154. נוסף על כך, מעדותה של סילבי עלה שהיא איננה מקבלת דמי שכירות עבור הדירה ברחוב החיד"א (עמ' 264 ש' 9-7). סילבי העידה שאין לה קשר עם הדיירים בדירה, אלא רק עם נחום שמנהל את הדירה ושהבטיח שכל הכסף שייכנס ממנה יגיע לילדים שלה בעתיד. בהמשך אישרה סילבי שגם בעבר מעולם לא קיבלה שכר דירה (עמ' 266 ש' 26-17).
155. אוסיף כי במהלך חקירתו הנגדית של גיא, עלה מעדותו בדרך אגבית, וככל הנראה עקב פליטת פה, כי הוא ידע שגם הדירה ברחוב החיד"א הייתה קשורה לרכישות המשותפות של התובעת ואביו. ראו עדותו בעמ' 219 ש' 11-5, שם התייחס לכך שבשנת 2010 נפגשו עם התובעת והעלו אפשרויות לחלוקת הדירות ביניהם בדרך אחרת, ובהקשר זה הזכיר גם את הדירה הרחוב החי"דא: "ב-2010 נפגשנו כמה פעמים עם עליזה וגם היה בינינו דין ודברים על מנת לא להיות חצי חצי... לא משנה אם זה בשיטה של במבי או שאחנו נמכור חצי והחצי השני יעבור אלינו ויהיה לה דירה שלמה ולנו תהיה. לא משנה אם זו החיד"א או אחזיה, לא משנה איזו דירה".
156. לסיכום האמור לעיל, התובעת הציגה ראיות שמהן עולה לכאורה כי היא מסרה לנחום כספים גם עבור הדירה ברחוב החיד"א. מנגד, נחום וסילבי הציגו גרסאות לא מפורטות וסותרות לגבי הכספים ששימשו לרכישת דירה זו, ולא הביאו ראיות כלשהן המבססות כיצד שולמה התמורה עבורה. סילבי טענה בתחילה שהדירה נרכשה בכספים משותפים שלה ושל יונתן, אך מחקירתה הנגדית עלה שהיא אינה יודעת אילו כספים שימשו לתשלום עבור הדירה ואין בידיה ראיות כלשהן המבססות שהדירה נרכשה בכספים מהחשבון המשותף שלה עם יונתן. לעומת זאת, נחום הודה שהתשלום הראשון בגין הדירה בוצע מהחשבון המשותף שלו עם התובעת, והעיד כי התשלום העיקרי שולם מהחשבון המשותף שלו עם אשתו. למעט טענות כלליות מפי השמועה בעניין התחשבנות בין נחום ליונתן, אין כל גרסה מפורטת ומבוססת שלפיה יונתן הוא זה שמימן את תשלום התמורה עבור הדירה ברחוב החיד"א, בין בדרך של תשלום ישירות לנחום ובין בדרך של קיזוז חובות כלשהם. כמו כן עולה מהראיות בתיק, לרבות מעדותו של עו"ד סבסטיאן, כי נחום שילם גם את מס הרכישה בגין הדירה ברחוב החיד"א וכן גבה וקיבל לידיו את דמי השכירות שלה, אשר מעולם לא הגיעו לידי אלמנתו של יונתן, סילבי.
157. לפיכך, ובהיעדר ראיות המעידות על זיקה כלשהי של יונתן או יורשיו לדירה ברחוב החיד"א, פרט לרישום הזכויות בדירה על שם יונתן, אני קובע כי גם רישום זה נעשה למראית עין בלבד. למעשה, נחום הוא זה שרכש את הדירה, נהג בה מנהג בעלים ונהנה מפירותיה. כמו כן עולה מעדותה של התובעת ומהראיות שהציגה, ולא נסתר, כי התובעת העבירה לנחום כספים גם עבור הדירה ברחוב החיד"א. לכן, משלא הציג נחום גרסה מפורטת מבוססת כלשהי לגבי המקורות הכספיים שבאמצעותם מימן את רכישת הדירה, אין אלא לזקוף זאת לחובתו ולקבוע כי הוא שילם עבור הדירה מכספים שקיבל מהתובעת.