אם כן, צוקרמן מחזק את טענת התובעות כי הנתבע החליט לעזוב את החברה במידה וידוללו מניותיו. צוקרמן מעיד כי ניסה לשכנע את הנתבע לנהל את המאבק במהלך הדילול באופן משפטי ומבלי שהחברה תיפגע (פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 107 שורה 18 עד עמוד 108 שורה 20).
צוקרמן מעיד כי לא היה שותף להחלטה על פיטורי הנתבע וכי לו היה יודע על כוונה לפטרו היה מתנגד לה (פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 109 שורות 6-10).
87. בשולי הדברים אציין לעניינינו כי התנגדותו הנחרצת של הנתבע לדילול מחד, ואמירתו החד משמעית שבמידה וידולל יעזוב את החברה מייד גורעים באופן ממשי מטענתו כי החברה פיטרה אותו שלא כדין. אך כאמור בסעיף 85 לעיל אינני נדרש להכרעה בנושא פיטורי הנתבע מעבר לשאלה האם התובעות נהגו בחוסר תום לב בנתבע, כטענתו, או שמא הוא זה שפגע באינטרס החברה שעה שידע שישנה הסתברות גבוהה שעזיבתו תפגע באינטרסים של החברה.
88. אני קובע כי הנתבע, כנושא משרה בחברה, היה רשאי להודיע על עזיבתו את החברה מטעמיו האישיים ובכלל זאת בשל התנגדותו או מחאתו על דילול מניותיו כבעל מניות בחברה. זאת אף אם היה מודע לכך שבעקבות כך לקוח פוטנציאלי, במקרה שבפנינו ה- DRDO, יבחר משיקוליו העצמאיים שלא להתקשר עם החברה בעסקה. משקבעתי כי עמדת DRDO היא עמדה עצמאית ובלתי תלויה וכי הנתבע לא סיכל או פעל לסכל את ההתקשרות עם DRDO אין גם מקום להתייחס לטענות התובעות בדבר הנזק, לכאורה, שנגרם להן בשל אי התממשות העסקה.
89. יחד עם זאת, לאחר בחינת הנתונים עדיין יש להכריע בשאלה האם הנתבע כבעל מניות הפר חובותיו כלפי החברה וזאת על רקע התנהלותו באסיפה הכללית ולאחריה. התובעות טוענות כי הנתבע הפר את חובתו לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת בכך שאיים לעזוב את החברה במידה וידוללו אחזקותיו וזאת בכוונה לפגוע בחברה.
90. סעיף 192 לחוק החברות קובע:
--- סוף עמוד 27 ---
"(א) בעל מניה ינהג בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו כלפי החברה וכפי בעלי המניות האחרים בתום לב ובדרך מקובלת, ויימנע מניצול לרעה של כוחו בחברה, בין השאר, בהצבעתו באסיפה הכללית ובאסיפות סוג, בעניינים האלה:
(1) שינוי התקנון;
(2) הגדלת הון המניות הרשום;
(3) מיזוג....".
סעיף 192(א) לחוק החברות מטיל חובה על בעל מניות לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו, ולהימנע מניצול לרעה של כוחו בחברה. החובה חלה הן ביחס לחברה והן ביחס לשאר בעלי המניות. תוכן החובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת לא הוגדר בחוק ועל בית המשפט ליצוק בו משמעות. בספרה של המלומדת צפורה כהן, בעלי מניות בחברה-זכויות תביעה ותרופות, כרך א', עמ' 370, מהדורה שניה (2008) (להלן: "צ. כהן") ניתן פירוש אובייקטיבי – סובייקטיבי לביטוי "תום לב" ונקבע כך: