עוד עולה מגזר הדין, ומפרוטוקול הדיון שקדם לו, כי בקביעת העונש ייחס בית משפט השלום משקל משמעותי לקולא לעובדה שדרעי בחר להתפטר מתפקידו כחבר כנסת ולסיים את דרכו בזירה הפוליטית. החלטה זו הוצגה על ידי בא כוחו של דרעי כלקיחת אחריות על מעשיו הפליליים תוך מוכנות לשאת במחיר אישי כבד. הדברים צוטטו במלואם בחוות דעתם של חבריי הנשיאה א' חיות, השופטת ד' ברק-ארז והשופט א' שטיין; וניכר מהדברים כי התפטרותו של דרעי נתפשה על ידי הערכאה הדיונית הן כוויתור משמעותי מצידו על כל פעילות ציבורית בכנסת או בממשלה, הן כאקט מניעתי המפחית באופן ממשי כל סיכון עתידי לפגיעה מצידו של דרעי בקופה הציבורית.
אלא שבחלוף יממה בלבד מעת שנגזר דינו, חזר בו דרעי באופן פומבי ומפורש מהצהרתו בנוגע לפרישה מהחיים הפוליטיים. מדובר בהתנערות מוחלטת מהמצג שהציג לבית המשפט, לאחר שמצג זה הביא לכך שנגזר עליו העונש שהוסכם בהסדר הטיעון ולכך שההליך הפלילי בעניינו הסתיים מבלי להידרש לשאלת הקלון, וכל זאת טרם שיבשה הדיו על גזר הדין. התנהלות זו מקוממת, מעידה על זלזול בבית המשפט, מבזה את סמכותו וחותרת תחת תוקפן המחייב של החלטותיו.
15. במערכה הבאה, שנפתחה פחות משנה לאחר שניתן גזר הדין בעבירות המס, ביום 1.11.2022 דרעי התמודד בבחירות לכנסת ה-25 כראש מפלגת ש"ס ומפלגתו זכתה לכ-400,000 קולות מן הציבור ול-11 מנדטים. בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה מיום 17.11.2022, ראש הממשלה המיועד מר בנימין נתניהו נמנע מלפעול בהתאם למתווה שבסעיף 3 לחוק הממשלה, התשס"א-2001 – שלפיו היה עליו לפנות ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית על מנת שיקבע אם בעבירות המס שבהן הורשע דרעי "אין משום קלון" (כלשון סעיף 6(ג)(1) לחוק היסוד). תחת זאת, ביום 12.12.2022 הונחה על שולחן הכנסת הצעה לתיקון סעיף 6(ג)(1) לחוק היסוד – כך שהגבלת הכשירות שקבועה בו תחול רק ביחס למועמד לתפקיד שר שהושת עליו עונש מאסר בפועל, כמפורט לעיל. בפסק דינה מפרטת הנשיאה א' חיות את הליך הבזק שבו נחקק התיקון לחוק היסוד ואת הוראת התחולה הייחודית שנקבעה בו (ראו שם, בסעיפים 21-16), ואין צורך לחזור ולפרט את האמור שם.
אבהיר כי תמימת דעים אני עם חברתי הנשיאה, כי התיקון לחוק היסוד "מדיף ריח חריף של פרסונליות משום שהוא נועד בראש ובראשונה כדי לסלול את הדרך למינויו של דרעי לשר" (פסקה 42 לפסק דינה); וכי חקיקה מסוג זה גורמת ל"שחיקה ולזילות מסוכנת במעמדם של חוקי היסוד שנועדו להיות פרקים מפוארים במפעל החוקה הישראלית" (פסקה 43 לפסק דינה). ואולם כחבריי אף אני סבורה כי לא זה המקום לביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד, שהיא כידוע חריגה ושמורה למקרים ייחודיים של שימוש לרעה בסמכות המכוננת (בג"ץ 5969/20 שפיר נ' הכנסת, פסקאות 45-28 לפסק דינה של הנשיאה א' חיות (23.5.2021); בג"ץ 2905/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת (12.7.2021), פסקה 10 לפסק דינו של השופט נ' הנדל). עילת הסבירות, לעומת זאת, היא תלם חרוש היטב ובו נכון שנצעד, בזהירות המתבקשת.