בהמשך לכך, הוא הוסיף והבהיר מהן כוונותיו העתידיות:
"ההסדר שהגענו אליו אין בו קלון. אני מודיע כבר מעכשיו שאני בעזרת השם בבחירות הקרובות, ואני מקווה שהן יהיו מהר מאוד, אעמוד בראש תנועת ש"ס וארוץ לכנסת ואשרת בעזרת השם בתפקיד של שר. אני לא רואה שום מניעה" (ההדגשות הוספו).
אם כן, יממה בלבד לאחר אישורו של הסדר הטיעון, התבטאויותיו הציבוריות של דרעי, שנאמרו מחוץ לבית המשפט, היו שונות באופן ניכר מאלה שנאמרו בתוך אולם הדיונים ואשר באו בסופו של דבר לידי ביטוי בנוסחו של גזר הדין. להשלמת התמונה, יצוין כי חרף הקושי הברור, לא הוגשה כל הבהרה נוספת מצדו של דרעי בגדרי ההליך הפלילי – לא בשלב של הקראת גזר הדין ואף לא במועד מאוחר יותר.
14. בעתירות שבפנינו נטען כי דברים אלו, כמו גם פרסומים אחרים שעסקו בחזרתו של דרעי לכנסת, מלמדים על תכניתו, כבר במועד גזר הדין, לשוב ולפעול בזירה הציבורית והפוליטית בניגוד למצג שעליו הסתמך בית משפט השלום.
בכלל זה, בבג"ץ 8948/22, שחלק ניכר מהטענות בו הוקדשו לסוגיה זו, נטען בין השאר כי –
"מינויו של [דרעי] לשר פנים וכן לכל תפקיד נוסף ברשות המבצעת תהווה ביזיון בית משפט והפרה בוטה של ההתחייבות שהשתמעה מדבריהם של [דרעי] ושל בא כוחו בפני בית המשפט..." (בפסקה 36 לעתירה זו).
עוד נטען כי –
"התנהלות זו מחייבת את המסקנה לפיה התפטרותו מהכנסת, יומיים לפני הכרעת הדין במשפטו הפלילי, וההתחייבות שנתן לבית המשפט לעזיבת החיים הציבוריים, כפי שתוארו לעיל, נעשו אך ורק לשם השגת התועלות האישיות, כאמור.
כל זאת כאשר מלכתחילה התכוון [דרעי] להפר באופן מידי את התחייבותו. לפיכך פעל [דרעי] במרמה, בתחבולה, בחוסר תום לב מוחלט, תוך הטעיה מכוונת של בית המשפט ומשיקולים זרים, בעת שאמר את דבריו לבית המשפט" (בפסקה 38 לעתירה זו).
בבג"ץ 8982/22 הועלו טענות דומות, בדגשים מעט שונים, כך נטען –
"בעת הדיון באישור הסדר הטיעון בתיק עבירות המס הצהיר [דרעי] בפני בית המשפט דברים, אשר ניתן היה ללמוד מהם כי בכוונתו לפרוש מן החיים הציבוריים. דומה, כי כך הובנו דבריו גם ע"י ב"כ המאשימה... נוסח הדברים... אף הביא את כב' הנשיא הרבסט לקבוע כי ניתן 'לומר בוודאות כי הנאשם לא ייגע עוד בצרכי ציבור הכורכים בתוכם עיסוק כלכלי'...
הצהרותיו של [דרעי] בדבר כוונת פרישה מן החיים הציבוריים הובילו לקבלת הסדר הטיעון, ואפשר שאף להקלה בעונשו. לפיכך מושתק [דרעי] היום מלטעון בדבר זכותו לבחור ולהיבחר לתפקיד שר" (בפסקאות 59 ו-62 לעתירה זו, ההדגשות במקור).