"על המעוניין לפנות למערכת המשפט לשם קבלת סעד לדבוק בגרסה אחת לאורך ההליכים, או לכל הפחות להציג הסבר מניח את הדעת לשינויה. אם לא כן – נתון הוא להשתק שיפוטי" (ראו: עניין פרג', בפסקה יא לפסק דינו של המשנה לנשיאה רובינשטיין).
19. בהקשר זה הובהר כי –
"מכל מקום, ומבלי להידרש ליתרונותיה של גישה זו או אחרת, נראה שהיום הכול יסכימו כי בעל דין שטען טענה או נקט עמדה בפני בית משפט, וכתוצאה מכך צמחה לו 'הנאה' כלשהי – במובן הפשוט של המילה – בפסק הדין, אף אם טענתו לא התקבלה, אינו רשאי לטעון, בשל כללי ההשתק השיפוטי, טענה מנוגדת לאותה טענה או עמדה בה נקט במסגרת הליך קודם" (ראו: עניין הפניקס, בפסקה 13; ההדגשה הוספה – א.ש.).
20. הבהרה חשובה זו מחדדת כי דיננו מכיל בחובו את כלל המניעות הרחב אשר מונע מאדם לשחק בתפקידים הפוכים בשני מגרשים משפטיים שונים. אין אדם יכול לומר במסגרת משפטית אחת – במקרה דנן: הליך האישור של הסדר הטיעון במשפטו הפלילי – כי הוא פורש מהזירה הפוליטית כדי לפעול למען הציבור בזירה אחרת, וכעבור זמן קצר לבשר לציבור בוחריו ולעולם כולו על שובו לזירה הפוליטית ואחר-כך לחזור על אותה עמדה, אשר מנוגדת להצהרתו הראשונית, במסגרת הליכי הבחירות לכנסת וההתדיינות בעתירות שלפנינו.
21. דוקטרינת ההשתק השיפוטי וכללי המניעות המקבילים הובאו לתוך הדין הישראלי מהמשפט המקובל האנגלו-אמריקני, אשר אימץ את הדוקטרינה לפני למעלה מ-150 שנה (ראו: Hamilton v. Zimmerman, 37 Tenn. (5 Sneed) 39, 47 (1857)). כללים אלה "חיים ובועטים" בגדרו של הדין האמריקני עד עצם היום הזה (ראו, מני רבים: New Hampshire v. Maine, 532 U.S. 742 (2001);Rissetto v. Plumbers & Steamfitters Local 343, 94 F.3d 597, 605 (9th Cir. 1996); Arizona v. Shamrock Foods Co., 729 F.2d 1208, 1215 (9th Cir. 1984); Edwards v. Aetna Life Insurance Company, 690 F.2d 595 (6th Cir. 1982); וכןKira A. Davis, Judicial Estoppel and Inconsistent Positions of Law Applied to Fact and Pure Law, 89 CORNELL L. REV. 191 (2003)).
22. כמו אצלנו, לפי הגישה הרווחת בארצות הברית, דוקטרינת ההשתק השיפוטי באה להגן על מערכת המשפט כמערכת שבנויה על יושרה:
"One view focuses on the harm to the opposing party by having inconsistent positions adopted against it. […] This observation has a solid foundation in traditional principles of estoppel doctrine. It follows from this view that judicial estoppel is triggered when a litigant wins the first time and then tries to win a second time against the same adversary by contradicting itself. Few fact patterns fall within this strict view of the doctrine. Other courts, while recognizing the basic estoppel concept of detrimental reliance, view the inconsistency as harming the court and judicial system rather than the litigant. […] Some commentators have even argued that limiting the doctrine to litigation between the same parties renders the two doctrines redundant. More courts apply this broader view than the narrow one previously described".