26. כך או אחרת: ההליכים בפני בג"ץ אשר מתנהלים כעת לפנינו, הם הליכים שיפוטיים מובהקים, אשר בוודאי חוסים בצלם של דוקטרינת ההשתק השיפוטי ושל כללי המניעות הנלווים. להליכים אלה יש להוסיף את הליך הבחירות לכנסת והליך מינויו של דרעי לתפקיד שר אשר ממילא כורכים בתוכם, מכוח הדין, הליכים מעין-שיפוטיים בפני ועדת הבחירות המרכזית והיושב בראשה – בכל הקשור לאישור רשימת המפלגות ובדיקת סוגיית הקלון בהתאם לאמור בסעיף 42א לחוק יסוד: הכנסת וסעיף 6(ג)(1) לחוק יסוד: הממשלה (למעמד ההליכים בפני ועדת הבחירות המרכזית כהליכים מעין-שיפוטיים, ראו: ע"ב 6615/22 שיקלי נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, יצחק עמית, פסקה 27 לפסק דינה של הנשיאה א' חיות (3.11.2022); תר"מ 144/98 טולדנו נ' יעקב פרץ ראש-עיריית קרית-אתא, פ"ד נב(4) 666, 671-670 (1998); א"ב 11280/02 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה נ' טיבי, פ"ד נז(4) 1, 61 (2003); בג"ץ 1262/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' סיעת ש"ס, פ"ד סא(1) 185, 204 (2006); וכן ע"ב 2/84 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה, פ"ד לט(2) 225, 254 (1985)).
27. זאת ועוד: הסדרי טיעון, כדוגמת זה שנערך בין דרעי לבין התביעה במשפטו הפלילי, אינם יוצרים מערכת יחסים דואלית בין התביעה לנאשם, ותו לא. הסדרי טיעון יוצרים מערכת משולשת של יחסים משפטיים בין הנאשם, התביעה ובית המשפט אשר מופקד על האינטרס הציבורי בענישה (ראו: ע"פ 532/71 בחמוצקי נ' מדינת ישראל, פ״ד כו(1) 543, 549 (1972); ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577, 588, 605, 611 (2002) (להלן: עניין פלוני); בג"ץ 2925/19 נגר נ' פרקליטות מחוז צפון, פסקה 7 (24.6.2019); בג"ץ 3036/10 נגר נ' פרקליטות המדינה (מחוז תל אביב), פסקה 32 (3.11.2010); וכן אליהו הרנון "עסקות טיעון בישראל – חלוקת התפקידים הראויה שבין התביעה לבית המשפט ומעמדו של הקורבן" משפטים כז(3) 543, 561 (1997); להרחבה בדבר תפקידו של השופט במסגרת הסדרי טיעון, ראו: אליהו הרנון וקנת מן עסקות טיעון בישראל 126-100 (1981)). מערכת משולשת זו אינה מכילה בתוכה רק את הסדר הטיעון, אלא גם את הצהרותיהם של בעלי הדין – ובפרט, זאת של הנאשם – בהליך בו מובא ההסדר לאישורו של בית המשפט. שכן, גם בהתקיים הסדר טיעון, בית המשפט אינו משיל מעצמו את תפקידו השיפוטי בהרשעה ובהטלת העונש – תפקיד שעיקרו הבטחת האינטרס הציבורי באכיפת הדין הפלילי. במסגרת זאת, לעניין ההקלה בעונשו של הנאשם, נדרש בית המשפט להעריך את משקלה של נטילת האחריות מצדו של הנאשם (ראו: עניין פלוני, בעמ' 593) – בין היתר, בהתחשב בהצהרות הנאשם בפניו.