בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 9365-09-15 BIue River lnvestments lnc ואח' נ' מורגנשטרן ואח'
תיק חיצוני: ע"א 9677/16
לפני כבוד השופטת הדס עובדיה
התובעת-
BIue River lnvestments lnc
ע"י ב"כ עוה"ד אמיר רוזנברג ובן סמואל
נגד
הנתבעים
צדדי ג'
-.1 דוד מורגנשטרן
2 דיויד מאלק
.3 פיטר רבנוורצל
2 ו- 3 ע"י ב"כ עוה"ד עופר שכטר ואורי קידר
1. דוד מורגנשטרן
2. יעקב רבינוביץ'
ע"י ב"כ עוה"ד רון דרור ואופיר מנצ'ל
3. יצחק טויב
ע"י ב"כ עוה"ד אמיר רוזנברג ובן סמואל
פסק דין
1. לפני תביעת התובעת לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת סכום חוב הנאמד על-ידה בסך 5,238,561 ₪ בתוספת הפרשי ריבית מקסימאלית, "בכפוף לכל מגבלה שבדין, או הפרשי ריבית והצמדה כפי שיקבע על-ידי בית המשפט, בתוספת שכ"ט ומע"מ", כנתבע.
2. עניינה של התביעה בתמצית בטענת התובעת כי היא העניקה הלוואה לנתבע 1 עבור חברת Blue River Holding; להבטחת פירעונה של ההלוואה הועברו אליה מניות של חברת גילו בגילה בשיעור מסוים שבהן החזיקה חברת Blue River Holding; במקומן, בהסכמת התובעת, ולהבטחת פירעון החוב נתנו לתובעת ערובות אחרות: שטר המחאת זכויות הנתבע 1 בקשר עם מספר מיזמים בבעלותו ביחד עם הנתבעים 2 ו-3 ובנוסף התחייבות הנתבעים 2 ו-3, אשר על יסודם מוגשת התביעה לאחר שהחוב לא נפרע והתנאים הקבועים בשטר המחאת הזכות התקיימו.
3. אציין תחילה שמסתמן כי תביעת התובעת מכוונת בעיקרה לנתבעים 2 ו-3, בשים לב לכושר הפירעון הירוד של הנתבע 1 מר מורגנשטרן שייצג את עצמו בהליך עקב חסרון כיס, ובנסיבות שפרט בכתב הגנתו, ולכך כי צד ג' 2 בהודעת הנתבעים 2 ו-3 מר רבינוביץ כלל לא נתבע על-ידי התובעת מסיבותיה.
4. אקדים ואומר כי הדינמיקה שנוצרה תוך כדי התנהלות התביעה, כפי שאפרט בהמשך, מתאפיינת בהתרבות השאלות והתמיהות המהותיות שהועלו על- ידי הנתבעים 2 ו-3 בכתב ההגנה ביחס לגרסת התובעת, שלא נתן להן מענה בראיות התובעת, ובחיזוק הטענות שהועלו על-ידם כנגד גרסת התובעת על בסיס מידע וראיות שלא היו ברשות הנתבעים 2 ו-3 לפני בירור התביעה.
5. בנוסף ניכרת מאידך גיסא התנערות של התובעת תוך כדי ניהול ההליך מחובתה לעמוד בנטל המוטל עליה להוכיח את יסודות עילת תביעתה אף לשיטתה ובהתאם לטענות שטענה בכתב התביעה, תוך העלאת טענות חדשות בסיכומים שמטרתן למנוע את הפרכת יסודות עילת התביעה על-ידי הנתבעים בטענות שונות בדבר השתקים ומניעויות. במצטבר עולה מטיעון זה כי התובעת פטורה מלהוכיח את התביעה והנתבעים מנועים מלכפור בנטען בה. אין דעתי כדעת התובעת.
6. השאלה הטעונה הכרעה במחלוקת שלפניי האם התובעת עמדה בנטל הוכחת כל מרכיבי עילת תביעתה. כפי שאפרט בהמשך הדברים, על יסוד התמיהות והספקות המרובים העולים מהמסמכים שביסוד התביעה עצמם: טיוטת הסכם ההלוואה, שטר המחאת הזכות והאישור; על רקע הגרסה הנוגדת לאירועים שאופפים את התביעה- "פרשת הפטריארכיה" והאיום הנטען על מר מורגנשטרן; בשים לב גם לעדויות הכזב המוצהרות בבתי המשפט עליהם העיד העד המרכזי מטעם התובעת מר טויב ביחס לעדויותיו ואף במצג הכוזב שיצר לטענתו בהסתתרותו והתגלותו כמי שעומד מאחורי התובעת לצורך ניהול ההליך; איני סבורה כי עלה בידי התובעת לעמוד בנטל הוכחת יסודות עילת תביעתה ולהוכיח כי יש לגרסתה עדיפות על-פני הגרסה הנוגדת לאירועים כפי שהובאה על ידי בעלי הדין שכנגד והעדויות שנשמעו מפיהם.
אפרט לפיכך בהרחבה את טענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים אשר מדגימים את עוללות ההליך כמפורט לעיל.
טענות הצדדים בכתבי הטענות
התובעת
7. בכתב תביעתה עמדה התובעת על עילת תביעתה ועיקרה כך:
"1. עניינה של תביעה זו הינה בהפרות יסודיות מצד הנתבעים, לפיהם היה על הנתבעים לשלם לתובעת סך של 700,000$, בגין הלוואה שהלוותה התובעת - Blue River Investments לנתבע מס' 1 עבור חברת Blue River Holding ( להלן: "Holdings BR" ) שהינה חברה ליברית בבעלות של הנתבעים 1-3.
2.להבטחת פירעון ההלוואה הועברו להחזקת התובעת 32% ממניות חברת גילו בגילה (1995) בע"מ (להלן: "גילו בגילה"), שהוחזקו קודם להעברה על –ידי Holdings BR (סך הכל החזיקה Holdings BR 50% ממניות גילו בגילה קודם להעברת המניות לתובעת).
ברם, בשל מחלוקת שהתעוררה בין Holdings BR לבין יתר בעלי המניות של גילו בגילה, הסכימה התובעת לבקשת Holdings BR, כי מניות גילו בגילה שהועברו להחזקת התובעת יוחזרו להיות מוחזקות בידי Holdings BR, וחלף המניות ולהבטחת פירעון החוב יינתנו לטובת התובעת ערובות אחרות.
3.בהתאם לכך, התחייבו הנתבעים כלפי התובעת, כדלקמן:
3.1 הנתבע מס' 1 המחה לתובעת בשטר, באופן בלתי חוזר את כל זכויותיו (הקיימות והעתידיות), לקבלת כספים עד לשיעור מוסכם בסך של 700,000$, בקשר עם מספר נכסים ו/או מיזמים ו/או פרויקטים שבבעלות משותפת שלו ושל הנתבעים 2 ו-3.
3.2 כחלק בלתי נפרד משטר המחאת הזכות, חתמו הנתבעים מס' 2 ו-3 על מסמך בכתב שכותרתו "אישור" (להלן יכונה שטר המחאת הזכות, לרבות האישור המצורף לו: "שטר המחאת הזכות"), במסגרתו אישרו והתחייבו, בין היתר, כי הם בעלי השליטה והבעלים של למעלה מ- 51% מכל אחת מהחברות הנזכרות בשטר המחאת הזכות; כי הם קיבלו את שטר המחאת הזכות ויפעלו על פיו; כי זכויותיו של הנתבע 1 בנכסים המפורטים בשטר המחאת הזכות עולים על סך של 700,000$; כי הם מסכימים שבמימוש של כל אחד מהנכסים הנ"ל הם יעבירו לתובעת סך מינימאלי של 150,000$ בכל מימוש עד לפירעון סופי ומוחלט של החוב; כי לא ירשמו ולא יזכו צד ג' כלשהו בכל שעבוד או תשלום או יעניקו זכות כלשהי בכספים או בנכסים וזאת עד למילוי כל ההתחייבויות על פי שטר המחאת הזכות; כי במידה שלא יעלה בידי הנתבע מס' 1 לסלק את החוב בסך השווה בש"ח לסך 700,000$ עד לחודש ינואר 2009 מכל סיבה שהיא, ישלמו הנתבעים 2 ו-3 לתובעת או למי שתורה בכתב, את מלוא יתרת החוב הבלתי מסולקת.
4. למרות העובדה כי המועד האחרון לפירעון החוב (ינואר 2009) חלף, ולמרות שלפחות אחד מתוך הנכסים המצוינים בשטר המחאת הזכות מומש על ידי הנתבעים 1-3, וחלקו של הנתבע מס' 1 בתמורה שהתקבלה ממימוש אותו נכס הספיק על מנת לפרוע את מלוא חובו לתובעת, הרי שעד היום טרם שולם החוב לתובעת.
בשל כך נאלצת התובעת להגיש תביעה זו." (סעיפים 1-4 לכתב התביעה).
8. מה שצריכה התובעת להוכיח כדי לבסס את זכותה לסעד אף לשיטתה ולפי כתב התביעה הוא כל האמור להלן:
• התובעת נתנה הלוואה למר דוד מורגנשטרן;
• ההלוואה נתנה עבור חברת Blue River Holding;
• חוב הנתבעים נובע מההלוואה;
• סכום ההלוואה הוא 700,000$;
• להבטחת פירעון החוב בגין ההלוואה הועברו 32% מניות גילו בגילה, שהוחזקו על-ידי Blue River Holding לתובעת;
• במקום מניות חברת גילו בגילה ובשל מחלוקת שהתעוררה בין Blue River Holding לבין יתר בעלי המניות של גילו בגילה, הסכימה התובעת לבקשת Blue River Holding, כי מניות גילו בגילה שהועברו להחזקת התובעת יוחזרו להיות מוחזקות בידי Blue River Holding;
• להבטחת פירעון החוב בגין ההלוואה ניתנו לתובעת ערובות אלה: שטר המחאת זכויות הנתבע 1 לקבלת כספים עד לשיעור מוסכם בסך של 700,000$, בקשר עם מספר נכסים ו/או מיזמים ו/או פרויקטים שבבעלות משותפת שלו ושל הנתבעים 2 ו-3.
• בנוסף ניתן להבטחת פירעון החוב בגין ההלוואה אישור הנתבעים 2 ו-3 בין היתר, כי הם בעלי השליטה והבעלים של למעלה מ- 51% מכל אחת מהחברות הנזכרות בשטר המחאת הזכות; כי הם קיבלו את שטר המחאת הזכות ויפעלו על פיו;
• ובנוסף ניתן להבטחת פירעון החוב בגין ההלוואה אישור הנתבעים 2 ו-3 כי במידה שלא יעלה בידי הנתבע מס' 1 לסלק את החוב בסך השווה בש"ח לסך 700,000$ עד לחודש ינואר 2009 מכל סיבה שהיא, ישלמו הנתבעים 2 ו-3 לתובעת או למי שתורה בכתב, את מלוא יתרת החוב הבלתי מסולקת בצירוף הריבית המוסכמת;
• החוב לא נפרע;
• לפחות אחד מתוך הנכסים המצוינים בשטר המחאת הזכות מומש על ידי הנתבעים 1-3, וחלקו של מר מורגנשטרן בתמורה שהתקבלה ממימוש הנכס הספיק לפירעון מלוא חוב הנתבע 1 לתובעת.
כושר משפטי להגשת התביעה והרשאה לייצוג התובעת בהליך
9. בפתח הדברים נטען בכתב התביעה כי התובעת היא חברה זרה שהתאגדה באי נוויס ביום 21.3.2001 ונרשמה בהתאם לחוקי האי נוויס באמצעות סוכן רשום חברת Morning Star Holdings Limited. מספר רישום החברה 19641 C. מסמכי ההתאגדות, תעודת ההתאגדות ותקנון החברה מאושרים וחתומים על-ידי הסוכן הרשום צורפו לפי הנטען כנספח 1 לכתב התביעה. עוד נטען כי בעל המניות והדירקטור היחיד בתובעת הוא מר יצחק טויב. מסמכי העברת המניות למר טויב ומינויו לדירקטור יחיד בתובעת צורפו כנספח 2 לכתב התביעה. העתק ייפוי כוח לייצוג מטעם התובעת צורף כנספח 3 לכתב התביעה. אעיר כי התובעת נמנעה מהתייחסות לטענותיה הקודמות בעניין זה. עולה מטיעונה של התובעת כי אף היא סברה בעת הגשת התביעה, ובצדק, שעליה להוכיח את כשרות ההרשאה לתבוע ולהסמיך את עורכי הדין לייצג.
ההלוואה
10. בהמשך טענותיה חזרה התובעת על עיקרי תביעתה כמפורט לעיל, וטענה אך באופן כללי וסתמי כי בטיוטת הסכם ההלוואה שקבעה את תנאי ההתקשרות סכום ההלוואה הוא מיליון $, אך בפועל נמשכה הלוואה בסך $ 700,000 בלבד.
11. העברת מניות חברת גילו בגילה מחברת Blue River Holding לחברת Blue River Investments - התובעת, החזרתן ות"א 1208/03 מילת תעשיות טקסטיל בע"מ נ' David Malek ואח' (להלן: "תביעת מילת").
12. התובעת טוענת בכתב תביעתה כי נתבע 1 לא פרע את ההלוואה שנטל עבור Blue River Holding ו-32% ממניות Blue River Holding בחברת גילו בגילה עברו לתובעת. הסכמת התובעת לבקשת Blue River Holding להחזרת המניות היא עקב המחלוקת שהתעוררה בין בעלי מניות גילו בגילה בדבר זכות Blue River Holding להעברת המניות לתובעת ללא זכות סירוב ראשונה ליתר בעלי המניות שנדונה בתביעת מילת. בשל המחלוקת הסכימה התובעת שהמניות שהועברו אליה יוחזרו ובמקומן יינתנו הערובות האחרות.
13. ב"כ Blue River Holding אישרו בחתימתם כי האמור תואם את המוסכם בין הצדדים. שטר המחאת הזכות נחתם בפני עו"ד יוסף בן דור שייצג את קבוצת הנתבע 2 ואושר על ידו. חתימת הנתבעים 2 ו-3 אושרה על-ידי הנוטריון אפרים נירנברג מניו יורק ביום 6.2.2004.
14. צד ג' 1 מר רבינוביץ - שותפם של הנתבעים 2 ו-3 אישר כי הוא נוטל על עצמו את כל התחייבויות הנתבעים 2 ו-3 מכוח האישור ומתחייב בעצמו לפעול על פי שטר המחאת הזכות והאישור. מר רבינוביץ לא נתבע על-ידי התובעת בתביעתה.
אי-פירעון חוב ההלוואה
15. הנתבעים לא פרעו את החוב הגם שכפי שנודע לתובעת נכס הכלול בשטר המחאת הזכות תחת השם רוזאנה הנוגע לקרקע בשכונת הר נוף בירושלים מומש, וגם חלף המועד הקבוע באישור ינואר 2009.
עילות התביעה וסכום התביעה
16. עילות התביעה לפי הנטען בכתב התביעה הן הפרת התחייבות הנתבע 1 מכוח שטר המחאת הזכות באי פירעון החוב גם לאחר מימוש עסקת הר נוף; הפרת התחייבויות הנתבעים 2 ו-3 מכוח האישור; חוסר תום לב בהסתרת עסקת הר נוף; עשיית עושר ולא במשפט ורשלנות.
17. הסכום שנתבע, כפי שהוסבר בכתב התביעה הוא $ 700,000 בצירוף הריבית המוסכמת באישור שבשטר המחאת הזכות מיום 7.2.2009 ועד התשלום המלא בפועל "בכפוף לכל מגבלה שבדין, ככל שקיימת בדין". התובעת ציינה כי בנוגע לתקופה שבין 7.2.2009 לבין מועד הגשת התביעה "תסתפק התובעת, בהתייחס לחוב הנתבעים בתביעה הנוכחית, נכון למועד הגשת התביעה בסך של 5,238,561 ₪". החל ממועד זה היא תובעת את הנתבעים ביחד ולחוד לתשלום החוב והריבית המוסכמת, "בכפוף לכל מגבלה שבדין, ככל שקיימת בדין". ניסוח יוצא דופן במקצת של עתירה לסעד שרב הנסתר בו על הגלוי.
הנתבע מספר 1
18. הנתבע מספר 1- מר מורגנשטרן שייצג את עצמו בהליך עקב חסרון כיס, פתח את הגנתו בהכרזתו על "האמת לגבי התביעה", וטען כי למרות שלא פרט את עובדות כתב הגנתו בהליך הקודם שהתנהל בעניין זה בשל חששו ממר טויב העומד לפי הנטען מאחורי התובעת, "לאחר שהגיעו מים עד נפש", החליט לחשוף את כל האמת בפני בית המשפט.
19. לטענת הנתבע 1 היכרותו עם מר טויב נמשכת מזה כארבעים שנה, והוא אף הלווה כספים למר טויב כדי שיוכל לפתוח את עסק החלפנות שלו אחרי שהוא השתחרר מהכלא.
20. נתבע 1 טוען כי בחודש אפריל שנת 2000 סייע למר רבינוביץ - צד ג' 2 בביצוע התיווך בין המדינה לפטריארכיה היוונית האורתודוכסית של ירושלים, במסגרת העסקה להארכת החכירה על אדמות הפטריארכיה בירושלים. במסגרת התיווך קיבלו מר מורגנשטרן ומר רבינוביץ מהמדינה שיק בסך 4.5 מיליון $ להמרה למזומן לצורך מסירתם לידי הכמרים מהפטריארכיה. לשם כך נעזרו במר טויב, פגשו אותו בבני ברק ביחד עם הכמרים ומסרו לו את השיקים בסך 4.5 מיליון $ לפדייתם. מאחר והיו למר טויב רק 700,000$ הוא מסר אותם לכמרים תוך ניכוי עמלה מקובלת של 1% ואת יתרת המזומן מסר ישירות לכמרים מספר ימים לאחר מכן. לאחר מספר חודשים התפוצצה הפרשה לאחר שהפטריארכיה התנערה מהעסקה ומר מורגנשטרן הפך לחשוד בפרשה (להלן: "פרשת הפטריארכיה").
21. נטען בנוסף כי מר טויב נחקר במשטרה, ושינה את גרסאותיו במטרה להגיע עם הרשויות לפתרון "בעיות" שהיו לו עם מס הכנסה בעסקה בה יעיד עדות שקר לטובת התביעה בפרשת הפטריארכיה. דבר השקר שאיים מר טויב להעיד הוא שמר טויב לא מסר את הכסף לכמרים ושהוא בכלל לא ראה כמרים מעולם.
22. בקיץ שנת 2001 נפגש מר טויב עם הנתבע 1 מספר פעמים כדי לסחוט אותו בתמורה לכך שיעיד אמת בהליך הפלילי שעמד להתנהל כנגדו, ואיים עליו שאם לא ישלם לו מיליון $ הוא ישקר ויעיד בבית המשפט שלא היו כמרים ושהוא מסר את כל הכספים שפדה לידי מר מורגנשטרן ומר רבינוביץ. מר טויב היה עד מפתח בפרשת הפטריארכיה. אם מר טויב היה מעיד עדות שקר- שלא היו כמרים, היו מר מורגנשטרן ומר רבינוביץ מורשעים בדין.
23. מסיבה זו חתם הנתבע 1 לפי הנטען בחודש נובמבר 2001 על מסמך ההלוואה שהכין מר טויב בשם חברת Blue River Investments , שבו חתם הנתבע 1 בשם חברת Blue River Holding. החתימה בשם החברות הייתה רעיון של מר טויב. דרך זו נועדה להקל על העברת הכספים בעתיד, ובאשר מר טויב ידע שיש למר מורגנשטרן הרשאה לחתום בשם חברת Blue River Holding שהתקבלה באופן ספציפי להלוואה אחרת סך 100,000 $ שלקח מר מורגנשטרן לטענתו מגורם אחר שאינו קשור למחלוקת בהליך זה, אשר הושבה.
24. במצב הדברים המתואר נאלץ מר מורגנשטרן לטענתו לשתף פעולה עם מר טויב, ואף חתם תחת אילוצו לאחר מספר ימים על כתב הוראות לשעבוד המניות של חברת גילו בגילה שחברת Blue River Holding החזיקה ב-50% ממנה, זאת כבטחון לכספי הסחיטה הנטענים. לאחר מכן זייף מר טויב את חתימת מר מורגנשטרן לצורך חתימה על הערת אזהרה בטאבו על השעבוד.
25. לטענת מר מורגנשטרן הוא לא גילה על הסחיטה הנטענת לשותפיו כי חשש שמר טויב לא יעיד אמת לטובתו בהליך הפלילי, ולכן מפחד ועקב הסחיטה חתם בעזרת ההרשאה הנ"ל גם על הסכם ההלוואה ועל כתב ההוראות לשעבוד המניות לטובת ההלוואה, למרות שלא נתנה הלוואה מעולם.
26. במשך מספר שנים ניסה מר טויב לאלץ את מר מורגנשטרן לטענתו לשלם לו מיליון $ לפני מתן עדותו במשפט הפלילי שהתנהל נגדו ונגד מר רבינוביץ בפרשת הפטריארכיה באותן שנים. בסופו של עניין מר רבינוביץ הביא את עו"ד יוסי בן דור "לפתור" את התסבוכת, כנטען. מר טויב ובא כוחו, ככל הידוע למר מורגנשטרן, הכינו את כתב המחאת הזכות מינואר 2004 עליו נסמכת התביעה, ומר מורגנשטיין נאלץ לחתום עליו, משאיום מר טויב על שינוי גרסתו בפרשה עדיין היה קיים, מאחר שמר טויב טרם העיד בהליך הפלילי.
27. מר טויב אף הציע למר מורגנשטרן לטענתו להחזיר לו את הסכומים שיצליח לגבות מהנתבעים 2 ו-3 למעט סכום מסוים שינוכה מהתשלום שיגבה, אבל לא הסכים לחתום על פתק המאשר זאת.
28. למרות הכל בסופו של יום הרשיע בית המשפט בפרשת הפטריארכיה את מר רבינוביץ בזיוף העסקה וזיכה את מר מורגנשטיין למעט עבירת שיבוש, ומר מורגנשטרן ריצה מספר חודשים בעבודות שירות. לטענת מר מורגנשטרן העדות שנמסרה על-ידי מר טויב בהליך הפלילי בסופו של דבר הייתה אמת בדבר מסירת הכסף לכמרים, למרות זאת להערכת מר מורגנשטרן העדות של מר טויב לא הייתה מוצלחת והוא לא השאיר רושם טוב על השופטים, כהגדרתו של מר מורגנשטרן.
29. לסיכום כתב הגנת הנתבע 1 טוען הוא כי תביעה זו אינה אלא תביעה חמורה לקבלת כספים בלתי כשרים שמחייבת את דחייתה תוך הבעת שאט נפש מהתובע.
טענות הנתבעים 2 ו-3 בכתב הגנתם ומענה התובעת ומר טויב
היעדר כשרות משפטית להגשת התביעה ולהסמכת עורכי הדין המייצגים
30. הנתבעים 2 ו-3 עתרו לסילוק התביעה על הסף בבקשה שהוגשה בד בבד עם הגשת כתב הגנתם. בין יתר טענות הנתבעים נכללו טענותיהם בדבר היעדר כשרות משפטית לתובעת להגשת התביעה ולהסמכת עורכי הדין המייצגים. טענותיהם התקבלו בעיקרן בהחלטתי מיום 31.10.2016 למחיקת התביעה על הסף, אותה אפרט בהמשך. בהחלטתי בואר כי הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת באופן שהתביעה נמחקת כדי לא למנוע את הגשת התביעה לאחר ביצוע התיקונים הנדרשים וכדי לא לסגור את דלתות בית המשפט בפני התובעת, בכפוף לכל דין.
31. על החלטתי זו הוגש ערעור התובעת. בערעור התקבלה ביום 14.2.2018 המלצת בית המשפט העליון וניתן פסק הדין כדלקמן:
"הצדדים קיבלו את המלצת בית המשפט, לפיה הערעור יתקבל ללא צו להוצאות, התיק יוחזר לבית משפט קמא לדיון לגופו תוך שמירת כל טענות המשיבים ולרבות טענות מקדמיות (כגון תקנת ציבור או כל טענה אחרת העומדת למשיבים ולרבות הטענות שהועלו במסגר הבקשה לדחייה על הסף מושא ערעור זה). לאור תוצאה זו, ההוצאות שנפסקו לחובת המערערת בבית משפט קמא – יבוטלו."
32. ביום 12.3.2018 נתנו הוראותיי להמשך ניהול ההליך והוגשו ראיות הצדדים. הנתבעים 2 ו-3 חזרו על טענותיהם בדבר היעדר כשרות משפטית והיעדר הרשאה להגשת התביעה שנטענו בבקשתם לסילוק התביעה על הסף בכתבי הטענות ובסיכומים, הגישו את ראיותיהם שהוגשו במסגרת הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחדש לצורך ניהול התיק העיקרי, ובנוסף לכך הוגש תצהיר הנתבע 3.
33. בהקשר זה התובעת טענה בכתב התשובה לכתבי ההגנה כי התובעת היא חברת קיימת ופעילה לפי דיני נוויס ובעלת הכשרות המשפטית הנדרשת להגשת התביעה וכי מר טויב כבעל מניות יחיד וכדירקטור יחיד בתובעת מוסמך לפעול בשם התובעת להגיש את התביעה. נטען בנוסף כי למשרד עוה"ד שבולת ניתנה הרשאה כדין לייצג את התובעת בתביעה הנוכחית. לכתב התשובה צורפו העתק חוות דעת המומחה עו"ד ד"ר אלון קפלן, חוות דעת המומחה שניתנה על ידי עורך דין מנוויס והעתקי מסמכים עליהם נסמכות לפי הנטען חוות הדעת שחלקם צורפו לכתב התביעה. המומחים לא התייצבו לחקירה על חוות הדעת בהליך העיקרי.
34. ההלוואה הנטענת, המניע להגשתה ומחוללת התביעה - פרשת הפטריארכיה (ת.פ 1071/01). בעניין זה טוענים הנתבעים 2 ו-3, בכתב הגנתם כי הסכם ההלוואה הנטען מבוסס על אדני שקר. המסמך המכונה טיוטה שנחתם ביום 1.11.2001 זאת בסמוך להלוואה אחרת על סך 100,000 $ שהוחזרה, אינו מציין את זהות המלווה, אינו כולל את פרטי המלווה, אינו כולל את חתימת המלווה, כתובתו או כל פרט אחר. הלווה היא חברת Blue River Holding. בשמה חתום מר מורגנשטרן ללא חותמת החברה, ללא סמכות חתימה. מהסכם ההלוואה לא עולה מי העביר את הכסף, מתי, כיצד, רק מאושר בעצם החתימה כי הלווה קיבל הלוואה בסך מיליון $. הסכם הלוואה כלל לא צורף לכתב התביעה.
35. לו הייתה התובעת מעניקה הלוואה בסך מיליון $ לחברת Blue River Holding ברור כי לא הייתה מוותרת על 300,000 $ ותובעת 700,000 $ בלבד וגם לא הייתה מוותרת על התחייבות נוספת של חברת Blue River Holding עצמה להשבת החוב.
36. לצד החתימה על שטר המחאת הזכות השני חתם גם מר כהן מנחם מנדל אחיינו של מר רבינוביץ, לפי הידוע לנתבעים 2 ו-3, על שטר המחאת הזכות ביום 19.5.2005. לא נקבע מועד אחרון לתשלום בחודש ינואר 2009 כבעניינם של הנתבעים 2 ו-3 ולא נקבעה סנקציה בגין אי תשלום החוב. התובעת לא מזכירה את שטר המחאת הזכות בתביעתה ואינה תובעת כלל את מר מנדל כהן באופן המעורר חשד.
37. בנוסף טוענים הנתבעים 2 ו-3 בכתב הגנתם כי האירועים מחוללי התביעה וההלוואה הנטענת נוגעים לפרשת הפטריארכיה, שהיא אחת מפרשיות ההונאה הגדולות והמתוחכמות ביותר שהתחוללו אי-פעם בתחום עסקאות המקרקעין בישראל.
38. בהתאם לקביעות הכרעת הדין, כפי שנקבע בסופו של דבר, הונו הנאשמים את המדינה, כך שהמדינה תחשוב שמר רבינוביץ - צד ג' 2 הוא מתווך אמת בין המדינה ובין הפטריארכיה לצורך עשיית עסקה להארכת החכירה של המדינה באדמות הפטריארכיה בירושלים. במסגרת ההונאה, וכפי שנפסק, הצליחו הנאשמים לקבל מנציגי המדינה מזוודות ובהן סך 20 מיליון $. בהמשך רקחו הנאשמים מעמד חתימה מזויף על מסמכי הארכת החכירה בחדרו של הפטריארך דאז, שהיה אדם זקן וחולה ולא הבין את המעמד, ובו מסר מר רבינוביץ לנציגי המדינה מסמכים "חתומים" כביכול של ההסכם שנשאו חתימות מזויפות של הפטריארך שהוכנו מבעוד מועד.
39. לאחר מעמד החתימה מיהרו הנאשמים להעביר את הכספים שהתקבלו לחשבונות מחוץ לישראל כדי להשלים את "העוקץ", לפני שיתגלה כי ההסכם לא נעשה בהסכמת הפטריארכיה, זאת כפי שנקבע בהכרעת הדין.
40. המדינה טענה שהכסף הוברח לחו"ל באמצעות חלפני כספים בבני ברק, והנאשמים טענו שהכסף נמסר לכמרים של הפטריארכיה בתיווך אותם חלפנים ומדובר בעסקת אמת שהושלמה והפטריארכיה חזרה בה ממנה מטעמים פוליטיים.
41. כמפורט בכתב הגנת הנתבעים 2 ו-3 ואין חולק כי החלפן שקיבל את הכספים מהנאשמים הוא מר טויב, לו היה תפקיד מפתח במשפטם של מר רבינוביץ ומר מורגנשטרן. על פי עדותו יישק דבר – אם יעיד שמסר את הכסף לכמרים, משמע שהייתה עסקת אמת, והנאשמים זכאים, אך אם יעיד שלא היו כמרים מעולם, וכי הוא העביר את הכסף לחשבונות בחו"ל על-פי הוראות הנאשמים, משמע שהם אשמים בדין.
42. בסופו של דבר עדותו של מר טויב בהליך הפלילי ביקשה לסייע לנאשמים, לאחר שמר טויב שינה את הגרסה שמסר במשטרה וחדל לשתף פעולה עם המשטרה כדי לסייע לנאשמים. אבל עדות מר טויב התאפיינה, כפי שנקבע בהכרעת הדין, בחוסר אמינות, שינוי גרסאות, ניסיון לקבלת הקלות בתיק אחר בו נחשד מר טויב עצמו ומתן רמזים על מידע מפליל שיש בידו כנגד מר מורגנשטרן ומר רבינוביץ (סעיף 259 להכרעת הדין בת"פ 1071/01).
43. בסיום ההליך בפני בית המשפט המחוזי בירושלים (ת.פ 1071/01) הורשע מר רבינוביץ בעבירות זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמכים מזויפים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבלת דבר במרמה. מר מורגנשטרן הורשע בהליך זה בסיוע לביצוע כל העבירות ובנוסף בעבירת שיבוש הליכי משפט.
44. ערעורי הנאשמים נדונו בבית המשפט העליון (ע"פ 4354/08) ובפסק הדין בערעור נדחה ערעור מר רבינוביץ על הרשעתו בעבירות השונות, והתקבלו הערעורים ההדדיים של מר רבינוביץ והמדינה לעניין גזר הדין, כך שעל מר רבינוביץ נגזרו שש שנות מאסר, בתוספת מאסר על תנאי, פיצוי לקרן הקיימת לישראל, וקנס סך 10 מיליון ₪.
45. מר מורגנשטיין זוכה מהרשעתו בסיוע לעבירות בהן הורשע מר רבינוביץ, אך הרשעתו בעבירת שיבוש הליכי משפט נותרה על כנה, ובגינה נגזרו עליו שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. נטען כי עבירת השיבוש מתייחסת לשיחת "הכנה לעדות" שערכו מר רבינוביץ ומר מורגנשטרן עם אחד העדים המרכזיים בפרשה עו"ד אברהם פרי.
46. מר טויב היה כאמור העד המרכזי מטעם המדינה בהליך בפרשת הפטריארכיה ועדותו התייחסה לפריטת שיקים בסך 4.5 מיליון $ לבקשת מר מורגנשטרן ומר רבינוביץ בחודש אפריל 2000 לאחר ביצוע מה שכונה בפי הנתבעים 2 ו-3 "עסקת העוקץ" בפרשת הפטריארכיה.
47. הנתבעים 2 ו-3 סוקרים באריכות ובפירוט בכתב הגנתם את סיכום גרסאות מר טויב בהודעות ובמזכרים במשטרה בין המועדים 23.6.200, כחודשיים לאחר ביצוע החלפת הכספים על -ידי מר טויב עד יום 29.8.2001.
48. לטענת הנתבעים 2 ו-3 ביום 1.11.2001, כחודשיים לאחר עדותו האחרונה של טויב במשטרה, ולאחר שהפסיק לשתף פעולה עם חוקריו, נחתמה לכאורה טיוטת הסכם ההלוואה בסך מיליון $ מגורם אנונימי לחברת Blue River Holding, כאשר מר טויב טוען שהתובעת היא המלווה והלווה הוא מר מורגנשטרן.
49. עולה באופן מדאיג לפי הנטען בכתב הגנת הנתבעים 2 ו-3 כי בבסיס ההלוואה הנטענת הסכם שנועד להבטיח מסירת גרסה לטובת הנאשמים בפרשת הפטריארכיה, תמורת תשלום עתידי והסתרת מתן טובות ההנאה לעד מבית המשפט הפלילי. בנוסף, מבוססת התביעה על איום ברור של מר טויב שישנה את גרסתו בעדותו בבית המשפט לרעת הנאשמים באמתלה שהוא כועס עליהם עקב אי תשלום עמלה תמורת שירותיו. גרסה שנדחתה בהכרעת הדין בבית המשפט המחוזי מחוסר אמינות (פסקאות 296-313 לפסק הדין מתארות את תפקיד מר טויב במסלול העברת הכסף).
50. לאחר חתימת טיוטת הסכם ההלוואה ובעקבותיה, נחתם הסכם המחאת זכות שהבטיח למר טויב את "דמי העדות". כנטען, העיד מר טויב ביום 7.9.2005 במסגרת פרשת הפטריארכיה לטובת הנאשמים כי "בסופו של דבר היו כמרים". אך עדותו נמצאה רצופת סתירות וכזבים והוא אף התהדר בכך שהיתל במשטרה.
51. כתב הערבות הוא פרי מזימת מרמה שרקחו התובעת ומר מורגנשטרן אשר טוען כי מקור החוב הנטען הוא בהבטחה בעל-פה לתשלום עתידי כשכר עבור עדות שנתנה על-ידי מר מורגנשטרן לחלפן מר טויב, שהיה עד מרכזי שהעיד לטובת מר מורגנשטרן בפרשת הפטריארכיה בה הואשם מר מורגנשטרן בסיוע למר רבינוביץ בביצוע עבירות מרמה בנסיבות מחמירות, כדמי שלמונים בגין העדות.
52. בכתב התשובה לכתבי ההגנה ובכתב הגנת מר טויב בהודעת הנתבעים 2 ו-3 לצד ג' שהוגשה כנגדו טענו מר טויב והתובעת ביחס לטענות אלה כי זהו אך ניסיון נואל של הנתבעים 2 ו-3 להתחמק מהתחייבותם על-פי מסמך האישור עליו הם מודים שחתמו. עוד נטען כי מדובר בטענות מופרכות כאילו הסכם ההלוואה לא היה בגין הלוואה שהלוותה התובעת אלא תשלום עתידי בגין עדות מר טויב למר מורגנשטרן בפרשת הפטריארכיה, פרי דמיונם של הנתבעים 2 ו-3 שנטענו אך בעלמא בהיעדר כל ראיה.
53. עוד טוענים התובעת ומר טויב כי גרסת מר מורגנשטרן בכתב ההגנה ביחס לפרשת הפטריארכיה, סחיטתו, האיומים עליו, ההלוואה שכלל לא נתנה והרקע להגשת התביעה, סותרת את טענותיו בתביעה הראשונה שהוגשה על-ידי התובעת באותו עניין בת.א 13853-02-09 והיא גרסה שקרית וכבושה. מר טויב לא היה נאשם בפרשה אלא עד בלבד והנאשמים מר מורגנשטרן ומר רבינוביץ הם שותפי הנתבעים 2 ו-3 והם הורשעו. הטענות הנטענות כנגד מר טויב ואי יושרו הן לשון הרע ובית המשפט אף העדיף את עדותו של מר טויב בפרשת הפטריארכיה על פני גרסת הנאשמים בפרשה.
54. בכל מקרה נתנה הלוואה ואין קשר בין הדברים.
55. לעניין פרשת העברת מניות חברת גילו בגילה מחברת Blue River Holding לחברת Blue River Investments , החזרתן, ותביעת מילת טענו הנתבעים 2 ו-3 בכתב הגנתם כי שטר המחאת הזכות נוצר עקב מעשה מרמה מתוחכם של מר מורגנשטרן ביחד עם מר טויב, שחתם בשם חברת Blue River Holding על כתב העברת מניותיה בחברת גילו בגילה ועל ייפוי כוח בלתי חוזר בשם חברת גילו בגילה. זאת מבלי שהיה מוסמך לחתום על מסמכים אלו, מבלי שהיה בעל זכות חתימה באף אחת מחברות אלה, מבלי שהוא בעל מניות מרכזי במי מהחברות האלה, ואין לו 32% מניות גילו בגילה ואף לא בחברת Blue River Holding שאותן הוא יכול להעביר. מר מורגנשטרן פעל בשיתוף פעולה עם התובעת או תוך עצימת עיניה, והתובעת אף רשמה במרמה הערת אזהרה על מקרקעי גילו בגילה.
56. מר מורגנשטרן ניצל לרעה הרשאה מוגבלת וספציפית שניתנה לו לנטילת הלוואה בגובה 100,000 $ מחברה בשם ג.פ, עקב מצג שהציג מר רבינוביץ לנתבעים 2 ו-3 כי הסכום נדרש לחברה. ההלוואה לג.פ הוחזרה במלואה בהתאם להסכם שנחתם עמה ביום 30.10.2002
57. כך שיתפה התובעת פעולה עם מר מורגנשטרן כדי להשיג במרמה נכסים של Blue River Holding, היינו את מניותיה בחברת גילו בגילה, תוך הסתרת עובדות אלה מהנתבעים 2 ו-3 ומבעלי המניות. באותו זמן ממש נזקקו מר מורגנשטרן ומר רבינוביץ נואשות לעדותו של טויב הקשור בקשר הדוק לתובעת במסגרת פרשת הפטריארכיה בהליך הפלילי שהתנהל כנגדם כמפורט לעיל.
58. בתביעת חברת מילת תעשיות טקסטיל בע"מ כנגד הנתבעים, מר רבינוביץ, מר מורגנשטרן, התובעת, עו"ד יוסי שפט, וחברת Blue River Holding שהוגשה בתביעת מילת, טענו מילת וחברה נוספת המחזיקות ב-50% ממניות חברת גילו בגילה שיתרת מניותיה מוחזקות ביחד על-ידי הנתבעים 2 ו-3 ביחד עם מר מורגנשטרן ומר רבינוביץ באמצעות חברת Blue River Holding, כי לפי הסכם ההתקשרות בין בעלי המניות בגילו בגילה לכל צד רשות למכור את חלקו בזכויות בכפוף לזכות סירוב ראשונה, אך התברר לחברת מילת שמניות Blue River Holding בחברת גילו בגילה הועברו לתובעת בלי שניתנה להם הודעה וזכות סירוב ראשונה. נטען בתביעת מילת כי התובעות פנו לנתבעים 2 ו-3 שטענו שלא כך הוא.
59. בעקבות פניית הנתבעים 2 ו-3 לעו"ד שפט שהחזיק כנאמן את מניות הצדדים בחברת גילו בגילה, נודע להם כי המניות הועברו לתובעת לפי הוראת מר מורגנשטרן, שהורה על העברת 32% ממניות גילו בגילה מחברת Blue River Holding לתובעת, מבלי ליידע את בעלי המניות בחברת גילו בגילה.
60. לכתב תביעת מילת צורף מכתב ב"כ התובעת המציין ש- Blue River Holding נטלה הלוואה באמצעות מר מורגנשטרן בסך מיליון $ מהתובעת וכי ההלוואה הובטחה בהוראת העברת מניות ורישום הערת אזהרה על 15 דונם ממקרקעי גילו בגילה.
61. בנוסף נערך ייפוי כוח בלתי חוזר בו מסמיכה כביכול גילו בגילה למכור לתובעת 15 דונם ממקרקעיה. על ייפוי הכוח חותמת החברה ושמו של מורגנשטרן כמנהל החברה כביכול. זהו ייפוי כוח מזויף, שעל יסודו ובמרמה נרשמה הערת אזהרה לטובת התובעת על מקרקעי גילו בגילה זאת ביום 13.12.2001. נוכח הדמיון המכוון בין שם התובעת ושם חברת Blue River Holding יש להניח כי התובעת ומר טויב קיוו שעובדה זו לא תתברר וכי היא תוכל לגזול את נכסי חברת Blue River Holding.
62. בעקבות עריכת שומה מחודשת למקרקעין התגלה לחברת מילת באקראי כי ביום 13.12.2001 נרשמה הערת האזהרה לטובת התובעת על 15 דונם ממקרקעי גילו בגילה והיא הגישה תלונה במשטרה נגד מר מורגנשטרן וכן טיוטת תביעה שבעקבותיהם מיהרה התובעת ומחקה את הערת האזהרה על מקרקעי גילו בגילה.
63. כך נודעו הדברים לנתבעים 2 ו-3, לפי הנטען בכתב הגנתם. לפני הגשת תביעת מילת והתכתובות שנערכו בעקבותיה לא ידעו הנתבעים 2 ו-3 כי מר מורגנשטרן העביר במרמה כאמור 32% ממניותיהם המשותפות המוחזקות בחברת Blue River Holding ולא ידעו על הקשרים המושחתים בין מר מורגנשטרן, מר רבינוביץ, ומר טויב כמפורט לעיל. לא עלה על דעת הנתבעים 2 ו-3 כי כל אלה יפעלו יחדיו כדי להונות אותם.
64. תרמית מר מורגנשטרן, מר רבינוביץ והתובעת התגלתה לפיכך עקב תביעת מילת. בעקבות תביעת מילת נאלצה התובעת לוותר על טענתה המופרכת לבעלות במניות גילו בגילה, וזאת בתמורה לשטר המחאת הזכות שנרקח אף הוא כמזימה משותפת של התובעת, מר מורגנשטרן ומר רבינוביץ, שהשיגו במרמה את חתימת הנתבעים 2 ו-3 עליו.
65. בכתב התשובה לכתבי ההגנה ובכתב הגנת מר טויב בהודעת הנתבעים 2 ו-3 לצד ג' שהוגשה כנגדו טענו מר טויב והתובעת ביחס לטענות אלה כי בסמוך למועד מתן ההלוואה ומתן הכספים הסמיכה חברת Blue River Holding באמצעות הנתבע 2 מר מאלק את מר מורגנשטרן לחתום על מסמכי ההלוואה בכתב הסמכה, ובנוסף ב"כ חברת Blue River Holding דאז עו"ד מסר אישר ביום 9.11.2001 כי לפי המסמכים שבידו מורשה החתימה של החברה הוא הנתבע מספר 2 מר מאלק, וכי לפי תצהיר מאומת על-ידי נוטריון מר מאלק הסמיך את מר מורגנשטרן לחתום על מסמכי ההלוואה שנוטלת חברת Blue River Holding. בהתאם לכך, נתן מר מורגנשטרן לעו"ד שפט כתב הוראות במסגרתו היה על עו"ד שפט להעביר לתובעת 32% ממניות חברת גילו בגילה, ככל שמר טויב לא יאשר כי מלוא ההלוואה הוחזרה. בכתב ההוראות צוין כי על פי הוראות מר מורגנשטרן עו"ד שפט מחזיק ב- 50% ממניות החברה כנאמן, וכי מר מורגנשטרן מורה לעו"ד שפט להעביר לתובעת מתוך מניותיו של מר מורגנשטרן שיעור שיבטא 32% מכלל מניות החברה, אם מר טויב לא יאשר תוך 180 יום שקיבל את מלוא החזר ההלוואה בהתאם להסכם ההלוואה שצוין כי צורף לכתב ההוראות.
66. לטענת התובעת אם מר מורגנשטרן לא היה מוסמך לפעול כאמור בכתב ההסמכה זהו עניין פנימי בין הנתבעים.
67. התובעת טוענת בכתב התשובה ובכתב הגנת מר טויב כנגד ההודעה לצד ג' כי על מנת שניתן יהיה לרשום הערת אזהרה על המגרש ולקיים את הוראות הסכם ההלוואה אם חברת Blue River Holding לא תצליח להחזיר את ההלוואה, חתמה חברת גילו בגילה על ייפוי כוח המסמיך את עו"ד אייזיק, ב"כ התובעת אז, לבצע פעולות במגרש והערת אזהרה נרשמה ביום 13.12.2001. מניות גילו בגילה הועברו לאחר שההלוואה שנטל מר מורגנשטרן מהתובעת עבור חברת Blue River Holding לא נפרעה.
68. עוד נטען בכתב התשובה לכתבי ההגנה ובכתב הגנת מר טויב בהודעת הנתבעים 2 ו-3 לצד ג' כי חברת מילת טענה כנגד קבוצת הנתבע 2 - מר מאלק טענות בדבר זיוף ומרמה, והם חששו מניהול תביעת מילת והציעו למחזר את "יתרת ההלוואה" לתקופת פירעון נוספת, כנגד העמדת בטוחה אחרת להחזרת ההלוואה ובתמורה להסרת הערת האזהרה שנרשמה לטובת התובעת. התובעת הסכימה לבקשת חברת Blue River Holding להחזיר את מניות חברת גילו בגילה והושגה הסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט מבלי שהתקיים כל דיון בתיק. העתק טיוטה בדבר הודעה על הסדר ומחיקת התביעה צורפה כנספח 7 לכתב התשובה. אקדים ואומר כי כלל לא נטען כי יש מעשה בית דין בעניין זה. עו"ד בן דור שייצג את קבוצת הנתבע מספר 2 מול מר בועז ילינביץ יועץ מס במשרד עו"ד שפט פעלו להביא את הצדדים להסכם מחוץ לכותלי בית המשפט בתביעת מילת. התנהל משא ומתן ביחס לבטוחות שיינתנו חלף מניות גילו בגילה, הוחלפו מספר תכתובות, ונחתם שטר המחאת הזכות הכולל את הצהרות מר מורגנשטרן והתחייבויותיו. כמה ימים לאחר מכן חתמו הנתבעים 2 ו-3 בפני הנוטריון עו"ד אפרים נירנברג מניו יורק על מסמך האישור. גם מר רבינוביץ שותפם של הנתבעים 2 ו-3 אישר כלפי הנתבעים 2 ו-3 שהוא נוטל על עצמו את כל התחייבויותיהם מכוח האישור.
69. האישור הוא לא ערבות אלא התחייבות אישית של הנתבעים 2 ו-3 לשיפוי התובעת, לא כערבים, שניתנה כחלופה לערובה אחרת – 32% ממניות חברת גילו בגילה שהוחזקו על-ידי חברת Blue River Holding .
70. ביחס למרמה הנטענת בהחתמת הנתבעים 2 ו-3 על שטר המחאת הזכות טענו הנתבעים 2 ו-3 בכתב הגנתם כי עו"ד יוסי בן דור שייצג את הנתבעים 2 ו-3 ביחד עם מר מורגנשטרן, מר רבינוביץ, חברת Blue River Holding בתביעת מילת ניהל משא ומתן עם התובעת באמצעות יועץ המס מר בועז ילינביץ שהוא שותפו של עו"ד יוסי שפט, והגיע עמה להסכמה כי תמורת חתימת מר מורגנשטרן על שטר המחאת הזכות יבוטלו כל הפעולות להעברת מניות חברת גילו בגילה. ניסוח שטר המחאת הזכות נעשה בניצוחם של מר מורגנשטרן ומר רבינוביץ והנתבעים 2 ו-3 לא שוחחו עם עו"ד בן דור ולא נפגשו אתו וכל הפניות אליהם נעשו באמצעות שותפם מר רבינוביץ.
71. מר רבינוביץ הודיע לנתבעים 2 ו-3 שנמצא פתרון לתביעת מילת והעברת המניות וכי עליהם לחתום על שטר המחאת הזכות שעליו חתם גם מורגנשטרן שלפיו הם ידאגו להעברת כל תשלום ראשון שיתקבל ממימוש נכסים משותפים בחברות המפורטות בשטר מחלקו של מורגנשטרן. למרות שעמדתם הייתה כי העברת המניות נגועה במרמה כפי שטענו גם בבקשה לסילוק על הסף של תביעת מילת.
72. מר רבינוביץ נמנע מלציין בפני הנתבעים 2 ו-3 כי על השטר מצויה פסקה נוספת שקובעת כי הם מתחייבים לפרוע את החוב של מורגנשטרן אם החוב לא יפרע עד ינואר 2009, ובנוסף כי קיימת סנקציה בדמות ריבית דרקונית כנגדם וכנגדם בלבד.
73. מר רבינוביץ עצמו אף נמנע מלחתום על שטר המחאת הזכות וחתימתו על שטר המחאת הזכות כלל לא נדרשה על ידי עורכו, למרות שגם הוא נתבע בתביעת חברת מילת, ולמרות שהוא זה שניהל את כל המגעים לפתרון העניין ורקח פשרה שמועילה לו ולמר מורגנשטרן, בעודו משכנע את הנתבעים 2 ו-3 לחתום על המסמכים בלי לתרגם להם ולהסביר להם את החיובים המיוחדים להם שנכללו בהם.
74. כך מר מורגנשטרן שאף הוא יוצג על-ידי עו"ד בן דור חולץ ממעשי התרמית שלו באמצעות ביטול העברת המניות, ביטול ההליך הפלילי שנפתח נגדו על ידי חברת מילת, בחתימתו של שטר המחאת הזכות הקובע כלפיו כי מועד פירעון החוב כפוף רק למועד מימוש הנכסים ומעמיד את החוב על תשלום דולרי ללא ריבית.
75. הנה כי כן שוב הצליחו מר מורגנשטרן ומר רבינוביץ בידיעת התובעת להתל גם בנתבעים 2 ו-3 ולשכנע אותם לחתום על אישור "תמים", שלמעשה הוא כתב ערבות דרקוני שנועד לחלץ אותם מהתרמית הנוספת לה היו שותפים מר טויב, מר רבינוביץ ומר מורגנשטרן. הנתבעים 2 ו-3 הוטעו על-ידי מר רבינוביץ ושותפיו בעניין תוכנו של כתב הערבות.
76. הנתבעים 2 ו-3 ביקשו לדעת למה חתימת מר רבינוביץ לא מופיעה על "האישור" והם שוכנעו על-ידי מר רבינוביץ לחתום עליו לאחר שהבטיח להם שימציא להם התחייבות לשאת בכל ההתחייבויות שנתנו על-ידם בשטר המחאת הזכות. לאחר קבלת התחייבותו, שלחו הנתבעים 2 ו-3 את חתימותיהם על כתב הערבות לישראל, ולאחר מכן נחתמה בהסכמה הודעה על הסדר ומחיקת תביעת מילת וניתן פסק דין למחיקת התביעה ללא צו להוצאות.
77. לאור כל הנטען לעיל ברור כי חתימת הנתבעים 2 ו-3 על כתב הערבות התבצעה עקב הטעייה שבוצעה על-ידי התובעת באמצעות מר מורגנשטרן החייב העיקרי ושותפו מר רבינוביץ שפעלו בזדון והטעו את הנתבעים 2 ו-3 לסבור כי הם חותמים רק על אישור להמחאת חיוביו של מר מורגנשטרן. ערב שלא הוסברה לו מהות ערבותו זכאי לבטלה מאחר ולמעשה "לא נעשה דבר" והחוזה עליו חתם שונה במהותו מזה עליו חתם.
78. הנתבעים 2 ו-3 תושבי חוץ דוברי אנגלית ואינם שולטים בשפה העברית. מר מאלק כלל אינו דובר עברית, ומר רבנוורצל מבין באופן חלקי עברית ושניהם אינם קוראים מסמכים בעברית. כתב הערבות נחתם על ידם בניו יורק בפני מי שאינו דובר עברית. גם האישור בתחתית כתב הערבות כי חתמו לאחר שהבינו את תוכן המחאת הזכות אינו נכון. הנתבעים 2 ו-3 לא ידעו כי מדובר בכתב ערבות ולא הסכמה להמחאת זכות מר מורגנשטרן בלבד.
79. לטענת הנתבעים 2 ו-3 המסמך שצורף לשטר המחאת הזכות שכותרתו "אישור" שיש לכנותו כתב ערבות, כולל התחייבות לפירעון שהיא דרקונית ומטילה על הנתבעים 2 ו-3 ריבית בשיעור של למעלה מ- 1263%, וכך חוב נטען בסך 700,000$ הופך לאחר שנה לחוב בסך 8.8 מיליון $, ובשנה שלאחריה לחוב הנאמד בכמאה מיליון $. זאת באופן אבסורדי העולה על חיובי החייב העיקרי ובניגוד לדין. ברור כי אף בר דעת אשר עמד על משמעותם של חיובים אלה לא היה מסכים להם, וכך גם הנתבעים 2 ו-3.
80. הנתבעים 2 ו-3 טוענים כי כתב הערבות עליו חתמו לא תורגם לשפתם- אנגלית, לא הוקרא להם ולא הוסבר להם תוכנו המדויק. כתב הערבות הוצג להם כאישור על המחאת הזכויות בלבד. חתימתם עליו נבעה מהטעייה ולכל הפחות טעות יסודית ומהותית המצדיקה את התערבות בית המשפט. עו"ד יוסי בן דור שייצג את הנתבעים 2 ו-3 לכאורה מעולם לא נפגש עמם ולא שוחח עמם, ואין זה נכון כי הם חתמו על המחאת הזכות בפניו ולאחר שהבינו את תוכנה, בניגוד למצוין בתחתית האישור.
81. אין לנתבעים 2 ו-3 כל קשר להלוואה הנטענת שככל הנראה מעולם לא נתנה והם לבטח לא היו מתחייבים להחזיר את החוב הנטען במקום מר מורגנשטרן.
82. הערבות כלל אינה יכולה לכלול חיובים שאינם חלק מחיוב החייב העיקרי, שכן היא טפלה לו. אין לנתבעים מידע על נסיבות נטילת ההלוואה וכל המידע החיוני האופף אותה וברור כי היה על התובעת לצרף את חוזה ההלוואה שעומדת בניגוד לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשל"ג – 1993 (להלן ובשמו כיום: "חוק אשראי הוגן, תשנ"ג – 1993) "לרבות חובת הגילוי, שיעור עלות אשראי מרבי, שיעור ריבית פיגורים, וכך גם שיעור הריבית האסטרונומית הקבועה בסעיף 5 לכתב הערבות, שבאופן מפליא האומר דרשני נקבעה רק נגד הנתבעים 2 ו-3 ולא ביחס לחייב העיקרי, בניגוד לחוק הערבות ולחוק אשראי הוגן.
83. חל בנסיבות העניין סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 (להלן: חוק החוזים") בדבר טעות שהיא תוצאה של הטעיה שהתובעת ידעה עליה. לחלופין למען הזהירות טוענים הנתבעים 2 ו-3 בכתב הגנתם כי חלה בנסיבות העניין הוראת סעיף 14(ב) לחוק החוזים המקנה סמכות לבית המשפט לבטל את החוזה, וכך מבוקש לעשות.
84. הנתבעים 2 ו-3 טוענים בכתב ההגנה כי הוראות סעיף 5 למסמך המכונה "אישור" הוא ערבות לכל דבר, שכן הנתבעים 2 ו-3 מתחייבים למעשה לפרוע מכוחו את חובו של מר מורגנשטרן כלפי התובעת, אם הוא לא יפרע את חובו עד חודש ינואר 2009. אולם הוראות כתב הערבות עומדות סתירה לחוק הערבות, תשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק הערבות").
85. על-פי הוראת סעיף 4 לחוק הערבות אין הערב חב בחיוב החמור מחיובו של החייב העיקרי. פירעון חוב מר מורגנשטרן הוגבל רק לדרך של פירעון ממימוש נכסים מסוימים, ומועד הפירעון הוגבל רק למועד המימוש ולא ננקב התאריך ינואר 2009 כתאריך האחרון לפירעון. מן הדין לקבוע כי גם על הערבים יחול דין דומה.
86. על-פי הוראת סעיף 8 לחוק הערבות על הנושה לדרוש תחילה מהחייב את קיום חובו, ורק לאחר מכן הוא רשאי לדרוש זאת מהערב. באשר החיוב העיקרי מותנה במימוש נכס, מועד הדרישה לפירעון טרם הגיעה ולא נתן היה לפנות לערבים בטרם הפנייה אל מר מורגנשטרן.
87. בהתאם להוראות סעיף 4(ב) לחוק הערבות דינה של הריבית על החוב כדין החיוב הנערב. על איחור בתשלום חוב החייב העיקרי אין כל ריבית בהתאם לשטר המחאת הזכות, אלא רק הצמדה לשער הדולר, ולפיכך לא ניתן להטיל על הנתבעים ריבית כלשהי ודינה להתבטל, במיוחד בשים לב לכך שעל הנתבעים הוטלה ריבית דרקונית מצטברת בשיעור 5% שבועי המהווה ריבית של למעלה מ- 1200% בשנה בגין איחור בפירעון. ריבית הפיגורים הצמודה שהייתה קבועה באותה עת בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה עמדה על כ- 11.6% לשנה וריבית המשכנתאות עמדה על סך כ- 12.3% לשנה. ריבית הפיגורים הקבועה בכתב הערבות עולה פי 20 משיעורים אלה. מדובר בריבית פיגורים בשיעור בלתי סביר לחלוטין.
88. לשם הזהירות נטען בכתב הגנת הנתבעים 2 ו-3 כי יש לפטור אותם מערבותם גם באשר התובעת, דהיינו, מר טויב, עוסק במתן הלוואות במהלך עסקיו הרגיל, ולפיכך חלות עליהם ההגנות החלות על רבים יחידים ובכלל זה חובת גילוי מקיפה אשר לא קוימה ולא מסר להם מידע מהותי על סכום הקרן, שיעור הריבית, תקופת החיוב, שיעור ריבית הפיגורים ודבר היותם ערבים יחידים.
89. בנוסף נטען בכתב הגנת הנתבעים 2 ו-3 כי שיעור ריבית הפיגורים היא בבחינת פיצוי מוסכם בלתי סביר, וכי הוראות כתב הערבות מנוגדות לחוק הסדרת הלוואה חוץ בנקאיות ודינה בטלות גם מטעמים אלה. התובעת ומר טויב טוענים מנגד בכתב התשובה וכתב ההגנה בהודעת צד ג' כי אין תחולה לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות בנסיבות העניין, וגם חוק הערבות לא חל שכן מדובר בהתחייבות אישית לשיפוי- לא כערבות, חלף מניות חברת גילו בגילה.
90. בכתב התשובה לכתבי ההגנה ובכתב הגנת מר טויב בהודעת הנתבעים 2 ו-3 לצד ג' שהוגשה כנגדו טענו מר טויב והתובעת ביחס לטענות כי הנתבעים 2 ו-3 חתמו על האישור אות להסכמתם, על פי החזקה המשפטית הקיימת בעניין זה. ממילא יכולים היו למצוא ללא שום קושי מתרגם אם לא הבינו והם הבינו על מה חתמו, ואף ביקשו שמר רבינוביץ יחתום גם על התחייבות לשאת אתם בכל חיוביהם ולפעול בהתאם לשטר המחאת הזכות. אפילו אם טענות הנתבעים 2 ו-3 נכונות, דבר המוכחש, אין בכך כדי לפטור את הנתבעים 2 ו-3 מהתחייבויותיהם במסמך האישור.
91. בכתב התשובה לכתבי ההגנה ובכתב הגנת מר טויב בהודעת הנתבעים 2 ו-3 לצד ג' שהוגשה כנגדו, טענו מר טויב והתובעת ביחס לדמיון בין שם התובעת – חברת Blue River Investments ושם חברת Blue River Holding כי הוא מקרי בלבד.
הנתבעים 2 ו-3 הגישו גם הודעת צד ג' כנגד מר מורגנשטרן, מר רבינוביץ ומר טויב בגדרה טענו כי חתמו על כתב הערבות עקב מעשי מרמה, הטעייה ותחבולה מורכבת שרקחו יחדיו התובעת, מר טויב, מר מורגנשטרן ומר רבינוביץ, כפי שאף הודה מר מורגנשטרן בכתב הגנתו כנגד התביעה.
92. לטענת הנתבעים 2 ו-3 שולחי ההודעה לצדדים השלישיים בנסיבת העניין, ככל שיחויבו בתשלום כלשהו מכוח התביעה, על הנתבעים בהודעה לצד ג' לשפותם עקב ביצוע עוולות תרמית, גזל, הפרת חובה חקוקה, רשלנות כקבוע בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. מר רבינוביץ חב בשיפוי הנתבעים 2 ו-3 לפי הנטען בהודעת צד ג' כנגדו גם עקב התחייבותו על שטר המחאת הזכות. התייחסתי לעיל בתמצית הקיצור לטענות מר טויב בכתב התשובה לכתבי ההגנה ובכתב הגנתו בהודעת הנתבעים 2 ו-3 לצד ג' ביחד.
93. מר מורגנשטרן התגונן מפני ההודעה לצד ג' ואף הגיש הודעת צד ג' וזאת כנגד מר טויב בטענה כי נסחט על-ידי מר טויב שהוא העומד מאחורי מסכת האירועים והתרמיות שהובילו להגשת התביעה כמפורט בכתב ההגנה שהוגש על-ידי מר מורגנשטרן, תוך סחיטה של מר מורגנשטרן בעת שהיה חשוף לסיכון של הרשעה בהליך פלילי. את מסמך ההלוואה הכין מר טויב והרעיון לחתום בשם החברות אף הוא היה שלו, תוך ניצול ההרשאה שנתנה למר מורגנשטרן לחתום בשם חברת Blue River Holding לצורך קבלת הלוואה אחרת. מר טויב אף הציע להחזיר למר מורגנשטרן את הכספים שייגבו מהנתבעים 2 ו-3 למעט "סכום מסוים". הסיבה לתביעה היא כוונת מר טויב לקבל את כספי הסחיטה תמורת העדות במשפט הפלילי. עליו לשפות את מר מורגנשטרן אם יחויב בתשלום בגדרי ההודעה לצד ג' או התביעה.
94. מר רבינוביץ התגונן מפני ההודעה לצד ג' ומפני התביעה וטען כי הוא שורבב באופן מלאכותי למחלוקת בקשר למסמך עליו חתומים הנתבעים 2 ו-3 וביחס למערכת היחסים בינם לבין מר מורגנשטרן ומר טויב, והטענות הנטענות כנגדו אינן אמת. עם זאת נטען כי אין לייחס אמינות לדברי מר טויב והדברים יפורטו אם וכאשר יגיע התיק להוכחות. מכל מקום טוען מר טויב כי אין לנתבעים 2 ו -3 כל זכות לשיפוי כלפיו. הנתבעים 2 ו-3 פעלו באופן פסול כלפיו בעניין אדמות הר-נוף ונטלו לעצמם ביחד עם מר מורגנשטרן את הכנסות הר- נוף לבדם.
טענות הצדדים בסיכומים
התובעת
95. התובעת טוענת בסיכומים (כוונתי כאן ובהמשך הדברים בהכללה לסיכומים מטעמה ומטעם מר טויב בתביעה, בסיכומי התגובה ובסיכומים בהודעה לצד ג'), כי היא פטורה מלהוכיח שנתנה הלוואה, והנתבעים מושתקים מלטעון שלא נתנה הלוואה, לאור העברת מניות גילו בגילה שהיו בהחזקת חברת Blue River Holding והועברו לתובעת, החזרתן אליה, ומתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בתביעת חברת מילת תעשיות בעניין העברת מניות גילו בגילה, שלא ניתן לתקוף בהליך זה.
96. התובעת פטורה מלהוכיח לשיטתה כי העניקה את ההלוואה. בניגוד לנטען על-ידי הנתבעים 2 ו-3 כי שטר המחאת הזכויות והאישור מהווים ערבות להבטחת החזרת ההלוואה על-ידי הנתבע 1, וככל שלא נתנה הלוואה אין גם היתכנות לחיוב הערבים, טוענת התובעת כי אין מדובר בערבות אלא התחייבות עצמאית של הנתבעים 2 ו-3 המנותקת מעסקת היסוד ומחייבת מכוח עצמה.
97. התובעת מוסיפה וטוענת כי עצם העובדה שהתובעת הסכימה להחזרת מניות חברת גילו בגילה לחברת Blue River Holding ולמחיקת הערת האזהרה מוכיחה כי הנתבעים 2 ו-3 לא רומו. להיפך. טענות המרמה שטוענים הנתבעים 2 ו-3 ביחס לנסיבות העברת והחזרת מניות גילו בגילה הן התחמקות של הנתבעים 2 ו-3 בכוונת מרמה מפירעון חובם על-פי שטר המחאת הזכויות והאישור.
98. הנתבעים 2 ו-3 מנועים ומושתקים מלטעון כי מניות גילו בגילה הועברו מחברת Blue River Holding לתובעת בנסיבות מרמה, לאחר שחתמו על שטר המחאת הזכויות והאישור, וניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בתביעת מילת תעשיות בעניין העברת והחזרת מניות גילו בגילה.
99. גם את כשרות התובעת לתבוע ולהסמיך את באי כוחה לייצוגם אין צורך להוכיח שכן העובדה כי מר טויב הוא התובעת והתובעת היא מר טויב מוסכמת על הנתבעים כפי שטענו בכתבי הגנתם, והנתבעים אינם רשאים להעלות את טענתם הסותרת בשלב זה.
100. נשאר לתובעת להוכיח לשיטתה בסיכומים רק את עצם חתימת הנתבעים על שטר המחאת הזכויות והאישור שאינה שנויה במחלוקת בין הצדדים.
101. התובעת טוענת כי הנתבעים 2 ו-3 מנועים ומושתקים מלטעון כי חתמו על שטר המחאת הזכות והאישור עקב התרמית ומשהוטעו על-ידי התובעת בשיתוף בעלי הדין האחרים, משחתימתם היא אות להסכמתם לחוב על-פי תנאי המסמך עליו חתמו.
102. ומכאן עתירת התובעת לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת סכום חוב הנאמד על-ידה בסך 5,238,561 ₪ בתוספת הפרשי ריבית מקסימאלית, בכפוף לכל מגבלה שבדין, או הפרשי ריבית והצמדה כפי שיקבע על-ידי בית המשפט, בתוספת שכ"ט ומע"מ כנתבע בתביעה.
103. אקדים ואומר כי להבנתי על התובעת להוכיח את כל מרכיבי עילת תביעתה כנדרש על-פי הדין, כנקוט וכמקובל בניהול הליכים משפטיים, ובנטל זה לא עמדה.
אפרט להלן את טענות הצדדים בסיכומים, מהם נלמדת הדינימיקה שבהתנהלות ההליך, אליה התייחסתי לעיל, המתאפיינת בהתרבות השאלות והתמיהות שהועלו על- ידי הנתבעים 2 ו-3 בכתב ההגנה ביחס לגרסת התובעת, שלא נתן להן מענה בראיות התובעת, ובחיזוק הטענות שהועלו על-ידם כנגד גרסת התובעת על בסיס מידע וראיות שלא היו ברשות הנתבעים 2 ו-3 לפני בירור התביעה ובזמן אמת. ובנוסף ניכרת כאמור מאידך גיסא התנערות של התובעת תוך כדי ניהול ההליך מחובתה לעמוד בנטל המוטל עליה להוכיח את יסודות עילת תביעתה אף לשיטתה ובהתאם לטענות שטענה בכתב התביעה, תוך העלאת טענות חדשות בסיכומים שמטרתן למנוע את הפרכת יסודות עילת התביעה על-ידי הנתבעים בטענות שונות בדבר השתקים ומניעויות. הדברים מודגמים בסיכומים כדלקמן:
היעדר כשרות משפטית והיעדר הרשאה להגשת התביעה
104. טענות התובעת ומר טויב בסיכומים ביחס לטענות הנתבעים 2 ו-3 על היעדר כשרות משפטית והיעדר הרשאה להגשת התביעה כי דין טענות הנתבעים 2 ו-3 בעניין זה להידחות על הסף שכן פסק הדין בערעור על ההחלטה למחיקת התביעה על הסף קובע כי ההחלטה בוטלה, כי יש לשמוע את התיק לגופו, וכי התיק מוחזר לבית המשפט לקיום דיון לגופו, תוך שמירת כל טענת המשיבים לרבות הטענות המקדמיות.
105. בנוסף נטען בסיכומי התובעת כי היה עליה להביא ראיות רק לעניינים השנויים במחלוקת, ובעניין זה הנתבעים עצמם לא חולקים על כך שמר טויב הוא "הרוח החיה" בתובעת כהגדרתם בכתב ההגנה. הנתבעים 2 ו-3 טענו כי מר טויב מסתתר מאחורי התובעת בכתב ההגנה ובתצהיר מטעמם, ובנוסף טענו כי יתר האנשים הם "אנשי קש" שמר טויב עומד מאחוריהם וכיום הוא "שם עצמו בפרונט", ומר טויב "הוא החברה" כפי שנטען לאורך כתב הגנתם ובתצהיר מטעמם. מכאן שהעובדה כי מר טויב הוא התובעת והתובעת היא מר טויב ואין צורך להוכיח אותה, והנתבעים אף אינם רשאים להעלות את טענתם הסותרת בשלב זה. זאת גם מהטעם שהנתבעים 2 ו-3 לא הגישו את ראיותיהם בעניין זה ואין בכוחם להסתמך על הראיות שהוגשו בהליך ביניים הן לפי תקנות סדר הדין האזרחי הקודמות והן לפי התקנות החדשות, משלא עשו זאת במהלך הבאת ראיותיהם ומשהתקנות הקודמות, ובכללן תקנה 246, בוטלו. מדובר בהגנבת מסמכים מבלי שניתנה הזדמנות לחקור עליהם את עורכיהם ולא יתכן כי לפתע ישלפו הנתבעים טענה להיעדר סמכות לפעול להגשת התביעה ולייצוג התובעת לאחר ההסדר שקיבל תוקף של פסק דין.
מהות התביעה וטענות הנתבעים כי כלל לא נתנה הלוואה
106. התובעת ומר טויב טוענים בסיכומים ביחס למהות התביעה ולטענות הנתבעים כי כלל לא נתנה הלוואה, כי עניינה של התביעה היא בהמחאת זכות של מר מורגנשטרן שהוא שותפם העסקי של הנתבעים 2 ו-3 ומר רבינוביץ שבבעלותם באמצעות אחזקת חברות זרות שונות נכסי מקרקעין. לכל אחד מהשותפים הנ"ל רבע מהזכויות. מר מורגנשטרן חתם על המחאת זכות ממכירת מקרקעין באחת מהחברות הנזכרות בהמחאת הזכות לטובת התובעת. הואיל והמכירה תלויה ביתר השותפים, חתמו הנתבעים 2 ו-3 לאחר שהתנו כי מר רבינוביץ יחתום לפניהם בפני נוטריון בחו"ל, על אישור לפעול פי ההמחאה, וככל שיימכר הנכס, הם מתחייבים להעביר לתובעת 700,000$ מתוך חלקו של מר מורגנשטרן. בנוסף נחתם סעיף הקובע כי אם הנכס לא יימכר תוך חמש שנים יהיו הנתבעים 2 ו-3 אחראים אישית לתשלום 700,000 $ לתובעת. ביחס לסעיף זה נתגלעה מחלוקת ואף אחד לא העלה כל טענה אחרת לאורך השנים.
107. טענת התובעת ומר טויב בהקשר זה היא כי ההמחאה אינה תלויה בקיומה של עסקת היסוד והיא מנותקת ממנה. לו רצו הנתבעים להתנות את פירעון המחאת הזכות בקיומה של עסקת היסוד, ההלוואה, היה עליהם לציין זאת במפורש על גבי המחאת הזכות ועל גבי האישור, זאת על-פי הפסיקה.
108. אבל בהמחאה ובאישור אין כל זכר אפילו למילה הלוואה, גם לא בסעיף 3 להמחאה וגם לא באישור ואין קשר בין המלים "להבטחת התחייבויותיו" לתוכן עסקת היסוד. להיפך. לא כל שכן להוראה הקושרת בין ההתחייבות לעסקת היסוד, ומכאן שהתביעה צריכה להתקבל.
109. סיפור הסחיטה אבסורדי. מר טויב העיד באופן זהה במשטרה ובבית המשפט והסכם ההלוואה היה מאוחר לעדותו במשטרה.
העברת מניות חברת גילו בגילה מחברת Blue River Holding לחברת Blue River Investments - התובעת, החזרתן - ותביעת מילת
110. לעניין העברת מניות חברת גילו בגילה מחברת Blue River Holding לחברת Blue River Investments - התובעת, החזרתן - ותביעת מילת, טוענים התובעת ומר טויב כי אין לשמוע כל טענה בעניין, זאת לאחר שהתובעת הסכימה להחזיר את מניות חברת גילו בגילה לחברת Blue River Holding, ומאחר ותמורת החזרת המניות ניתנו לתובעת הערובות האחרות, ובזיקה לכך נחתמו שטר המחאת החוב על-ידי מר מורגנשטרן והאישור של השותפים.
111. זאת ועוד, לאור פסק הדין הנותן תוקף להסכם עליו חתמו הנתבעים 2 ו-3 בתביעת מילת, שלא בוטל בהליך מתאים, אין לשמוע כל טענה מפי הנתבעים 2 ו-3 בעניין. כך למשל אין לנתבעים 2 ו-3 אפשרות להעלות את טענתם להיעדר קיומו של חוב; את הטענה כי העברת המניות נגועה בתרמית; את טענתם לפיה החתמתם נעשתה מבלי שידעו על מה הם חותמים ומבלי שהמסמך תורגם להם; ואף את טענתם כי בהעברת המניות נעשה מעשה פסול הסותר את תקנת הציבור, ועוד.
112. אין אפשרות חוקית להעלות טענות אלה ולא סמכות לבית משפט זה לפסוק בהן. הדרך היחידה לביטול פסק הדין הנותן תוקף להסדר בתביעת מילת היא בהגשת תביעה לביטול פסק הדין. אין כל מניעה מפני העלאת טענה משפטית זו של התובעת בסיכומים מטעמה, אף אם הטענה נטענת במסגרת זו בפעם הראשונה.
113. ממילא לטענת התובעת, הנתבעים הם שפיתו את התובעת ואת מר טאוב להסכים להחזיר את המניות שבבעלותם ולקבל בתמורה כסף ראשון במקרה של מימוש סך 700,000$, ביוזמתם, באמצעות עו"ד בן דור, ובהתאם למכתבו נספח א' לתצהיר מר ילינביץ. כל כולו של מסמך ההמחאה הוא פתרון לתביעת מילת ובפועל החזר המניות שהועברו לתובעת כנגד הענקת הבטוחה החלופית על-יד הנתבעים 2 ו-3 והסכם ההמחאה.
המרמה הנטענת בהחתמת הנתבעים 2 ו-3 על שטר המחאת הזכות
114. התובעת ומר טויב טוענים בסיכומים ביחס למרמה הנטענת בהחתמת הנתבעים 2 ו-3 על שטר המחאת הזכות כי ההיגיון הפנימי של הגנת הנתבעים מרוסק ולא קיים, שכן התחייבות הנתבעים 2 ו-3 היא לשלם לתובעת 700,000$ מתוך חלקו של מר מורגנשטרן, לאחר מכירת נכס כנזכר בשטר המחאת הזכות, והם לא כופרים בכך שזו התחייבותם. טענת הנתבעים 2 ו-3 כי המסמך נועד לרמות אותם ולגזול מהם את הכספים על יסוד הלוואה פיקטיבית סותרת את התחייבותם לשלם מחלקו של מר מורגנשטרן, ובכל פעם הם טוענים לקיומם של רמאים אחרים וגרסאותיהם משתנות. איזו מרמה היא זו להחתים את הנתבעים 2 ו-3 על התחייבות לשלם לתובעת מחלקו של מר מורגנשטרן? מדובר דווקא בהונאה וכזב של הנתבעים 2 ו-3 אשר לאחר שהוחזרו להם מניות גילו בגילה אינם עומדים בהתחייבותם.
טענות מר מורגנשטרן
115. לעניין טענות מר מורגנשטרן טוענים התובעת ומר טויב בסיכומים כי בכתבי הגנה ובהליכים הקודמים אישר שיש לשלם מחלקו 700,000$ וכי החובה נעוצה בכך שנכס בהר נוף נמכר תמורת 6.5 מיליון $. מר מורגנשטרן לא ביקש לבטל את פסק הדין בתביעת מילת, חתם על המחאה המנותקת מעסקת היסוד, הפך את גרסתו בטענה שהגיעו מים עד נפש, וגם הפך את גרסתו וטוען כיום שלא מגיע לו כסף מעסק הר נוף, אין לתת אמון בגרסאותיו.
הנכס בהר נוף נמכר תמורת 6.5 מיליון $ 14 מיליון ₪ הועברו לנתבעים 2 ו-3
116. התובעת ומר טויב טוענים בסיכומים כי הנכס בהר נוף נמכר תמורת 6.5 מיליון $ 14 מיליון ₪ ששולשלו לכיסי הנתבעים 2 ו-3 ואין ממש בהכחשתם כי אף לא אחד מהנכסים נשוא המחאת הזכות נמכר. לכן, על הנתבעים לשלם מיד מתוך הכסף הראשון שמגיע למר מורגנשטרן 700,000$.
117. בנוסף נטען כי יש להפעיל בנסיבות העניין את "חזקת השקר" הפסיקתית שנקבעה בע"א 765/18 חיון נ' אלעד (5.9.2019) כנגד הנתבעים בגין השקר ביחס לאי מכירת הנכס. שקר זה הוא מהותי ובנושא מרכזי להתדיינות, שכן מכירת הנכס מטילה חבות, ולכן די בו כדי לשמש בסיס לדחיית גרסת הנתבעים בכל המחלוקת. המוצגים ת/7 – ייפוי כוח לרישום הערת אזהרה לטובת התובעת, ת/8, ת/9, ו- ת/10 מאשרים זאת, ואף נוהלה תביעה על-ידי הנתבע 2 מר מאלק להורות לנאמן להעביר לו את תמורת מכר הנכס בהר נוף בה זכה, כעולה מתצהיר מר רבינוביץ ונספחיו. נתבע 3 העיד שאינו זוכר זאת. נתבע 2 כלל לא העיד ובכך הופכת עדות הנתבע 3 לעדות יחידה ללא סיוע הטעונה הנמקת בית משפט אם החליט לקבלה, וכן קמה חזקה שהעדות הייתה מזיקה לו הייתה נשמעת. נתבע 2 מר מאלק חתם על אישור לנטילת ההלוואה על-ידי מר מורגנשטרן וגם קיבל לאחר שתבע 14 מיליון ₪ בגין עסקת הר נוף. כאמור גם לעניין הסכם ההלוואה הנטען עם ג.פ נספח י' לתצהיר הנתבע 3, הנתבעים 1-3 חברו לצורך העלאת טענה לא נכונה כאילו ייפוי הכוח מוצג ת/7 שניתן לרשום הערת האזהרה לטובת התובעת ניתן עבור ההלוואה מג.פ.
118. התובעת ומר טויב העלו טענות נוספות בסיכומים ובכללן הטענה כי הנתבעים 2 ו-3 נמנעו מלזמן עדים חיוניים להוכחת הגנתם, מר מאלק, עו"ד שפט לגביו טענו הנתבעים 2 ו-3 כי הקים בכוונת הטעייה את התובעת- Blue River Investments בשם דומה לחברתBlue River Holding אך נמנעו מלהזמינו לעדות. כך גם ביחס לעו"ד בן דור והמומחה מטעמם. אין זה ראוי שעו"ד רון דרור יחקור עד בניגוד גמור לגרסת הלקוח שלו. מר רבינוביץ והתובעת לא חלוקים בנוגע לאירועים.
119. ביחס לסיכומי מר מורגנשטרן נטען כי הם סתם גיבוב של טענות ותלושים מכל מציאות והדברים נטענים בניגוד לגרסת מר מורגנשטרן כי חובה על הנתבעים לשלם לתובעת מתוך חלקו ומגיע לו כסף שנטענה על ידו פעמים רבות בעבר.
120. בשורה התחתונה לפי הנטען בסיכומי התובעת ומר טויב עצם העובדה כי מר טויב באמצעות התובעת הסכים להחזיר מניות שכבר היו ברשותו ובבעלותו, תמורת בטוחה אחרת, היא הנותנת שפעל ללא דופי. לו דובר במרמה לעולם לא היה משיב את המניות באמצעות התובעת. אין מקום לחייבו כנתבע בהודעת צד ג'.
הנתבע 1
121. בסיכומי הנתבע 1 חזר הנתבע 1 על עיקר טענותיו בכתב ההגנה ועיקרן כי האמת לגבי התביעה, הניתנת להיאמר עתה, משחלף האיום שהציב כנגדו מר טויב היא כדלקמן: ההלוואה שביסוד התביעה שנטען כי התובעת העניקה לחברתBlue River Holding לא נתנה מעולם; סיפור ההלוואה נולד עקב סחיטת מר טויב את מר מורגנשטרן במתן עדותו בפרשת הפטריארכיה בה מר מורגנשטרן ומר רבינוביץ היו נאשמים ומר מורגנשטרן חשש מריצוי עונש מאסר ארוך; מסמך ההלוואה מחודש נובמבר 2001 נחתם על-ידי מר מורגנשטרן כביכול בשם חברת Blue River Holding נחתם לשם קידום סחיטת מר מורגנשטרן, ללא הרשאת וללא ידיעת הנתבעים 2 ו-3, תוך ניצול של הרשאה שנתנה למר מורגנשטרן לצורך הלוואה בסך 100,000 $ שנתנה על-ידי גורם אחר- חברת ג.פ; כתב הוראות לשעבוד מניות חברת גילו בגילה שבהחזקת Blue River Holding הוא "בטוחה" להבטחת יעילות הסחיטה הנטענת ולא להבטחת פירעון חוב אמתי; מעולם לא נחתמה על-ידי מר מורגנשטרן הרשאה לרישום הערת אזהרה על מקרקעי גילו בגילה וחתימתו זויפה והוא אף הגיש תלונה במשטרה בעניין זה; שטר המחאת הזכות הוא אמצעי למימוש סחיטת מר מורגנשטרן ומר טויב אף הציע למר מורגנשטרן להחזיר לו את הסכום שייגבה באמצעותו מהנתבעים 2 ו-3 בניכוי סכום מסוים. ההליך מיועד להשלמת מעשה הסחיטה והאיום.
122. את ההודעה לצד ג' על הנתבעים 2 ו-3 להפנות רק כנגד מר טויב ואין זה נכון שמר מורגנשטרן רקח את המזימה כנגד הנתבעים 2 ו-3 ביחד עם מר טויב, ויש לדחותה.
123. מר מורגנשטרן טוען בנוסף כי ממילא לא נשאר כסף עבורו בעסקת הר נוף לאחר החזר הוצאות אדריכלים, עורכי דין, מתווכים למשקיעים ולכן מר מורגנשטרן לא קיבל את חלקו על-פי המצופה עד כה וגם לפני תנאי המחאת הזכות המיומרת לא קם מועד החיוב.
124. מר מורגנשטרן מצטרף לשורת התהיות שמעלים הנתבעים הנוספים כנגד גרסת התובעת ומר טויב. מבוקש לדחות את התביעה כנגד מר מורגנשטרן ואת ההודעה לצד ג' ולפסוק הוצאות.
הנתבעים 2 ו-3
125. ביחס להיעדר כשרות משפטית והיעדר הרשאה להגשת התביעה, לאחר שנשמעו כלל ראיות הצדדים בנוגע למחלוקת טוענים הנתבעים 2 ו-3 בסיכומיהם כי בהתאם להחלטתי למתן ההוראות להגשת ראיות הצדדים, בד בבד עם תצהיר העדות הראשית מטעמם, וכחלק בלתי נפרד ממנו, הגישו כרך ראיות מפורט להוכחת הטענות לסילוק התביעה על הסף. כרך זה כולל את כלל הראיות שהצטברו בעניין, וגם את ההחלטות שנתנו. עם זאת, התובעת לא מצאה לנכון לחקור את המצהיר מטעם הנתבעים-הנתבע 2 בעניין זה.
126. לטענת הנתבעים 2 ו-3 בסיכומיהם מכלול העדויות בתביעה מראה נתונים רבים וסותרים ביחס לבעלי התפקידים ובעלי המניות בתובעת, כך שכיום לא ניתן לדעת מיהם העומדים באמת מאחורי מסך ההתאגדות של התובעת, כפי שאפרט בהמשך הדברים.
טעמים נוספים לסילוק התביעה על סף לפי הנטען הם אי צירוף מסמך מהותי לכתב הטענות. מדובר בהסכם הלוואה סופי וחתום שאך טיוטה שלו צורפה לכתב התביעה, וכן כל הסכם ו/או שטרי המחאת זכות שנחתמו עמו.
127. התביעה כולה נסמכת על הלוואה שלא נתנה מעולם ועילתה האסורה והפלילית של היא הסכם למתן תשלום לעד מטעם התביעה בהליך פלילי על מנת שימסור עדות לטובת הנאשמים תמורת תשלום עתידי ואיום כי הגרסה תשונה לרעת הנאשמים. לטענת הנתבעים 2 ו-3, התביעה מהווה עשיית שימוש לרעה בהליכי משפט, ההסכם שביסודה נוגד את תקנת הציבור והוא בלתי חוקי. התובעת לא ניסתה ולא הצליחה לסתור את עדויות המצהירים והנתבעים בעניין זה, ובמכוון אף נמנעה מלחקור את מר מורגנשטרן ומר רבנוורצל, שאך התחזקו גרסאותיהם לעניין אי מתן ההלוואה לאחר סיום פרשת ההוכחות. לא הובא על-ידי התובעת עו"ד אייזיק לעדות למרות שלטענתה הוא ניסח את הסכם ההלוואה (עמ' 104 ש' 18 ואילך, עמ' 110 ש' 16 ואילך).
128. המסמך היחיד בעניין ההלוואה הנטענת הוא "טיוטה" שנחתמה ביום 1.11.2001, זאת בסמוך למתן ההלוואה בסך 100,000$ שאמנם ניתנה על-ידי מלווה אחרת חברת ג.פ לחברת Blue River Holding בעיצומן של חקירות מר טויב במשטרה בענן פרשת עוקץ הפטריארכיה. עיון בטיוטה מעלה כי כל הפרטים האלה חסרים בו: פרטי המלווה, חתימת המלווה, כתובת המלווה, כל פרט אחר הנוגע למלווה, וככל שמדובר בתובעת היא חברה שהוקמה כשמונה חודשים לפני מועד ההסכם וללא קשר אליו. בנוסף לא מצוין בטיוטה מתי הועברו הכספים ללווה, ואיך, אלא שמצוין כי בחתימתו על ההסכם מאשר הלווה קבלת מיליון $ בעוד שהמצהיר מטעם התובעת הצהיר כי מדובר בהלוואה חריגה במהלך עסקיו וסכום זה לא נתן כהלוואה. מר טויב מסר מספר גרסאות בגדרי ההליך ביחס לסכום ההלוואה הנטענת, מוצג 1 של הנתבעים 2 ו-3, ובנוסף ובעדות עד התובעת התחמק מלהשיב לעניין זה. האדם שמימן את ההלוואה לפי גרסת התובעת מר גולדברג לא הובא לעדות על ידה .
129. הסכם ההלוואה הנטען מנוגד לחוק אשראי הוגן, תשנ"ג – 1993 שכן לא נכלל בו מסמך בכתב המפרט את שמות הצדדים, כתובותיהם, סכום ההלוואה, הסכום שהתקבל, שיעור ריבית בחישוב שנתי, שיעור ריבית פיגורים בחישוב שנתי, תקופת ההלוואה ועוד, ודינו לפי החוק בטלות.
130. לטענת הנתבעים 2 ו-3 הם הוטעו לחשוב שהם חותמים על אשרור התחייבויות מר מורגנשטרן ביחס לתקבוליו הפרטיים כאחראים על תקבוליו מהעסקאות ובפועל הם נתבעים כערבים מבלי שהתכוונו לכך עקב ההטעיה.
הנתבעים 2 ו-3 טוענים בנוסף כי לא הוכח שנתנה ערבות לשטר, זאת עקב הטעייה של התובעת במזימה אחת עם הצדדים השלישיים שגרמו לנתבעים 2 ו-3 לחתום על ערבות ללא ידיעתם ומבלי כל כוונה לערוב לחוב. ראו לעניין זה: ספרו של זוסמן דיני שטרות וע"א 232/77 רוזנברג נ' אברהמוף פ"ד לב (2) 197 01978), 199. ההלכה נגזרת מההלכה הכללית המחמירה אף יותר הקובעת כי: "כאשר נתבע כופר בחתימתו על מסמך, על התובע להראות כי החתימה על גבי המסמך היא אמנם חתימתו של הנתבע... כלל זה נובע מכך שנטל השכנוע להוכחת כל מרכיביה של התביעה מוטל על התובע: חתימת הנתבע על המסמך הרלוואנטי – כמו כתב הערבות בענייננו- חיונית להוכחת חבותו של הנתבע על-פי המסמך, והיא בגדר "עמוד התווך של התובענה"". בע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' רחמים פ"ד מז (3) 230 (1993), 262 נפסק שעל התובע להוכיח גם את חתימתן של הערב וגם את כוונתו לערוב. שתי הלכות אלה נגזרות מההלכה הכללית לעניין נטל ההוכחה להיותו של אדם ערב לחיוביו של שטר הקובעת: "אין חזקה שאדם חתם כערב, אלא להיפך חזקה על אדם, שלא חתם כמושך או כקבל, שחתם כמסב...אבל כדי להטיל עליו אחריות של ערב, צריכות להיות הוכחות ברורות שהוא נתכוון לחתום כערב, אם בכתב ואם בעל-פה ואם על-פי כל נסיבות המקרה." ע"א 330/60 אטלס שירות נסיעות בע"מ נ' הירטמן פ"ד טו 793 (1961), 798.
131. דברים אלה נכונים ביתר שאת בנסיבות העניין כשהנתבעים 2 ו-3 דוברי אנגלית ולא עברית, מבלי שהאישור תורגם להם, מול נושא משרה בעל תפקיד טכני שאינו דובר עברית, האישור הנדון לא הוצג להם בהליכי המשא ומתן שקדמו למועד חתימת שטר המחאת הזכות והאישור שורבב על גבי המחאת הזכות של מורגנשטרן, ולא הופיע בכל טיוטה קודמת, ואף ייתכן שגם זאת כזיוף. התובעת לא הביאה את עו"ד בן דור לעדות ולא הציגה ייפוי כוח שנתן לו על-ידי הנתבעים כטענתה שהיה מעורב בהכנת השטר. מצהיר הנתבעים העיד כי לא היה להם כל קשר עמו והוא לא הסביר להם את תוכן האישור.
132. התובעת פעלה ביחד עם מר מורגנשטרן ואחרים להטעיית הנתבעים 2 ו-3 כעולה מהראיות הבאות:
היה ידוע לתובעת שמדובר בחוב פרטי, אמתי או כוזב של מר מורגנשטרן ללא קשר לנתבעים וללא ידיעתם; סמכות הזמנים להלוואה שנתנה על ידי חברה אחרת ג.פ בסך 100,000 $ בלבד ושימוש במסמכים שנתנו למתן הלוואה האחרת להלוואה הכוזבת; ויתור משונה על חוב מדומה של מיליון $ של חברת Blue River Holding והסתפקות בשטר המחאת זכות בסך 700,000 $ בלבד המייחס את החוב למר מורגנשטרן עצמו; הסתרת זהות התובעת והתאמת שמה לשם Blue River Holding ולאחר מכן שמה לא הופיע על מסמכי ההלוואה ועל מסמך ההוראות להעברת המניות של חברת Blue River Holding; הסתרת התובעת את העומד מאחוריה לפי הנטען מר טויב וקשריו המפקפקים עם מר מורגנשטרן ומר רבינוביץ ואף את עובדת היותו עד תביעה בפרשת הפטריארכיה בה הם היו נאשמים; רישום הערת אזהרה על נכסי מקרקעין של חברת גילו בגילה באמצעות שימוש במסמכים מזויפים ולאחר חשיפת המעשים ויתור על הרישום של הערת האזהרה; התובעת לא הציגה לנתבעים 2 ו-3 את חוזה ההלוואה עם מר מורגנשטרן ולא יידעה אותם ביחס לסכום שנטל כהלוואה, באיזה מועד, באיזו ריבית, מהו מועד השבת ההלוואה ופרטים נוספים בהם יש ליידע ערב לחוב; התובעת לא וידאה שכתב הערבות יתורגם לאנגלית ויוסבר לנתבעים 2 ו-3; נוסח שטר הערבות נוסח על-ידי התובעת כך שייטיב עם החייב העיקרי מר מורגנשטרן, מבלי שנקבע בו מועד אחרון לפירעון ההלוואה, ולא קבוע בו חיוב בריבית כלל, תוך הטלת התחייבויות חמורות יותר על הערבים שאינן מוטלות כלל על החייב העיקרי בניגוד לשכל הישר ולדין; התובעת כינתה את כתב הערבות "אישור" הנלווה ל"שטר המחאת זכות" באופן המטעה גם מי שדובר עברית ומדובר בשטר ערבות שהפך לפי המבוקש בתביעה את הנתבעים 2 ו-3 לערבים של ממש לחוב אם ניתן למר מורגנשטרן.
התובעת החתימה רק את הנתבעים 2 ו-3 על כתב הערבות ולא את השותף הנוסף בחברות מר רבינוביץ שניצח על ניהול המשא ומתן עם התובעת, לא נדרש לחתום על כתב הערבות ולא בכדי; התובעת מחייבת את הנתבעים 2 ו-3 בשיעור ריבית מופרך לחלוטין בגובה של 5% ריבית מצטברת שבועית, באופן שאינו סביר ואין לו כל אח ורע בהסכמים אחרים הנהוגים במשק.
ביחס ללווה Blue River Holding - ובשמה חתם מר מורגנשטרן ללא חותמת החברה, ללא סמכות חתימה. לא הוסבר מדוע המלווה הסתפקה בחתימתו.
133. מסמך האישור נוגד גם את סעיף 57 לפקודת השטרות שלפיה על הריבית שחלה על החוב אמורים לחול אותן הוראות החלות על הריבית החלה ביחס לחייב העיקרי. חוב החייב הראשי בענייננו אך הוצמד לשער הדולר והועמד על 700,000$. לא ניתן לחייב את הנתבעים 2 ו-3 בתשלום ריבית כלל. מדובר בתנית פיצוי מוסכם שאינה עומדת בכל יחס סביר לנזק שניתן היה לצפותו מראש עקב ההפרה במעמד הכריתה, חתימת כתב הערבות זאת בחודש פברואר 2004. ריבית הפיגורים הצמודה שהייתה קבועה באותה עת עמדה על כ-11.6.5% לשנה וריבית הפיגורים למשכנתאות עמדה על סך כ- 12.3.5%. לשנה. ריבית בשיעור 1200% בשנה העולה פי 100 על שיעור הריבית הנהוגה באותה עת אינה סבירה בכל קנה מדה ויש לבטלה ואף בכך יש להראות כי כתב הערבות הוא פרי מזימה ותחבולה שרקחו מר טויב, מר רבינוביץ, ומר מורגנשטרן נגד הנתבעים 2 ו-3.
134. לא הוכח כי מר מורגנשטרן קיבל תמורות או היה זכאי לקבל תמורות מעסקת המקרקעין ובכך מיקדה התובעת את טענותיה בסיכומים, תוך שהיא מגלה בכך שאינה מאמינה בעילת התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3 מכוח האישור. עדות מר מורגנשטרן בחקירתו מחזקת גרסה זו שהוא כלל לא היה זכאי לתמורות מהנכסים.
135. שטר המחאת הזכות נחתם בניגוד לטענת מר טויב כשנה וחצי לפני עדותו בהליך הפלילי בפרשת עוקץ הפטריארכיה. גרסת מר טויב ועדותו כאילו לא כך הוא אינה נכונה – יום 6.2.2004 קודם ליום 7.9.2005 בהכרח. שטר המחאת הזכות נוצר רק בשל מזימת התובעת עם הצדדים השלישיים במסגרתה הצליחה לרשום הערת אזהרה במרמה על חלק ממניות חברת גילו בגילה ובכך יצרה לחץ על הנתבעים 2 ו-3 להכריח אותם להגיע אתה להסדר בגדרו תבוטל הערת האזהרה. מהלך רישום הערת האזהרה היה מתוחכם וכלל הסתמכות על מסמך הלוואה שנטל מר מורגנשטרן מחברת ג.פ לצורך עניין אחר שאינו קשור לתובעת, הסתרת מר מורגנשטרן משותפיו את המזימה עד רישום הערת האזהרה תוך שימוש בייפוי כוח מזויף. מר טויב העיד כי מר ילינביץ העד מטעמו היה אחראי בלעדית על ניסוח השטר, אך מר ילינביץ מסר גרסה אחרת ממנה עולה כי לו לא היו ידיעות על תוכן השטר, על פרטי מסמך האישור, על מבנה חברות המקרקעין שפורטו בשטר, ומבנה השליטה בחברת Blue River Holding ומר טויב לא סיפק הסבר כיצד נקבע סכום שטר המחאת זכות בסך 700,000 דולר ללא הריבית שנצברה כביכול ממועד חתימת הסכם ההלוואה.
136. הוצגו במהלך שמיעת הראיות שני מסמכי המחאת זכות נוספים- שטר המחאת זכות של מר דוד מורגנשטרן מיום 10.5.2005 ללא "אישור" הנתבעים וכן שטר המחאת זכות עליו חתם אחיינו של מר רבינוביץ- מר מנדל כהן. אלו נערכו בשנת 2005 חודשים ספורים לפני מתן עדות מר טויב בהליך הפלילי בפרשת הפטריארכיה. שני ממחי הזכויות האלה כלל לא נתבעו על - ידי התובעת באופן מחשיד.
137. המסמכים שהוחלפו שלא בידיעת הנתבעים 2 ו-3 במשא ומתן לקראת חתימת שטר החוב הנטען אינם כוללים ערבות של הנתבעים 2 ו-3 והתובעת עצמה לא דרשה את ערבותם ולא ברור כיצד הגיעו הדברים לידי כך, ומה גם שיש קפיצה בין הנוסחים האחרונים של הטיוטות לבין האישור הסופי באופן מחשיד.
138. לטענת התובעת כי ביחס לשטר המחאת הזכות יש הסכם פשרה שקיבל בתביעת מילת תוקף של פסק- דין שלא ניתן לתקוף במסגרת הליך זה משיבים הנתבעים 2 ו-3 כי טענה זו מועלית לראשונה בסיכומי התובעת ולא נטענה בכל שנות חיי התיק מעולם, הטענה מהווה הרחבת חזית ואף לגופה אין בה ממש. שטר המחאת הזכות מעולם לא הובא בפני כל בית משפט ושום בית משפט לא אישר אותו. פסק הדין בתביעת מילת (נספח י"ב לתצהיר התובעת) אינו מתייחס כלל למסמך המחאת הזכות ואינו מאשר אותו. ההסדר הנטען בין הצדדים האמור בפסק הדין (נספח י' לתצהיר התובעת) אינו מתייחס למסמך המחאת הזכות כל מה שנאמר בו הוא כי "המחלוקת בתיק הוסדרה מחוץ לכותלי בית המשפט". גם בנספח שנלווה להודעת ההסדר – מכתבו של מר שפט (נספח י"א לתצהיר התובעת) לא צורף מסמך המחאת הזכות ואף לא פורט דבר לגבי תוכנו. על פי הראיות שהביאה התובעת עצמה אין ממש בטענתה ואין כל ראיה לכך כי פסק הדין שניתן בתביעת מילת קשור באופן אינהרנטי למסמך המחאת הזכות ודין הטענה להידחות.
139. בנוסף הובהר בתצהיר הנתבעים כי המחאת הזכות היא אך קצה הקרחון של הליך המרמה והסחיטה בידי התובעת ומר טויב, וכי חלק מהסיבות לחתימתם נעוץ בתביעת מילת. העובדה שניתן פסק דין בתביעת מילת המאשר את בטלות העברת המניות הפסולה בעקבות הולכת הנתבעים שולל אינה טעם לאשרור מסמך המחאת הזכות.
לא ברורה טענת התובעת בדבר היעדר סמכות לביטול פסק הדין. אין תביעה כזו על הפרק. עסקינן בתביעת התובעת לחיוב הנתבעים והם רשאים להתגונן בכל הטענות העומדות להם, במיוחד לאחר שהתבררו רבות מעובדות המרמה והקנוניה. לצורך הגנת הנתבעים 2 ו-3 עדות הנתבע מספר 3 מיודעת ומספקת והתובעת היא זו אשר נמנעה מלהביא עדים ובכללם עו"ד שפט, עו"ד בן דור וכל עד שהיא סבורה שהיה מסייע לה.
מבוקש לדחות את התביעה ולהטיל הוצאות על התובעת ומר טויב אישית כפי שנעשה בהחלטות הקודמות.
140. לעניין ההודעות לצד ג' נטען על-ידי הנתבעים 2 ו-3 בסיכומים כי ככל שיחויבו בתביעת התובעת, יש לקבל את הודעת צד ג' כנגדם הנתבעים בהודעה, לאור שיתוף הפעולה בינם לבין מר טויב להטעיית הנתבעים 2 ו-3. הנתבעים 2 ו-3 וחזרו על טענותיהם בכתבי הטענות בעניין זה, והוסיפו כי מפרשת ההוכחות התחזקו טענותיהם בדבר שיתוף הפעולה בין הצדדים השלישיים במטרה להטעות את הנתבעים 2 ו-3. לעניין מר מורגנשטרן נתן פירוט בטיעון לעיל. לעניין מר טויב ומר רבינוביץ נטען כי מר רבינוביץ הודה שנכח במשרד עו"ד אייזיק ב"כ התובעת לצורך קיום המשא ומתן להסדרת חוב מר מורגנשטרן, וכי בפגישה הוזכרה ההלוואה שמר מורגנשטרן נטל מחברת ג.פ שנפרעה. בכך יש חיזוק לטענת הנתבעים 2 ו-3 כי ההלוואה שנלקחה והוחזרה הייתה כסות ואמצעי לחתימת טיוטת הסכם ההלוואה הפיקטיבית. אין הסבר צד התובעת מדוע מר רבינוביץ לא נתבע כמו הנתבעים 2 ו-3. ההסבר הוא שהוא שותף ביחס עם צדדי ג' האחרים למזימה להונות את הנתבעים 2 ו-3. מר מורגנשטרן העיד כי מר רבינוביץ היה האדם היחיד מלבדו שידע על הסחיטה על-ידי מר טויב. מר רבינוביץ אישר בנוסף כי ניסח את רשימת הנכסים הכלולה בשטר המחאת הזכות ובידי מר רבינוביץ נמצאו כל מסמכי המחאת הזכות שגולו בהליכי גילוי המסמכים, ומכאן מתחזקת הטענה שהוא היוזם של עריכתם.
141. מעבר לכל המפורט לעיל בעניינו של מר טויב, נטען כי מר טויב הגדיל לעשות ובחקירתו הנגדית העיד כי העיד עדות שקר בעדותו בבית המשפט בהליך הפלילי בעניין עוקץ הפטריארכיה וזאת לאחר שחוקרי המשטרה לא מילאו את חלקם בעסקה החד צדדית שהוא ערך איתם שלפיה היה עליהם "לשבור אותו" עד שיעיד עדות אמת וזאת בתמורה לטובות הנאה שונות (עמ' 118 לפרוטוקול ש' 13- עמ' 119 ש' 6 עמ' 164 ש' 34- עמ' 165 ש' 4). מר טויב הצהיר כי מר ילינביץ לא קיבל תשלום עבור שירותיו אך מר ילינביץ העיד כי מר טויב שילם לו והוא מסר לו קבלה. במסגרת ההליכים המקדמים ובתצהיר עדותו הראשית טען מר טוב כי הוא הרוח החיה מאחורי התובעת והוא זה שקבע את התנאים המסחריים של מסמך המחאת הזכות, ובחקירה הנגדית התנער מכל אחריות לניסוח מסמכי היסוד של התביעה והעביר את כל האחריות למר אייזיק שלא הוזמן להעיד ולמר ילינביץ, שהפגין בורות בנוגע לפרטי המסמכים.
טענות הנתבע 2 בהודעת צד ג' ותשובת הנתבעים 2 ו-3 בסיכומי התשובה
142. מר רבינוביץ התגונן מפני ההודעה לצד ג' ומפני התביעה ונטען בסיכומים מטעמו כי אמנם מהמעט שניתן להיאמר איש מהמעורבים בפרשה אינו ראוי לאמון, אך מר רבינוביץ, כמי שהורשע בפרשת הפטריארכיה ואף ניתן נגדו פסק דין בהליך אזרחי בגין פרשת הפטריארכיה המחייבו בתשלום עשרות מיליוני ₪, הוא בעל אינטרס מינורי בתוצאות ההליך, גם נוכח גילו והיעדר משמעות מעשית לתוצאות ההליך מצדו. לא הייתה לו סיבה לא להעיד אמת, וכך עשה.
143. התובעת לא הוכיחה את מתן ההלוואה שביסוד התביעה. בתצהירו הלאקוני והסתמי של מר מורגנשטרן אין גרסה בעניין זה ודי בכך כדי לדחות את התביעה. לא הוגשה כל ראיה המוכיחה כי כספים הועברו מהתובעת למר מורגנשטרן, אף כי בעולם הממשי יש טביעת רגל להעברות כספים: תיעוד בחשבון בנק, דוחות מס, הצהרות הון, במיוחד להלוואה בשיעור כנטען שהיא חריגה אף לשיטת מר טויב בעדותו (עמ' 11-112 לפרוטוקול).
144. טיוטת הסכם ההלוואה אינה הסכם הלוואה וחסרים בה פרטים אלמנטריים אודות ההלוואה; פרטיה אינם נכונים שכן מצוין בה כי הלווה מאשרת שקיבלה מיליון דולר; אין קבלה על הכסף; מר טויב טוען בעדותו כי לא ראה את הסכם ההלוואה (עמ' 157 לפרוטוקול), כל זאת בעת שמר טויב יודע שהאדם לו הוא מוסר את הכספים הוא נאשם בהליך פלילי חמור בגין טענות מרמה; אין כל היגיון בגרסה משונה זו.
145. בנוסף טוען מר רבינוביץ כי טענת מר מורגנשטרן כי מדובר בסחיטה ובשיבוש מהלכי משפט מסתברת גם נוכח הודאתו של מר טויב כי שיקר בעדותו בהליך הפלילי ללא הסבר משכנע למה עשה זאת.
146. טענת התובעת כי המחאת הזכות היא הסכם שאושר בפסק דין של בית משפט בתביעת חברת מילת מופרכת ואין כל טענה כזו בכתב התביעה. מדובר בעובדה שצריך לטעון בכתב הטענות, ובצדק לא נכתב כך בכתב התביעה. ממילא בתביעת מילת לא הוגשה המחאת הזכות כלל, חברת מילת אינה צד למסמך המחאת הזכות ולא את המחלוקת בין בעלי הדין במחלוקת הזו נועד ההליך להסדיר. גם בלשון פסק הדין בתביעת מילת נכתב שהתביעה נמחקת.
147. מר רבינוביץ הוסיף וטען כי אין לקבל את טענת הנתבעים 2 ו-3 כי לא ידעו על מה הם חותמים, שאין בה היגיון והיא מנוגדת לפסיקה ולחזקה כי אדם חותם אות להסכמתו, ומה גם שמדובר באנשי עסקים מתוחכמים ומנוסים שחתמו בפני בעל תפקיד ואף היו מיוצגים ביחד עם מר מורגנשטרן, מר רבינוביץ, וחברת Blue River Holding במשא ומתן מול מר ילינביץ לפתרון תביעת חברת מילת על-ידי עו"ד בן דור אשר אף ניסח את שטר המחאת הזכות. במצב דברים זה מדוע על מר רבינוביץ להסביר את השטר. טענת הנתבע 3 כי עו"ד בן דרור לא ייצג את הנתבעים 2 ו-3 אינה נכונה.
148. במענה לטענה זו טוענים הנתבעים 2 ו-3 סיכומי התשובה כי האסמכתאות שהובאו לטיעון מר רבינוביץ בעניין חזקת החתימה הן מדיני החוזים, אולם אסמכתאותיהם הן ביחס לדיני השטרות והערבות. בנוסף גם בדיני החוזים לא תקום חזקה כאמור בעת שמדובר בחוסר גמירות דעת, טעות, הטעייה שהייתה ידועה לצד השני ועוד. ניתן לסתור את החזקה. חבל שלא מצטטים בשלמות את פסקי הדין ומוציאים את הדברים מהקשרם המלא.
149. מר רבינוביץ טוען בנוסף כי הנתבעים 2 ו-3 קיבלו כספים בעסקת הר נוף, העבירו כספים למר מורגנשטרן, וביקשו לגנוב את זכויותיו של מר רבינוביץ שלא קיבל את חלקו. אין לכרוך את מר רבינוביץ ביחד עם מר מורגנשטרן ומר טויב והוא לא היה שותף למזימותיהם, ורק בדיעבד נודעו לו הדברים.
150. הנתבעים 2 ו-3 משיבים בסיכומי התשובה כי לא היו דברים מעולם, ומר מורגנשטרן לא קיבל כל תמורות ממכירת הנכסים. גם אסופת המסמכים שהוצגה אינה מצביעה על כך.
151. הנתבעים 2 ו-3 משיבים בסיכומי התשובה כי מר רבינוביץ הודה בחקירתו הנגדית כי הוא זה שניסח את העמוד הראשון של מסמך המחאת הזכות הכולל את רשימת הנכסים נשוא ההמחאה. בכך קשר עצמו לפרשת התביעה והודה שהיה מודע בזמן אמת לכך כי תביעת מילת קשורה לרישום הכוזב של הערת האזהרה כתוצאה מההסכם המפוקפק בין התובעת למר מורגנשטרן. כך הודה מר רבינוביץ כי היה צורך בפתרון הבעיה, וכי הוא פנה לעו"ד בן דור. מר רבינוביץ היה המוציא והמביא בכל עסקאות הנתבעים 2 ו-3 בישראל והם סמכו עליו.
דיון והכרעה
152. אביא להלן את טיוטת הסכם ההלוואה ואת שטר המחאת הזכות והאישור עליהם נסמכת התביעה כלשונם:
טיוטת הסכם ההלוואה (נספח 5 לכתב התביעה)
הסכם הלוואה
שנערך ונחתם בתל אביב ביום 1 בנובמבר 2001
בין: --------------------------------- ( ריק ה.ע)
(שיקרא להלן – "המלווים") מצד אחד:
לבין: Blue River Holding LTD
(חברה הרשומה בליבריה)
(שיקרא להלן - "הלווים") מצד שני
הואיל: והלווים פנו למלווה בבקשה לקבלת הלוואה בסך 1,000,000$ (מיליון דולר ארה"ב) (להלן- "סכום ההלוואה"),
והואיל: והמלווים מוכנים להיענות לבקשת הלווים בכפוף לתנאי הסכם זה.
לפיכך הוסכם והתנה בין הצדדים כדלקמן:
1. מבוא
1.1 המבוא להסכם זה מהווה חלק עיקרי ובלתי נפרד הימנו.
2. מתן ההלוואה
2.1 בחתימתם על הסכם זה הלווים מאשרים בזאת כי קיבלו מהמלווים הלוואה בסך 1,000,000$ (מיליון) דולר ארה"ב.
3. מועד פירעון ההלוואה
3.1 הלווים יפרעו את מלוא סכום ההלוואה בתשלום לידי המלווים בתוך 60 ימים מיום חתימת הסכם זה.
3.2 אי פירעון ההלוואה בחלוף 60 ימים ממועד חתימת הסכם זה ועד 180 ימים מחתימתו לא תחשב כהפרת הסכם זה ובמקרה כזה ישלמו הלווים ריבית בשיעור 5% לכל חודש החל מתום 60 ימים ממועד חתימת חוזה זה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
3.3 בחלוף 180 ימים ממועד חתימת הסכם זה יישאו הסכומים המגיעים למלווים הצמדה וריבית כגובה הריבית הנהוגה על משיכות יתר בחשבון חוזר דביטורי בבנק הפועלים והמלווים יהיו רשאים לממש את הביטחונות שבידם בנוסף לכל סעד אחר להם הם זכאים לפי כל דין.
3.4 מוסכם בזאת כי פירעון ההלוואה ע"י הלווים יעשה רק בימים בהם פתוחים הבנקים בישראל לביצוע עסקאות בדולרים של ארה"ב ועד השעה 11:00 בבוקר.
4. בטחונות
4.1 להבטחת פירעון סכום ההלוואה מתחייבים הלווים שבמקרה ולא יחזירו את ההלוואה בתום 180 ימים מיום חתימת חוזה זה יעבירו שיעור של 32% מחברת גילו בגילה ח.פ 56-001388-0 (שיעור המבטא 15 דונם במגרש כהגדרתו להלן) אשר מניותיה מוחזקות עבורם בנאמנות אצל מר יוסי שפט, עו"ד מרחוב דניאל פריש 3 תל אביב (להלן: "הנאמן").
4.2 הלווים מורים בזה באופן בלתי חוזר לנאמן שבמקרה כאמור בו לא יחזירו את מלוא ההלוואה במועד האמור בסעיף 3 לעיל, להעביר מתוך מניותיהם בחברה מניות שיבטאו 32% מכלל המניות של חברת גילו בגילה ח.פ 56-001388-0 לידי מי שהלווים יורו לו בכתב.
4.3 היות וחברת גילו בגילה הנ"ל מחזיקה במקרקעין הידועים גם כספר 1015 דף 8620 (להלן: "המגרש") כאיגוד מקרקעין ועל מנת שלא יבוצעו דיספוזיציות בנוגע ל-15 דונם מהמגרש עד לאחר החזר ההלוואה במלואה, תירשם על המגרש ה"א לטובת הלווים עד להחזר ההלוואה. לאחר החזר ההלוואה תימחק ה"א.
4.4 למען הסר ספק מובהר בזה כי על הקרקע קיימת משכנתא בדרגה ראשונה לטובת בנק הפועלים בע"מ בגין הלוואה העומדת נכון למועד חתימת הסכם זה על סך של 2 מיליון דולר ארה"ב וכמו כן קיימת הע"א נוספת בגין הלוואה בסך של 500 לף דולר ארה"ב.
4.5 במקרה שההלוואה לא תוחזר במועדים המפורטים בסעיף 3 לעיל – הלווים נותנים בזאת הרשאה בלתי חוזרת למלווים למכור 15 דונם מהמגרש (המבטא את החלק היחסי במגרש לפי שיעור המניות שיועברו לידם כאמור לעיל ממניות חברה בעלת הקרקע) וכי במקרה כזה מתחייבים הם לסייע בכל הדרוש ולחתום על מסמך שיאפשר את מכירת 15 הדונם הנ"ל.
4.6 הלווים מתחייבים בזאת התחייבות בלתי חוזרת לשאת בכל ההוצאות, ובכלל זה הוצאות שכר טרחת עו"ד, הקשורות במישרין ו/או בעקיפין למימוש זכות המלווים במגרש, והחזר מלוא הסכומים המגיעים למלווים.
4.7 במקרה בו ימכרו הלווים את 15 הדונם מתוך המגרש לצד שלישי כלשהו, הרי שהלווים יהיו זכאים להפרש בין מחיר מכירת המגרש לצד השלישי ובין מלוא הסכומים המגיעים למלווים. לצורך חישוב כאמור יהיו הלווים זכאים למיליון וחצי דולר עבור המגרש בצירוף כל ההוצאות שתהיינה כרוכות בכך, לרבות ריבית והצמדה עד ליום קבלת מלוא המגיע בפועל.
5. המחאת זכויות
5.1 הלווים לא יהיו רשאים להעביר ו/או להמחות לאחר או לאחרים את כל או חלק מזכויותיהם וחובותיהם על פי הסכם זה.
5.2 מוסכם כי במקרה של מימוש הבטוחה הנ"ל תינתן אפשרות לבעלי המניות בגילו בגילה לפרוע את החוב באותם תנאים שהוצעו לצד ג' וזאת בתוך 14 ימים ובלבד שאותם בעלי מניות התחייבו בכתב לקבל על עצמם את אותם תנאים בתוך 72 שעות מיום שהוצעה להם האפשרות הנ"ל.
6. שונות
6.1 כל ארכה, הנחה, ויתור או אי נקיטת צעדים, לא יהוו ויתור על איזה מזכויות הצדדים על פי הסכם זה ו/או על פי כל דין, אלא אם נערכו בכתב ונחתמו ע"י הצדדים.
6.2 כל מחלוקת הקשורה במישרין או בעקיפין להסכם זה לרבות אך לא רק פרשנותו, ביצועו, הפרתו, ו/או כל דבר אחר יתבררו בבית המשפט המוסמך בתל אביב.
6.3 כל הודעה שתשלח מצד אחד למשנהו עפ"י הכתובות המפורטות במבוא להסכם זה תחשב כאילו הגיעה ליעדה בתום 72 שעות משעת שילוחה בדואר רשום.