72. בתצהיר עדותו הראשית של נחום אין כל התייחסות לטענות המפורטות בתצהירה של התובעת בעניין העברת כספים לברק. נחום לא הכחיש בתצהירו שקיבל כספים מאדם בשם דויד ברק או מאדם שהציג את עצמו בשם זה, וכלל לא התייחס לנספחים 37-35 לתצהיר התובעת. בין היתר לא הכחיש בתצהירו שהנספחים הנ"ל נשלחו ממספר הפקס שלו ולא טען פרטנית לגבי אותם מסמכים שהם מפוברקים או מזויפים.
73. בחקירתה הנגדית של התובעת, כשנשאלה כיצד העבירה לברק את הכספים השיבה כי ברק נהג להגיע אליה הביתה ולפעמים פגש אותה בבנק והיא הוציאה כסף ונתנה לו (פרוטוקול מיום 14.10.2021 בעמ' 68 ש' 29 עד עמ' 69 ש' 30). מעדותה של התובעת עלה שבחלק מהמקרים משכה שיק מחשבונה, קיבלה תמורתו כסף מזומן ונתנה אותו לברק. עם זאת, יובהר כי לא מדובר באותם שיקים המוזכרים בסעיף 103 לתצהירה של התובעת, אשר לדבריה ולפי דפי החשבון שהציגה לא נמשכו במזומן, אלא הופקדו בחשבונות אחרים שאינם רשומים על שמה (למעט שני שיקים שלא ידוע היכן הופקדו). על כן, ובניגוד לטענה בסיכומיו של נחום, לא קיימת חפיפה בין הסכומים שנתבעו בגין השיקים המפורטים בסעיף 103 לתצהיר, לבין הסכומים שנתבעו בגין ההעברות לברק במזומן כמפורט בסעיף 110 לתצהיר, כך שלא מדובר בתביעה בכפל . התובעת העידה שהיא כתבה את הקבלות, וברק חתם עליהן לפניה (עמ' 85 החל מש' 9). כשנשאלה התובעת מדוע מסרה את הכספים לאדם שלא הכירה, השיבה כי נחום הוא זה שהורה לה למסור את הכסף (עמ' 83 ש' 15-12). התובעת אף התייחסה למקרה שבו ברק התקשר אליה מביתו של נחום, אמר שנחום אסף אותו משדה התעופה, ולבקשתה העביר את השיחה לנחום שאישר כי הוא וברק הולכים לארוחת ערב יחד (סוף עמ' 83 ותחילת עמ' 84). כמו כן העידה התובעת שנחום אמר לה שקיבל את הכסף מברק:"Nachum told me on the phone that he got the money from Mr. Barak". התובעת העידה שקיבלה פקסים ששלח לה ברק ממכשיר הפקס של נחום על כך שהעביר את הכסף. עוד עולה מעדותה של התובעת כי היא נהגה לשאול את נחום אם ספר את הכסף והוא השיב בחיוב, ובכל פעם אישר שווידא שהסכום נכון (עמ' 70 ש' 22-10).
74. מנגד, נחום שכלל לא התייחס במפורש בכתב ההגנה או בתצהיר לטענות התובעת בעניין ברק, העיד לראשונה בחקירתו הנגדית כי ברק "לא היה ולא נברא", ולאחר מכן הוסיף: "מבחינתי" (פרוטוקול מיום 28.10.2021 בעמ' 156 ש' 36-33). כשנשאל נחום על הפקסים שצורפו לכתב התביעה ולתצהיר התובעת העיד לראשונה כי הם "מפוברקים ומזויפים" (עמ' 156 ש' 34 עד עמ' 159 ש' 36), הגם שאישר קודם לכן שמספר הפקס שלו הוא אותו מספר שמופיע באישורי שליחת הפקס המודפסים על מסמכים אלה (עמ' 136 ש' 10-8). כשנשאל נחום אם לשיטתו התובעת ידעה בשנת 2006 שתהיה תביעה ב-2018 ופברקה פקסים שלו, השיב: "נכון" (עמ' 160 ש' 8-6). טענה זו תמוהה ביותר, ולא ניתן לה הסבר מניח את הדעת. מכל מקום, לא התרשמתי שמסמכים אלה נראים מזויפים או מפוברקים באופן בולט לעין, ואם היו לנחום טענות בעניין זה, היה עליו להעלותן במפורש ובפירוט בתצהיר עדותו הראשית. נחום לא עשה זאת, אלא טען בחקירתו הנגדית לראשונה באופן כוללני וסתמי כי מסמכים רבים שצירפה התובעת מפוברקים, מבלי להציג חוות דעת מומחה או ראיות אחרות התומכות בכך. בנסיבות אלה אין לייחס משקל של ממש לטענותיו החדשות והכבושות של נחום.