13. הנה כי כן, מאז פסקי הדין הקודמים שמצאו את מינויו של דרעי "על גבול" מתחם הסבירות אירעו תמורות משמעותיות. בראשן, הרשעתו של דרעי בשתי עבירות נוספות ואף בפעם זו, מבלי שהביע חרטה. תמורות אלו מטות – באופן מובהק וברור – את נקודת האיזון בעניינו של דרעי. נוכח כל האמור לעיל, מינויו של דרעי לתפקיד שר בממשלת ישראל חורג בצורה קיצונית ממתחם הסבירות, ולפיכך אינו יכול לעמוד.
חוקתיות התיקון לחוק-יסוד: הממשלה
14. במסגרת התיק שלפנינו הועלו גם טענות נכבדות שכוונו לחוקתיות התיקון לחוק-יסוד: הממשלה (להלן גם: התיקון) שנועד לאפשר לדרעי לקיים את תנאי הכשירות לכהונת שר. תחילה אציין כי איני רואה לקבל את טענות הכנסת (ראו למשל סעיפים 7, 72-69 לתשובה מטעמה) שלפיה בית משפט זה נעדר סמכות להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד וזאת בפרט בהינתן פסיקתנו – שניתנה בהרכבים מורחבים – בשאלת השימוש לרעה בסמכות המכוננת (בג"ץ 2905/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' כנסת ישראל (12.7.2021); בג"ץ 5969/20 שפיר נ' הכנסת (23.5.2021) (להלן: עניין שפיר)). עם זאת, משמצאתי כי דין המינוי להיפסל במישור המינהלי, איני נדרש לטעת מסמרות בשאלה אם הכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכותה המכוננת במסגרת התיקון, שכן הטענות המכוונות לחוקתיות התיקון אינן מכוונות בעיקרן כלפי התיקון גופו כי אם לתחולתו בעניינו של דרעי. מסקנה זו נטועה בכלל שלפיו בית המשפט יפנה לפסילת חוק כ"מוצא אחרון". כבר בעניין בנק המזרחי עמד בית משפט זה על הריסון המתחייב בכל הנוגע לביקורת חוקתית, בהפנותו לקווים המנחים שהתווה השופט ברנדייס בפרשת אשוונדר (Ashwander v. Tennessee Valley Auth., 297 U.S. 288 (1936)). לענייננו חשוב הוא הכלל שלפיו בית המשפט ידון בשאלות בעלות אופי חוקתי רק כאשר הדבר דרוש באופן החלטי (Absolutely necessary) (ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221, 350-349 (1995); כן ראו: בג"ץ 5744/16 בן מאיר נ' הכנסת, פסקה 3 לפסק הדין של השופט מ' מזוז (27.5.2018); וראו והשוו: פסק דיני בבג"ץ 5469/20 אחריות לאומית – ישראל הבית שלי נ' ממשלת ישראל (4.4.2021); בג"ץ 813/14 פלונים נ' שר הפנים, פסקה 24 (18.10.2017); בג"ץ 2311/11 סבח נ' הכנסת, פסקה 84 לפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן (17.9.2014); בג"ץ 7146/12 אדם נ' כנסת ישראל, פ"ד סד(2) 717, 848 (2013); בג"ץ 4562/92 זנדברג נ' רשות השידור, פ"ד נ(2) 793, 814 (1996); אהרן ברק פרשנות במשפט כרך ג – פרשנות חוקתית 737 (1994); יגאל מרזל "השהיית הכרזת הבטלות" משפט וממשל ט 39, 88-87 (2005)). הדברים נכונים, על דרך קל וחומר, כאשר עסקינן בביקורת שיפוטית על חוקי יסוד (ראו והשוו: בג"ץ 5555/18 חסון נ' כנסת ישראל, פסקה 9 לפסק דיני (8.7.2021); עניין שפיר, פסקה 4 לפסק הדין של השופט י' עמית). לגופם של דברים, אציין כי מקובלים עליי דבריה של הנשיאה בחוות דעתה, לרבות הקשיים עליהם היא מצביעה בתיקון נושא דיוננו (פסקאות 45-42).