נוסח זה קובע כי הדרישה לקבלת חוות דעתו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית חלה רק על מועמד לתפקיד של שר בממשלה אשר נדון למאסר בפועל, להבדיל ממאסר-על-תנאי. במילים אחרות ופשוטות יותר: נוסח זה קובע לעניין עצם הכשרות להתמנות לשר בממשלה את הכלל "אין כלא – אין קלון" (זולת אם בית המשפט אשר הרשיע את הנאשם קבע במפורש כי היה במעשיו משום קלון). כלל חדש זה נקבע במסגרת תיקון מס' 11 לחוק היסוד אשר נחקק, או כונן, בשנת התשפ"ג-2022, כאשר הוראת התחולה שלו קובעת כי כל מועמד להתמנות לשר בממשלתנו הנוכחית יחסה בצלו של הכלל. נוסחו הישן של סעיף 6(ג)(1) לחוק יסוד: הממשלה, שכאמור עמד כאבן-נגף בדרכו של דרעי לממשלה החדשה, ירד לתהום הנשייה.
16. תיקון זה של חוק היסוד שינה את המצב המשפט הכללי – ואין בדעתי לדון בחוקתיותו בהיותי נאמן לכלל הגדול אשר אוסר עלינו להיזקק למשפט החוקתי כאשר הפתרון למחלוקת המונחת לפתחנו מצוי בחיקו של דין רגיל. כך לימדנו הנשיא מ' שמגר בפסק דינו בע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221, 350 (1995), בהסתמכו על פסק הדין הידוע של בית המשפט העליון של ארה"ב, Ashwander v. TVA, 297 U.S. 288, 346 (1936) – וכך חובה עלינו לנהוג כאן ובכל מקרה דומה (ראו גם: רע"א 10011/17 מי-טל הנדסה ושירותים בע"מ נ' סלמאן, פסקה 25 לפסק דיני והאסמכתאות שם (19.8.2019)).
17. ברם, כפי שאראה להלן, המצב המשפטי הכללי שהכנסת כוננה אינו משנה כהוא זה את מצבו המשפטי האינדיווידואלי של דרעי, אשר נוצר בעקבות ההצהרה שהלה מסר לבית המשפט אגב אישורו של הסדר הטיעון. הצהרה זו והסתמכותו של בית המשפט והתובע עליה יוצרות "השתק שיפוטי" ומעמידות בפני דרעי, בבואו להתמנות לשר בממשלה, אבן-נגף משפטית שאין לה הופכין, ששמה "מניעות": מניעות אישית אשר חוסמת בפני דרעי – וכפועל יוצא מכך, בפני ראש הממשלה שמבקש למנות את דרעי לשר – את האפשרות להתמנות לשר גם על-פי המתווה החדש שנקבע בסעיף 6(ג)(1) המתוקן לחוק יסוד: הממשלה.
השתק שיפוטי, מניעות והשלכותיהם על עניינו של דרעי
18. דוקטרינת ההשתק השיפוטי וכללי המניעות המקבילים, אשר נקבעו בפסיקתו של בית משפט זה ויושמו על ידו במגוון רחב של מקרים, נמצאים עמנו מזה זמן רב (ראו: ע"א 513/89 S/interlego a נ' lines bros. S.a-exin, פ"ד מח(4) 133, 195 (1994) (להלן: ע"א 513/89); רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט(6) 625, 633 (2005); ע"א 196/90 ירמיהו עיני חברה לבנין בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה קריות, פ"ד מז(2) 111, 135 (1993); רע"א 15/12 עזבון המנוח אליה פרג' ז"ל נ' אלעזר, פסקה יא לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין (1.3.2015) (להלן: עניין פרג'); רע"א 8297/12 הפניקס הישראלי לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 13 (16.7.2013) (להלן: עניין הפניקס)). כללים משפטיים אלה באים למנוע ניצול לרעה של ההליך השיפוטי, להבטיח את תקינותו, וכן למנוע את שחיקתו של משאב ציבורי-מוסרי הקרוי יושרה. לפיכך "בעל דין שטען טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה, מושתק מלהתכחש לטענתו גם בהליך נגד יריב אחר [...] ולטעון טענה הפוכה" (ראו: ע"א 513/89, בעמ' 195); וכפי שהוסבר על ידי המשנה לנשיאה רובינשטיין: