ראו: David S. Coale, A New Framework for Judicial Estoppel, 18 REV. LITIG. 1, 9 (1999) (ההדגשה הוספה – א.ש.); וראו גם Nicole C. Frazer, Reassessing the Doctrine of Judicial Estoppel: The Implications of the Judicial Integrity Rationale, 101 VA. L. REV. 1501 (2015) (להלן: Frazer).
23. לענייננו-שלנו, יפים במיוחד דבריו של השופט פרנק איסטרברוק (Easterbrook) מבית המשפט לערעורים של המחוז הפדראלי השביעי:
"The offense is not taking inconsistent positions so much as it is winning, twice, on the basis of incompatible positions".
ראו: Astor Chauffeured Limousine Co. v. Runnfeldt Inv. Corp., 910 F.2d 1540, 1548 (7th Cir. 1990) (להלן: עניין Astor).
24. עיקרון פשוט זה מסכם את דוקטרינת ההשתק השיפוטי ואת כללי המניעות הנלווים אליה בארצות הברית ובמשפטנו שלנו – שכידוע כולל בתוכו, בין השאר, את ההלכה הפסוקה, כאמור בסעיף 1 לחוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, ואת "דיני המשפט המקובל ועקרוני היושר של אנגליה, כפי תקפם במדינה", כאמור בסעיף 3 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981. יישומו על המקרה שלפנינו מוליך אל המסקנה המתחייבת כדלקמן: דרעי אינו יכול לקבל את מבוקשו פעמיים על ידי (1) הצהרה "אני פורש מהזירה הפוליטית", שכאמור נועדה להביא לאישורו של הסדר הטיעון שלו עם התביעה ולהפוך את סוגיית הקלון ואת בעיית "הדלת המסתובבת" לבלתי רלבנטיות במסגרת הליכי האישור; ועל ידי (2) חזרה מהצהרתו זו במסגרת הליכי מינויו לשר בממשלת ישראל זמן קצר אחרי מסירתה לבית המשפט. פשיטא הוא, כי מהלך זה, אשר הופך את הצהרתו של דרעי לחוכא ואטלולא, חסום בפניו מניה וביה על ידי כללי המניעות.
25. סבורני אפוא כי עלינו להפעיל את דוקטרינת ההשתק השיפוטי ואת כללי המניעות הנלווים על המקרה שלפנינו, שבמרכזו הפרה בוטה של ההצהרה שניתנה על ידי דרעי לבית משפט בהליך פלילי במסגרת אישורו של הסדר טיעון. אוסיף ואדגיש כי כללים אלה מונעים חזרה מהצהרות כאלה לא רק בגדרו של הליך שיפוטי או מעין-שיפוטי אחר, אשר בא אחרי ההליך בו ניתנה ההצהרה, אלא גם בכל הליך בו נדרשת הפעלת הוראות הדין על ידי רשות שלטונית או אחד ממוסדות המדינה – ובכך אין כל רבותא (ראו והשוו: Frazer, בעמ' 1502; Michael D. Moberly, Playing "Fast and Loose" or Just Fast?: A Look at Judicial Estoppel in the Ninth Circuit, 33 GONZAGA L. REV. 171, 194, 196 (1998); כמו כן ראו: ע"א 513/89, בעמ' 199-198; ע"א 4330/07 אוריאל נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות – בית חולים רמב"ם חיפה, פסקה מד (5.3.2009)). זאת, מאחר שדוקטרינת ההשתק השיפוטי וכללי המניעות הנלווים – כפי שעוצבו במשפטנו שלנו ובמשפט המקובל – נועדו להגן על היושרה (integrity) של המערכת המשפטית כולה וכן למנוע מצב דברים אנומאלי שתואר על ידי השופט האמריקני איסטרברוק כניצחונו הכפול של מי שמקדם את ענייניו מתוך שתי עמדות הסותרות זו את זו אהדדי: "winning, twice, on the basis of incompatible positions" (ראו: עניין Astor, בעמ' 1548).