בחקירתו הנגדית כי הוא מפוברק (מסמך זה אינו קשור לתביעה הכספית נגד נחום אלא לתביעה בגין הדירות בבאר שבע ואתייחס אליו בהמשך פסק הדין). אם כן, טענתו של נחום בסיכומיו בעניין זיוף ופברוק מסמכים הן כלליות, אינן מפורטות כנדרש, ואינן נסמכות על ראיות כלשהן.
27. יתר על כן, כל שנטען בעניין זה בכתב ההגנה של נחום הוא ש"כפי הנראה" התובעת זייפה מסמכים. לא הועלו בכתב ההגנה ובתצהירו של נחום טענות מפורשות בעניין זיוף או פברוק של מסמכים ספציפיים שהציגה התובעת, פרט להסכם בנספח 6 לכתב התביעה. לגבי הסכם זה שלפיו כל צד ישקיע 600,000 $ בפרויקט בטבריה, נטען בסעיף 58.14 לכתב ההגנה שהוא איננו מוכר לנחום אשר מעולם לא חתם בעברית על הסכם שנעשה באנגלית. כשנשאל נחום בחקירתו הנגדית אם ההסכם הנ"ל נכתב בכתב ידו, השיב: "אני לא יודע, אבל אני פעם ראשונה שרואה את זה" (אף שכאמור התייחס למסמך זה בכתב ההגנה), ולאחר מכן, בעקבות הערת בא כוחו, תיקן נחום והעיד: "אני לא יכול לדעת..." (פרוטוקול מיום 28.10.20221 בעמ' 140 ש' 27 עד עמ' 141 ש' 31). מכאן שנחום עצמו לא שלל את האפשרות שהמסמך נכתב בכתב ידו.