50. בהתחשב בכך, על פני הדברים, ומבלי להכריע, דומה שזהו אחד מאותם מקרים שאמורים לשמש חריג לקביעה כי אין פסול בתחולה מיידית של חוק יסוד. הייחוד של המקרה הוא השפעתה של התחולה המיידית על תוצאות מגובשות של הליך פלילי מסוים. כשלעצמי, אוסיף כי נקודת מבט נוספת ממנה ניתן להשקיף על הדברים נעוצה באמת המידה של "מובחנות", שבה צידדתי אני בעניין שפיר (שם, בפסקה 23 לפסק דיני). לשיטתי, החלתו של התיקון לחוק היסוד כך שזה יתפוס ברשתו את עניינו של דרעי עשויה להיחשב "חדירה" או אף "הסגת גבול" של הרשות המכוננת אל תחומיה הברורים של הרשות השופטת, מאחר שנועדה להשפיע על תוצאותיו של הליך פלילי קונקרטי.
סוף דבר
51. מכל מקום, בענייננו די לי בכך שבפנינו מניעות ספציפית החלה כלפי מי שהציג מצג שהיה בו כדי להשפיע, ואף השפיע בפועל, על תוצאותיו של ההליך הפלילי בעניינו.
52. על כן, אני מסכימה עם חברתי הנשיאה חיות כי דין העתירות להתקבל. על רקע טעמיי לקבלת ההחלטה, אני סבורה כי על הצו על-תנאי להפוך למוחלט במובן זה שיוצהר כי מינויו של דרעי לכהונת שר הוא פסול וחסר תוקף.
ש ו פ ט ת
המשנה לנשיאה ע' פוגלמן:
אני מצטרף לחוות דעתה של חברתי הנשיאה א' חיות. אף לשיטתי מינויו של חבר הכנסת אריה דרעי (להלן: דרעי), שהורשע בדין שלוש פעמים, לכהונה כשר הפנים וכשר הבריאות חורג ממתחם הסבירות ודינו להתבטל. נוכח מסקנתי זו לא ראיתי לטעת מסמרות ביחס לאמור בחוות דעתה של חברתי השופטת ד' ברק-ארז בנוגע לקיומה של מניעות משפטית שקמה בעניינו של דרעי. אסתפק אפוא אך בהערות קצרות משלי בכל הנוגע לסוגיות העיקריות שהונחו לפנינו.
סבירות המינוי
1. בבחינת שאלת מינויו של חבר כנסת בעל עבר פלילי לתפקיד שר צועדים אנו בתלם חרוש בפסיקתנו (ראו והשוו, בין היתר: בג"ץ 3095/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 15 (13.8.2015) (להלן: עניין דרעי השני); בג"ץ 5853/07 אמונה תנועת האישה הדתית לאומית נ' ראש הממשלה, פ"ד סב(3) 445, 469-468 (2007); בג"ץ 6163/92 אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מז(2) 229, 257-256 (1993) (להלן: עניין אייזנברג)). למותר הוא לחזור על הדברים, ודי אם אציין כי כפי שנקבע פעמים רבות, מינויו של אדם לתפקיד ציבורי אינו מתמצה אך בהתקיימותם של תנאי הכשירות הפורמליים, אלא גם בהפעלת שיקול דעת סביר בבחינת תקינות המינוי. במסגרת בחינה זו על הגורם הממנה להידרש, בין היתר, לשאלה אם המינוי מתיישב עם "עקרונות של הגינות, טוהר מידות ואמון הציבור ברשויות השלטון" (בג"ץ 232/16 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 8 לפסק הדין של השופט ס' ג'ובראן (8.5.2016) (להלן: עניין דרעי השלישי)). באופן קונקרטי, בענייננו שלנו, נדרשים אנו לבחון את שיקול דעתו של הגורם הממנה – הוא ראש הממשלה – ואת המשקל שניתן לעברו הפלילי של המועמד במסגרת הפעלתו של שיקול דעת זה.