10. השיקול השני שמסיט את נקודת האיזון בעניינו של דרעי הוא מצג השווא שהציג לפני מערכת המשפט כמי שעתיד לעזוב את החיים הפוליטיים. בפתח הדברים בהקשר זה יש להדגיש כי הסדר הטיעון לא כולל הבטחה של דרעי לפרוש מן החיים הפוליטיים. עם זאת, דומה כי דרעי יצר במכוון מצג של פרישה כאמור וזאת בין היתר כדי להימנע מהכרעה בשאלת הקלון שדבק בעבירות שביצע וכדי להיטיב עמו בגזר הדין. כך, כבר במסגרת תגובתו של דרעי לעתירה שהוגשה נגד הסדר הטיעון, ציין ביום 6.1.2022 כי הסדר זה הוא חלק "ממהלך רחב של נטילת אחריות מצד [דרעי – ע' פ'], המתבטא בראש ובראשונה בחתימתו על הסדר הטיעון, וכן בעזיבתו את הכהונה הציבורית" (ההדגשה הוספה – ע' פ'; סעיף 83 לתגובת דרעי לעתירה בבג"ץ 8954/21 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה). בהמשך, במסגרת הטיעונים לעונש בבית משפט השלום, ציין התובע במפורש כי כנסיבה לקולא, על בית המשפט לשקול את הודאתו של דרעי, את נטילת האחריות שלו על מעשיו ואת "פרישתו מחייו הפוליטיים" (פרוטוקול הדיון מיום 25.1.2022, בעמ' 6, ש' 9-8). בשלב זה, ניתן היה לצפות כי מי שמתעתד להמשיך בחייו הציבוריים יתקן את בא כוח התביעה, ויבהיר כי המהלך האישי מתמצה בהתפטרות מתפקידו כחבר כנסת. חרף האמור, בדבריו של דרעי עצמו לפני בית המשפט אך חיזק את המצג האמור: "[אני – ע' פ'] רוצה להמשיך עם הזמן שנשאר לי להשקיע בצרכי ציבור בלי לערב את המלחמות הללו ולהמשיך לייצג את השכבות בציבור שאני מייצג בצורה אחרת גם אם לא מהכנסת" ומיד לאחר מכן הוסיף "אני לוקח אחריות" (ההדגשות הוספו – ע' פ'; פרוטוקול הדיון מיום 25.1.2022, בעמ' 13, ש' 23-17). על רקע מצג זה קבע בית משפט השלום בגזר דינו כי התרחקותו של דרעי מהחיים הציבוריים היא "נסיבה חשובה" לגזר הדין בעניינו, וכלשון בית המשפט בגזר הדין:
"[...] מדובר בנסיבה חשובה הבאה ללמד שתי נקודות חשובות אודות הנאשם.
הראשונה, הנאשם, איש ציבור מזה כשנים רבות, מדיר עצמו מעתה מרצון מעיסוק בצרכי ציבור. שיקוליו הרחבים אינם פרושים בפניי, אך נדמה כי תולדות חייו מלמדים כי הוא ראה בהיותו נבחר ציבור ייעוד ודרך חיים, וכעת נוכח התיק דנן ואישומיו – הרי שהוא מוותר על כך, וזאת מרצונו.
אין זה קורבן קל למי שמיצב עצמו כשליח ציבור בעשורים האחרונים ונדמה כי המאשימה עצמה רומזת על כי היא רואה בכך חלק מן העונש אשר אותו הטיל הנאשם על עצמו.
הנקודה השנייה, הינה מניעתית בטיבה.
כל החושש מן הנאשם ומפגיעתו בקופה הציבורית ויטען כי קיימת בו מסוכנות בכל הכרוך במשאו ובמתנו בענייני ממון הרבים או היחיד - יוכל למצוא מנוח לחשש זה ולומר בוודאות כי הנאשם לא ייגע עוד בצרכי ציבור הכורכים בתוכם עיסוק כלכלי, וזאת בשל התרחקותו מהזירה הציבורית" (ההדגשה במקור – ע' פ'; שם, בעמ' 7).